*🔥�אור החיים יומי🔥�*יום חמישי, ז' אדר,  

*🔥�אור החיים יומי🔥�*
*מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה*

*☆בוקר טוב, ויום מבורך ומוצלח, יום חמישי, ז' אדר, יום הילולא משה רבינו רעיא מהימנא☆*

*מעלת וסגולת לימוד תורה 'בכל כוחו', ורק 'לשמה'*

*'וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד'*

*רבינו האור החיים הקדוש* מפרש את הפסוק בדרך רמז על התורה הקדושה, שהיא משולה לשמן זית שהיא מאירה את נשמת האדם.

ואין התורה בשלימות רק ב-2 תנאים:
*א. זָךְ* - שילמד תורה זכה ונקייה לשם שמים בלי פניות.
*ב. כָּתִית* - שילמד בכל כוחו ויכתת את כל גופו.

ומוסיף *רבינו האור החיים הקדוש* ומציין למה שכתב בספרו הקדוש 'חפץ ה' במסכת שבת בענין זה, בתוכחת מוסר על תלמידי חכמים שאינם רוצים לעסוק בתורה בכל כוחם, מחמת שחוששים על גופם ומיעוט כוחם, וכותב דברים נוראים שמחמת כן חס ושלום יבואו לידי חולי ומיתה. *.*

וזה לשון קודשו: *'מכאן תוכחת מוסר לכת של תלמידי חכמים אשר לומדים בתענוג, וכאשר תרצה להתבונן עמו בעומק הש"ס מלאה לאה ויתעצל ויתרשל. ואם תימצי לומר במקרה כשול יכשל באיזה קושיא שאינו מניחו לעבור עליו, יבקש לדחות איזה דחיה קלה ומקולקלת לבלתי יטרח, אוי לו אוי לגופו, בוודאי שעליו נאמר שנעשית לו סמא דמותא, ובהתהלכו לא תניחהו ולא תשמור עליו, אדרבה כלפי לייא רחמנא ליצלן. אלא דצריך לטרוח בכל כחו אשר נתון בימין, וכאשר טורח, לא יחוס על גופו ויטרח במלאכת שמים בכל כחו הנתון בו מאת ה', ומה גם חש בראש יעסוק בתורה, והיא סם חיים. וצריך המעיין לבדוק עד מקום שידו מגעת, ואם ידע דאיכא תלמיד חכם מעיין יותר ממנו בפלפול וסברא בוא יבוא אצלו לידע עומק הש"ס ומוצאיו ומובאיו, ותבוא עליו ברכה'.* עד כאן לשון קודשו.

ובספרו הקדוש *'ראשון לציון'* על משלי כותב *רבינו האור החיים הקדוש,* וזה לשון קודשו: *'הנה תמצא כמה תלמידי חכמים שעוסקים בתורה וטורחים ויגעים בה בעומקה ובפירושה ולא יגעו ולא יעפו ומתישים כוחם בה מרוב אהבתם, ויש כת אחרת שלומדים מהתענג ומרוך בלי טורח ויגיעה כפורע חובו, ומבקשים אולי לא ימצא להם מעורר מדנים להקשות ולפלפל כי יגעים ובורחים מלשמוע דברי טרחא, וקוראים לזה המעיין וטורח כי הוא 'מבלבל', מי יתן איפוא וידעו כמה 'תתבלבל' נשמתם בגיהנם, וכאשר יהיו ניכוים בחופת חבריהם הייגעים.* עד כאן לשון קודשו.

ועתה נתעמק קצת בלשון קודשו של *רבינו האור החיים הקדוש,* הפסוק אומר *'ויקחו אליך שמן זית זך' ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן מה השמן מאיר לעולם, כך התורה, ודקדק לומר 'זך' שצריכין לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים שהם לקנתר חס ושלום או להתגדל וכדומה, אלה הם שמריה'.* עד כאן לשון קודשו.

יש להדגיש את החידוש בדברי *רבינו האור החיים הקדוש* כאן, שבדברי הראשונים והפוסקים מפורש שמותר ללמוד תורה על מנת *'להתגדל'* ולהיות רב, וכל האיסור הוא רק מי שלומד בכדי *'לקנטר'* אחרים בתורתו. ולמרות כך כותב כאן, שאפילו הלומד בשביל להתגדל, זה כמו שמרים ולכלוך ביין.

יתירה מכך כותב *רבינו האור החיים הקדוש* בפרשת בחוקותי, שלמרות שמותר ללמוד על מנת להתכבד, מכל מקום, אין תורה זו מצילתו מיצר הרע. וזה לשון קודשו: *'והגם שאמרו שמותר ללמוד על מנת להתכבד, לא שיש רצון הבורא בלימוד זה, אלא לתכלית היוצא ממנו שיבא ללמוד לשמה, ותורה זו אין בסגולתה להציל מיצר הרע בבוא עבירה לידו'.* עד כאן לשון קודשו.

כלומר: מה שהותר ללמוד שלא לשמה, אין זה היתר גמור, ואינו עולה לרצון, וכל מה שהותר הוא לתכלית היוצא ממנו, כדי שיבוא ללמוד לשמה.

לעומת זאת, יש חידוש מפתיע שכותב *רבינו האור החיים הקדוש* בספרו *'ראשון לציון'* בהלכות תלמוד תורה, שלפני שהאדם זכה לאורה של תורה, מותר לו ללמוד אפילו לקנטר, ולאחר שלמד תורה אז יתקיים דברי חכמים 'המאור שבה יחזירנו למוטב', ואז גם ללמוד להתגדל אסור.

ולפי זה מתחזקים דברי *רבינו האור החיים הקדוש,* שגם הלימוד כדי *'להתגדל'* הם בגדר *'שמרים ולכלוך',* כיון שלשיטתו, לאחר שלמד האדם עליו להגיע לדרגה שלא ילמד אפילו להתגדל.

**