משנכנס אב: קיצור דיני תשעת הימים  

מה הם המנהגים הנהוגים מר"ח אב?

החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

הרבי עורר כמה פעמים ללמוד את הלכות 'בין המצרים' ותשעה באב. ניתן לקיים את הוראתו של הרבי גם על ידי לימוד מתוך 'קיצור שולחן ערוך'.

באופן כללי משתדלים כמה שיותר למעט בשמחה, בענייני תענוג, טיולים שמחות וכו'. בנוסף על כך:

יש להימנע מלערוך שיפוץ בבית שמטרתו היא תוספת יופי או הנאה, אם הבית מסויד, לדוגמא, לא מסיידים אותו מחדש וכו'. אך ניתן לעשות שיפוץ במידה ויש צפיפות בבית או חוסר נוחות.

לא אוכלים בשר, גם מרק או ירקות שבישלו אותם עם בשר לא נוהגים לאכול. לא שותים יין, כולל מיץ ענבים. ההלכה מתירה למי שאינו בקו הבריאות וזקוק לויטמינים, לאכול בשר אך עדיף בשר עוף.

בתקופה זו לא רוחצים בים ובבריכה.

לא מנגנים ושומעים מוזיקה בתקופה זו, אך יש היתר למורה המלמדת לצורך פרנסתה, עד לשבוע שחל בו תשעה באב.

לא מכבסים בתשעת הימים ולא לובשים בגדים נקיים. על מנת להכין בגדים לימים אלו צריך: או ללבוש כל בגד כחצי שעה או להניח אותו הרצפה ולדרוך עליו קצת. בגדים של ילדים קטנים (עד גיל 6) המלכלכים כל הזמן, מותר לכבס. מקילים בבגדים פנימיים ובגרביים, שאותם מותר ללבוש נקיים מהכביסה. אם בחור ובחורה נפגשים לצורך שידוך, מתירים להם לבישת בגדים נקיים, ואפילו בגדים חדשים, כשאין להם בגדים אחרים מתאימים.

לא מגהצים מלבד לכבוד שבת קודש.

לא מחליפים סדינים ומפות.

אסור להסתפר. לנשים מותר לצורך צניעות, וכן מותר סידור גבות לנשים. בחורה לצורך שידוך מותרת להסתפר, אם יש בזה צורך.

לא קונים דברים חדשים: רהיטים, בגדים וכו' אך אישה בימי הריונה יכולה לקנות בגד חדש במידה ואין לה. וכן מותר לקנות בגדים לחתן וכלה לצורך חתונה שאחרי תשעה באב, אם לא הספיקו לקנות קודם או שלא יספיק הזמן לקנות אחר כך.

מהשבוע שחל בו תשעה באב אסור לקצוץ ציפורניים במשך השבוע, אבל מותר לכבוד שבת".

http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=140

יש הנהגות מיוחדות של הרבי בתקופה זו?

הרבי מעורר על כך שבשבתות של תשעת הימים, ובמיוחד ב'שבת חזון', יש עניין להוסיף בשמחה ובעונג השבת. אפשר להתרחץ לפני אם יש צורך, ללבוש לבוש חגיגי, לנגן ולאכול בשר ויין. וכל זה ביתר שאת וביתר עוז.

במהלך השנים, 'שבת חזון' אצל הרבי הייתה שבת מאוד מיוחדת. במהלך ההתוועדות, הרבי קם ורקד, מספר פעמים, בשמחה גדולה ביותר.

מהם הדינים העיקריים של צום תשעה באב?

האבלות מתחילה משעות הצהרים של ערב תשעה באב. לא מטיילים, אפילו לא כדי לשאוף אוויר, לא לומדים תורה.

במהלך זמן האבלות מותר ללמוד רק דברים עצובים: מגילת איכה, ספר ירמיה שבו עדיף לדלג על החלק של הנחמות, ספר איוב, מדרשים על מגילת איכה, בגמרא מותר ללמוד את פרק "אלו מגלחין", באגדות של פרק "הניזקין" במסכת גיטין וכו'. אגדות על החורבן, ספר יוסיפון. במהלך הצום נוהגים ללמוד את רשימות ה'צמח צדק' למגילת איכה.

לפני הצום עורכים סעודה מפסקת. מותר לאכול רק תבשיל אחד – המנהג הוא לאכול ביצה קשה טבולה באפר.

הצום מתחיל בשקיעה.

תשעה באב אסור בכל העינויים שאסורים ביום הכיפורים:

אכילה ושתייה

– נשים בהריון ומיניקות צריכות לצום. אם יש מצב של חולשה וכל שכן סכנה ח"ו, יש לשאול רב והוא יפסוק לכל אחת לפי עניינה. חולה, אפילו שאין בו סכנה, או אדם חלש ששוכב במיטה אינו צריך לצום. יולדת 30 יום מהלידה נחשבת כחולה, אלא אם כן היא מרגישה חזקה. מי שאוכל במהלך הצום מותר לו לאכול רק אוכל בריא ולא דברי מותרות כמעדנים וממתקים. בכל ענייני אכילה ושתייה יש להתייעץ עם רב, כל אחת לפי עניינה.

רחיצה וסיכה

– אסור אפילו להכניס את האצבע למים אם זה לצורך תענוג. אך לצורך ניקיון מותר. אם ילדים קטנים מתלכלכים מותר לרחוץ אותם. בנטילת ידיים יש ליטול אותן רק עד סוף האצבעות. במוצאי תשעה באב נוטלים ידיים שלושה פעמים לסירוגין עד הפרק כף היד. מותר להשתמש במהלך היום בדאודורנט נגד זיעה.

נעילת הסנדל

– מותר ללבוש נעלים מעץ, סקיי, בד או פלסטיק אך לא מעור.

תשמיש המיטה

– אסור.

לא מברכים לשלום ולא אומרים 'בוקר טוב'. אם מישהו מברך אותך מחוסר ידיעה אפשר לענות, אך בחצי פה ובשפה רפה.

לא מברכים "שעשה לי כל צרכי" בברכות השחר.

לפני הצהרים לא עובדים מצד הדין, זאת על מנת לא להסיח את הדעת מן האבלות. אך ירא שמיים יהדר לא לעבוד כל היום. מותר לבשל מחצות היום. עד חצות היום, יושבים על כיסא נמוך או על הרצפה.

כל דיני תשעת הימים נמשכים עד י' באב בצהרים, מכיוון שהציתו אש בבית המקדש בט' באב בערב והיא דלקה עד לי' באב בערב. כשי' באב חל ביום שישי – יש הקלות; כבר מהבוקר מותר לכבס, להסתפר, להחליף מצעים ולהתרחץ לכבוד השבת. אכילת בשר ושתיית יין מותרת רק מהצהרים. אך יולדת מותר לה כבר במוצאי תשעה באב לאכול בשר ויין.

הרבי כותב שאת לימודי החת"ת של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום (נכון לשנה בה הצום ביום חול)

הדינים לצום שנדחה מפני השבת:

כיבוס במוצאי תשעה באב-נדחה. בשנה זו שהצום הוא נדחה, מותר לכבס כבר במוצאי הצום, וכן אין נוהגין שאר דיני אבילות, חוץ מאכילת בשר ושתית יין שאסורים עד למחרת בבוקר (שו"ע סי' תקנ"ח, ומ"ב ד).

דינים נוספים לצום שמתחיל במוצאי שבת קודש:

בשבת אחר-הצהריים רצוי לקיים את תפילת מנחה בשעה מוקדמת, כדי לאפשר לציבור לחזור הביתה בעוד-מועד ולקיים את הסעודה המפסקת בניחותא. אין אומרים 'צדקתך'. למעשה – לא נהגו לומר פרקי-אבות.

לימוד תורה: בהתוועדות שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א (כקביעות שנה זו), בתחילתה, אמר הרבי: כיוון שהיו התוועדויות בשבתות שלפני-כן, חייבים להתוועד גם השבת, כדי שלא תהיה 'אבלות דפרהסיא' בשבת, אבל "מהיות טוב..." יאמר דברי-תורה "מהמותר בתשעה באב בלבד". וכן כתבו בלוח כולל-חב"ד: "אחר חצות (12:46 באזור המרכז) נכון ללמוד רק דברים המותרים בתשעה באב, כמו איוב, ובדברים הרעים שבירמיה, ומדרש איכה".

אמירת שיעורי חת"ת, רמב"ם, וענייני בית הבחירה היום: לכתחילה – לפני חצות היום (כנ"ל). בדיעבד – (חומש ותהילים) עד השקיעה. בשבת זו עורכים 'סיום' עם סעודה.

סעודה המפסקת (שהיא למעשה 'סעודה שלישית') אין מגבלות על אכילת בשר ושתיית יין, אך חייבים להפסיק לחלוטין כל אכילה ושתייה בזמן השקיעה (באזור המרכז – 7:33). נאכלת עם בני-הבית כסעודת-שבת רגילה (ללא ההגבלות דסעודה זו בחול), מותר לאכול בשלושה, ולברך בזימון.

עד צאת השבת אסור להכין מאומה משבת לחול, ואסור להכין את נעלי תשעה באב או את הקינות או להביאן לבית-הכנסת (וכמו-כן לפשוט בגדי שבת או לחלוץ נעליים) עד צאת השבת, משום הכנה משבת לחול.

החולץ נעליו בביתו, לאחר צאת השבת, לפני לכתו לבית-הכנסת, וכן אם מחליף את בגדיו בביתו – יאמר תחילה "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ויברך לבני-ביתו 'בורא מאורי האש' (ומה טוב אם כל אחד ואחד יעשה כן, והגבאים יאחרו את זמן תפילת ערבית כדי שהציבור יספיק לחזור לבית-הכנסת).

כמו-כן עדיין אין יושבים על כיסא נמוך. מוצע לעסוק בינתיים בענייני החורבן בספר ירמיהו, או במסכת גיטין, במדרש איכה וכיוצא-באלה.

עם צאת השבת יש לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (ללא שם ומלכות). לאחר מכן מברך כל אחד ואחד בביתו 'בורא מאורי האש' על אבוקה או שני נרות צמודים (אין מברכים על הבשמים, שיש בהם משום תענוג, "להשיב את הנפש". ההבדלה על היין תהיה רק מחר בערב). מחליפים את הבגדים לבגדי-חול ונועלים נעלי-בד. אפשר לחזור לבית-הכנסת ברכב.

רצוי לקבוע את זמן תפילת ערבית באיחור של כרבע שעה ויותר מצאת-השבת, כדי לאפשר לכולם להגיע בזמן, בלי לפגוע בקדושת השבת.

ביום ראשון בערב, לאחר סיום הצום ותפילת ערבית, נוטלים ידיים שש פעמים לסירוגין (כבקימת הבוקר), שוטפים את הפנים והפה, נועלים נעליים, ומבדילים על היין (ללא נר ובשמים). למנהג חב"ד מתחילים "הנה א-ל ישועתי", ואחרים מתחילים בברכת הגפן. רק אחר-כך אוכלים.