גדולי ישראל - רבי ישראל מסטולין (''הינוקא'') אדמו''ר מקרלין  

תאריך לידה י' בכסלו ה'תרכ"ט
תאריך פטירה ב' בתשרי ה'תרפ"ב
מספר בשושלת חמישי
הקודם רבי אשר מסטולין (השני)
הבא רבי משה מסטולין, רבי יעקב חיים מדטרויט, רבי אברהם אלימלך מקרלין.
רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.

ביוגרפיה
רבי ישראל נולד בסטולין בי' בכסלו ה'תרכ"ט לרבי אשר מסטולין השני (האדמו"ר הצעיר) ולשרה דבורה בתו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. מקובל כי לאחר לידתו אמר הבית אהרן לבנו רבי אשר כי "את הילד הזה לא יראוהו ללמוד הרבה (כסבו), ולא יראו אותו להתעסק הרבה במקוואות (כאביו), ואף על פי כן יהיה גדול משנינו". כך גם מקובל כי הבית אהרן אמר עליו שהוא נשמת רש"י, ונשמה כזאת אינה יורדת לעולם הזה אלא אחת לחמש מאות שנה.
לאחר פטירת אביו בט"ו באב ה'תרל"ג, הייתה החסידות במשבר. רבי ישראל היה אז בן ארבע וחצי בלבד. למרות גילו הצעיר שמו החסידים את עיניהם בו כמי שנועד להנהיג את החסידות בעקבות הוראת סביו רבי אהרן. כתבי הנשיאות נמסרו לו בטקס הבר מצווה שלו, בי' בכסלו ה'תרמ"ב (1881) על ידי זקני החסידים ובהם היו רבי דוד בידרמן מללוב ורבנים נוספים. בגלל גילו הצעיר נודע בשם 'הינוקא מסטולין'.

נישא (בגיל 15) בשנת ה'תרמ"ג לברכה שיינדל בתו של רבי דוד מזלטיפולי (בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה). לאחר נישואיו התגורר חודשים ספורים ליד חותנו ברחמסטריווקה, ולאחר מכן חזר לסטולין.

כיהן כאדמו"ר במשך 50 שנה. מספר חסידיו הגיע לרבבות. הוא שינה את דרך אבותיו, והחל לנהוג בצניעות והסתר. הוא לא אמר דברי תורה בטיש, היה מתפלל במהירות ובשקט, החליף את לבושו ללבוש מודרני, היה בעל השכלה רחבה, ושלט במספר שפות כמו גם בתחומי עניין נרחבים והיה בעל השכלה מוזיקלית מיוחדת. עם זאת, היה בעל השקפת עולם שמרנית, ואת חסידיו המשיך לחנך בדרך אבותיו. הוא היה מהאדמו"רים והרבנים היחידים באזורו שלא השתתפו באגודת ישראל, הוא סירב להתערב בעניינים ציבוריים בדעה שהם גורמים למחלוקות ושקרים.
על אף הנהגתו המודרנית וצניעותו, היה נערץ על ידי צדיקי דורו, אף הקנאים שבהם כמו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב ורבי שמחה בונם קאליש מאוטובצק, כמו גם על ידי רבנים ליטאיים כרבי דוד פרידמן מקרלין ורבי יצחק אלחנן ספקטור.
נסתלק בב' בתשרי ה'תרפ"ב בעיירת המרפא בד-נוהיים שבגרמניה ולמחרת ראש השנה נטמן בפרנקפורט. חלק מבניו כיהנו באדמו"רות.