לכבוד שבת קודש לכבוד בני ישראל קדושים
דבר תורה מהרבה רב שלמה קרליבך זצ"ל לשבת פרשת וילך
*הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף כו' וּלְמַעַן יִלְמְדוּ כו' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת* לומדים מהילדים הק' לשמוח עם התורה
בטח אתם יודעים אהובי, יש דרך לשוב אל ד' כשהשי"ת פותח שערים לנו שנוכל לעשות תשובה, זה נקרא קודש, אבל כהשהקב"ה סוגר את השערים שלא נעזוב אותו זה נקרא "קודש קדשים", לכן עד תפילת נעילה האחרונה של יום כיפור, השי"ת פותח לנו שערים, אבל בעת נעילת שער השי"ת אומר לכל אחד ואחד מבנ"י "אני רוצה להיות אתך לבד", בזו השעה אנו מרגישים עומק העמקות להיות לבד עם ד', ולכמה רגעים כל העולם איננו קיים אצלי, רק אני וד' – זה קודש קדשים.
ואחר שהרגשנו זאת אחר יו"כ מרגישים כמו מי שאין לו בית, ולא רוצים לחיות בבית שההגנה עשייה מאבנים, אני רוצה לחיות בבית שאני יכול לראות את הכוכבים בשמים שכל כוכב קטן שולח לי מסר של אור. אני רוצה לחיות בבית שכל יהודי מרגיש בו בבית, וכל שנייה בסוכה אתה יכול לטעום גן עדן הנצחית ביותר. פעם בשנה אנחנו יושבים עם אמהותינו הקדושות ואבותינו הקדושים בסוכה. אני מברך אותך ואותי שנזכה גם להיות עם הילדים שלנו בסוכה הק'. כי מילדינו הקדושים לומדים איך לשמוח עם התורה עם כל כך הרבה שמחה.
כי אם במשך כל השנה התורה היא קצת עול לנו, כל מילה שוקלת 10,000 טון, וכמה פעמים אנו חושבים שזה באמת יותר מדי, אבל עכשיו אחרי שהיינו בסוכה במשך שמונה ימים עם ילדינו, בצלו של הקב"ה, עם אויר כ"כ נקי ומטוהר, פתאום אני מבין כמה אור יש בתורה, אני רואה שלא אני נושא את התורה, רק התורה נושא אותי. אז אני רץ החוצה מהסוכה ישר לארון הקודש והננו רוקד עם התורה לארבעים ושמונה שעות. לפני סוכות בקושי הייתי יכול לשאת את התורה לארבעה פסעות, אבל עכשיו שספגתי קדושת הסוכה אני יכול לשאת את התורה לנצח בשמחה, ויה"ר שנזכה להקמת סוכת דוד הנופלת בב"א.