שעור ליום כא' טבת מתוך ספר החפץ חיים  

לשון הרע מפי ילדים שנתקבל כעובדות על ידי הוריהם,
גורם לעיתים קרובות לעוול ולאי צדק רב.
תכופות קורה שתלמיד אחד או שניים , בעלי מעמד בכיתתם מחליטים באופן שרירותי להטיל דופי
במורה והסיפורים מקבלים מימדים מוגזמים ומתחילים להתפשט סביב סביב.
ללא כוונות רעות מקבלים הורים את סיפורי ילדיהם על המתרחש בכיתה ועד מהרה מוצא עצמו המורה
בעמדת התגוננות ובמאבק על שמו הטוב.

כפי שיודע כל מבוגר אי שביעות רצונם של ילדים אינה מעידה על מגרעותיו של המורה כמחנך,
יש להתחשב בגירסתם של התלמידים על המצב ,אך אין לקבל אותה כעובדה.
יש לערוך בירור יסודי וזהיר אשר לא יביך את המורה בטרם מכריזים על אי כשירותו.
אף על המורה מוטלת החובה שלא להאמין להאשמות שמטיחים תלמידיו זה בזה.
גם כאן יש צורך לברר את העניין ובאין ביסוס עובדתי , אסור לפעול על פיהן .

ספר החפץ חיים , השיעור היומי , יום 111 , כא' טבת