הפנינה היומית (כו שבט)  

בפרשתנו כתוב "ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (כא, יג). ובכתבי האריז"ל (שער הפסוקים כאן) מקשה, מדוע כתוב תחילה "אנה לידו" לשון נסתר, ואח"כ "ושמתי לך" לשון נוכח, שהרי היה צריך לומר "ושמתי לו מקום"?
ויש לבאר הדברים ע"פ מה שכתוב בלקוטי תורה (לכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, פ' ראה לב, ג) בענין מה שנאמר "קראו שם פרעה" (ירמיה מו, יז), שכל ענייני לעומת זה מקומם "שם", היינו, במקום אחר שאינו מקומם של ישראל.
כי, האפשרות לעשות היפך רצון ה' אינו "נוכח" וקיים באיש ישראל מצד עצמו, שהרי נשמתו קדושה היא, ואינה שייכת לעבור על רצונו יתברך. אלא, העבירה על רצונו יתברך שייכת בישראל רק מצד יצרם הרע ונפשם הבהמית.
וזהו שנאמר "והאלקים אנה לידו" לשון נסתר, כי ענין החטא אינו "נוכח" באיש ישראל מצד עצמו, אלא מגיע מ"שם" ‑מקום הקליפה ויצרו הרע. ולכן אין העבירה מתייחסת להאדם עצמו "אנה לידך" אלא "לידו" לשון נסתר, הוא יצרו הרע.
אמנם, על ידי העבירה נעשה פגם גם בנשמה הקדושה, והנשמה צריכה לעבוד ולתקן את הפגם. ולכן כתוב בתיקון החטא "ושמתי לך" לשון נוכח, כי תיקון החטא צריך להיות על ידי הנפש האלקית.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 302)

מַיִם רַבִּים לֹא יֽוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָֽאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ