קבוצות דיון
בית המדרש
נושא #23164
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
ירושלמי ציוני
חבר מתאריך 1.1.13
40688 הודעות, 328 מדרגים, 648 נקודות. ראה משוב | יום חמישי י''ב באלול תשע''ח
10:18 23.08.18 |
|
שאלה לפרשנות המונח ''גר'' - כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
|
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.09.18 בשעה 05:19 על-ידי גבעתי (מפקח) התורה כוללת צוויים שונים ביחסינו לגרים; למשל - - וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות, כב, כ) - וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות, כג, ט) והשיא כמובן: - וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (דברים, י, יט) נשאלת השאלה, מיהו ה"גר" שלגביו ניתנו ציוויים אלה (ואחרים)? אם אני לא טועה, להלכה רוב הפוסקים קבעו שמדובר בגר צדק; כלומר בנכרי שהתגייר. למשל: - בספר החינוך נכתב "והוא אחד מן האמות שנתגייר ונכנס בדתנו" (מצווה סג) - בספר המצוות להרמב"ם נכתב "וכן גר זה שהזהיר מלהונותו הם שקבלו עליהם את התורה, כלומר: גרי צדק" (לאווין, רנה) ככול נראה פוסקים אלה פסקו את אשר פסקו על פי המדרש בספרא: "לא תונו אותו - שלא תאמר לו : 'אמש היית עובד עבודת כוכבים והיום נכנסת תחת כנפי השכינה'" (קדושים, ח ב); ועל מנת להמנע מהתוצאה שאולי היתה מתחייבת מהגמרא (בבא מציעא, נט, ע"ב), לפיה - "וגר בכלל עמיתו הוא". ובכל זאת, ברור כי פירוש זה לא תואם את הכתוב בתורה: התורה מפרטת את הסיבה בגינה ניתנו ציוויים אלו - כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - ובני ישראל בוודאי לא היו גרי צדק במצרים. ואכן, בפירושו לשמות כב, כ רש"י כותב "כל לשון גר- אדם שלא נולד באותה מדינה אלא בא ממדינה אחרת לגור שם"; וראב"ע מפרש: "וטעם וגר לא תונה - הוא גר תושב, כי אין עוזר לו ממשפחה, וכל אחד מן האזרחים יכול להונותו בהונו גם בדירתו גם להביאו לידי לחץ על ידי עדות"; וכן בספר המצוות הקצר לבעל החפץ חיים נכתב: "ופירוש 'גר' כאן, הוא: שבא מארץ אחרת ומעיר אחרת לגור אתנו, ומכל שכן גר שנתגייר" (מצוות עשה, סא) משכך לא ברור לי איך להלכה קנתה לה אחיזה דווקא הפרשנות הסותרת את התורה. (ואולי אני בכלל טועה, ולא זו הפרשנות המקובלת?)
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
אחד מהשורה
חבר מתאריך 12.8.15
6450 הודעות, 117 מדרגים, 213 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג באלול תשע''ח
09:11 24.08.18 |
|
2. יש מושג של 'גר תושב'
בתגובה להודעה מספר 0
|
גוי שמקבל את מלכות ישראל. כמפורט כאן:גר תושב הוא מעמד הניתן בהלכה לגוי המקבל על עצמו לשמור על שבע מצוות בני נח, וכן מקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ס"ד, עמוד ב'). המעמד מאפשר לגר תושב להתגורר בארץ ישראל; ומכאן שמו, שהוא גר לעניין הישיבה בארץ, אך אינו גר למכלול הדברים (כגון שמירת שאר המצוות). מעמדו של גר תושב אינו כגר צדק, אלא הוא מוגדר כ'חסיד אומות העולם'. אני לא שונא ערבים- אני אוהב יהודים! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
אלי סקופר
חבר מתאריך 27.12.12
14478 הודעות, 180 מדרגים, 360 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג באלול תשע''ח
13:11 24.08.18 |
|
9. הכוונה גרים שהם עצמם כגרים, שכן גם הם עבדו ע''ז במצרים כך מבואר בחזקוני.
בתגובה להודעה מספר 0
|
ראה לשון מסכת גרים פ"ד ה"א "וגר לא תונה ולא תלחצנו, לא תוננו בדברים ולא תלחצנו בממון, אל תאמר לו, אמש היית עובד את הבל ואת הנבו, ועד עכשיו חזיר בין שיניך, ואתה עומד ומדבר עמי. אל תאמר לו כן, שהוא יכול לומר לך כי גרים הייתם בארץ מצרים. מכאן היה רבי נתן אומר מום שבך אל תאמר לחבירך".
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
אלי סקופר
חבר מתאריך 27.12.12
14478 הודעות, 180 מדרגים, 360 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג באלול תשע''ח
16:57 24.08.18 |
|
11. מצינו לא מעט כתובים בלשון מליצי לשון נופל על לשון ללא כוונה שזה ממש אותו דבר.
בתגובה להודעה מספר 10
|
ואני אומר לך גם מה ההכרח לא לפרש כפשוטו, שכן התורה ציוותה לעקור ולהרוג את כל יושבי הארץ מחשש שילמדו מדרכיהם הרעים, וכמו שכתב בספר החינוך: לפי שאלו השבעה עממים הם שהחלו לעשות כל מיני עבודה זרה וכל תועבת השם אשר שנא, ועל כן בהיותם עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון נצטוינו עליהם למחותם ולאבדם מתחת השמים, לא יזכרו ולא יפקדו בארץ החיים, ובמצותנו זאת עליהם להחרימם ימצא לנו תועלת, שנאבד זכרם מן העולם, ולא נלמד ממעשיהם, וגם יש לנו לקח מוסר בזה, שלא נפנה אחר עבודה זרה, כי ברדפנו אחר כל איש מהמשפחה הרעה הזאת להרגו על התעסקם בעבודה זרה, לא יעלה על לב איש לעשות כמעשיהם בשום פנים. אז לגבי אומות אחרות אכן לא נצטווינו להחרימם, אבל כמובן שאין לקרבם ולהתקרב עמהם, אלא בגר תושב שקיבל על עצמו שלא לעבוד עבודה זרה, שאצלו יש מצוות מיוחדות, אבל סתם מהגר עובד עבודה זרה, עליו ודאי זה לא נאמר. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
ירושלמי ציוני
חבר מתאריך 1.1.13
40688 הודעות, 328 מדרגים, 648 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג באלול תשע''ח
17:23 24.08.18 |
|
12. אבל בשיטה שאתה מביא זה בדיוק הפוך. כתיב - 'גר צדק'; קריא 'עובד ע''ז'.
בתגובה להודעה מספר 11
|
מצינו לא מעט כתובים בלשון מליצי לשון נופל על לשון ללא כוונה שזה ממש אותו דבר. ציטוט מאת: אלי סקופר
| לא חושב שיש רבים שיחלקו על יתר דבריך; אבל אני לא רואה את הקשר. ברור שאין ציווי לאהוב את מי שמנסה להחטיא את ישראל בעבודה זרה. הדברים אף מופיעים בסמיכות, באותו הפרק בספר שמות (פרק כג):פסוק ט: וְגֵר, לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם, יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם פסוק לג: לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ ממילא ה"גר" שבפסוק ט' איננו אותו אותו עובד ע"ז, אלא גר תושב. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|