תשעה באב: מאבל לשמחה – כיצד?  

דבר תורה לאור המקדש
פרשת דברים - פרשת המקדש

תשעה באב: מאבל לשמחה – כיצד?
הרב ישראל אריאל שליט"א

עם ישראל חש בליבו פנימה, שהאבלות סביב החורבן נעשית מן השפה ולחוץ. הבא אל הכותל המערבי בליל תשעה באב, רואה את ההמונים המתקהלים במקום באור יקרות – ומתקשה להתאבל, שהרי מתקיימת לעיניו הנבואה: "ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם". ברור לכל, כי אי אפשר להתכחש למציאות; עם ישראל שב לירושלים ולמקדש, במטרה ברורה לבנות את הבית השלישי.

לאור האמור, מוגשת בזה הצעה לרבנות הראשית לישראל, העומדת לבחירה מחודשת בימים אלה. מדובר בתכנית בת שבעה סעיפים, ובהחלטות הפותחות עידן חדש בחיי עם ישראל בארצו.

א. היה משגה ויתוקן: הרבנות הראשית לישראל מתכנסת בשיתוף עם מועצת גדולי התורה. באסיפה מתקבלת החלטה: מסירת מפתחות הר הבית לוואקף ביום שחרור ירושלים, היתה משגה! הדבר נעשה על ידי שרי הממשלה, ולמרבה הצער, בעצת תלמידי חכמים בדור. מסירת מקום המקדש למאמיני האיסלאם, היא עבירה חמורה וחילול השם. במסירת מקום השראת השכינה לידי זרים, ביטלו המנהיגים את קיומן של מאתיים מצוות המתקיימות במקדש.

ב. בניין המקדש קודם לביאת המשיח: עם שיחרור מקום המקדש השתרשה הדעה בין תלמידי חכמים בדור, שיש להמתין מלחדש את העבודה במקדש עד ביאת הגואל. יובל שנים עברו ומשיח לא בא. הרבנות הראשית מקבלת החלטה בעקבות דעת הרמב"ם הכותב ב'אגרת השמד', ש"חיוב המצוות אינו תלוי בביאת המשיח! אלא אנחנו מחוייבים להתעסק בתורה ובמצוות, ונשתדל להשלים עשייתן! ואחר כך יזכה ה' לנו לראות המשיח!" כך נהגו אנשי בית שני, שהאמינו כמונו בביאת המשיח, אך לא המתינו לבואו, אלא ניגשו מיד לבניין הבית, וכך ננהג בדורנו אנו.

ג. ביטול הקרבנות – עבירה: הרבנות הראשית במתכונתה המחודשת מקבלת החלטה, כי ביטול הקרבנות המתמשך זה כיובל שנים - תקופה זו באה לסיומה. מעתה נערכת הרבנות לבניין המקדש ולחידוש עבודת הקרבנות במהרה.

ד. התחלה העבודה במקדש - בניין המזבח: נלך בעקבות עולי הגולה בימי בית שני ונתחיל בהקרבת קרבנות התמיד על המזבח. בשלב שני ניגש לבניין הבית, זאת, על פי ההלכה האומרת: "מקריבין אף על פי שאין בית", כלומר, בונים מזבח ומתחילים בעבודה, ואחר כך מניחים את היסודות לבניין ההיכל הלשכות והעזרות.

ה. בית דין של כהנים: הרבנות הראשית תקים 'בית דין של כהנים' המורכב מכהנים תלמידי חכמים: ליטאים, חסידים, ספרדים, ושאר עדות ישראל. מתפקיד בית הדין: לאסוף את שמות הכהנים והלויים, ולהקים עשרים וארבע משמרות כהונה ולוייה. בית הדין יכריז על גביית מחצית השקל מכל ישראל לבניין הבית ולהקרבת הקרבנות. כן ירכז בית הדין את השאלות ההלכתיות והמעשיות הקשורות לבניין הבית, ויציע פתרונות בהתייעצות עם מומחים בתחומים שונים.

ו. 'אל ירך לבבכם!' הרבנות הראשית מברכת את ממשלת ישראל ומחזקת את ידיה, על ההצהרה בישיבתה האחרונה, כי הממשלה מקבלת את התוכנית לפרטיה, ועל קביעת תקציב מתאים לביצוע. לאלה החוששים מתגובת מאמיני האיסלאם יאמר: השוכן במקדש הביאנו בניסים אל מקום השראת השכינה במלחמת ששת הימים, והתקיים בנו: "וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו", הוא גם יעזרנו לבנות בית לשמו, כבימי בית שני וכבימי החשמונאים.

ז. מכרז לבניין המקדש: הרבנות הראשית בשיתוף עם ממשלת ישראל יוציאו מכרז בין אדריכלים לבניין הבית לכבוד ולתפארת, לקיום נבואת חגי: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". בכך תתקיים נבואת זכריה: "צום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".