השיעור היומי מתוך ספר החפץ חיים לחודש חשון  

הלכות החלות על 2 סוגי לשון הרע
הוצאת שם רע

כל אופני לשון הרע אסורים הם אפילו כשהדברים נכונים ומדויקים,
העובדה שדבר מסוים הוא נעון איינה פוטרת מן האיסור לדבר דברי גנאי
או דברים העלולים להזיק,
(רק בתנאים מיוחדים ומפורשים מותר לומר דבר שאילולי כן היה נחשב כלשון הרעועל כך ידובר בהמשך)
הוצאת שם רע- דהיינו סיפור דברים שאינם אמת - עוונה גדול יותר והיא גרועה מלשון הרע
שהיא אמנם גנאי אך היא אמיתית
סיפור דברי גנאי שביסודם הם נכונים אך נוספה להם הגזמה או אפילו שינו קל של העובדות=
גם היא בגדר הוצאת שם רע.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 31 , א' חשון

הלכות החלות על 2 סוגי לשון הרע
שזחוק וקלות ראש אסורים

אסור לספר דברים לשם שחוק וקלות ראש בלבד,
אם יש בהם דברי גנאי או נזק אפשרי,
אם מספרים משהו משעשע העלול להביך מישהו מבין המעורבים בו כאשר יסופר בנוכחותו,
הרי זה לשון הרע,
הרבה מצבים מבדחים הם בעצם מקור לכאב ולצער למעורבים בהם,

הלכות החלות על 2 סוגי לשון הרע
בעלי לשון הרע

האיסור העיקרי של לשון הרע הוא :לא תלך רכיל בעמך ויקרא יט' טז'
אך החפץ חיים מבאר על כמה לאוין ועשין וארורין עובר אדם כשאינו נזהר באיסורי לשון הרע ורכילות .
בעל לשון הרע הרגיל בתמידות לדבר לשון הרע, עלול בקלות לצבור לעמצו הרבה מאוד עבירות יותר מכל חוטא אחר.
ועל כן אומרים חז"ל על שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא
ואלו הן עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם.
יתר על כ אין בעלי לשון הרע יכולים לפייס את כל מי שנפגע מכל דיבורי לשון הרע שדיברו ולבקש את מחילתו ולפיכך יקשה עליהם מאוד,
ואפילו יהיה זה בלתי אפשרי עבורם לחזור בתשובה שלימה על חטאיהם.
כי בודאי לא יזכרו את כל הנפגעים וגם אם יזכרו לא יוכלו להגיע אל כל הנפגעים ואל הדורות הבאים שנפגעו
ולא תגיע אליהם מחילה על זה.
חז"ל מזהירים אותנו שלא להתחבר עם בעלי לשון הרע ולא לדור בשכנותם.

אבק לשון הרע
רמזים שליליים

יש אשר אדם מדבר בצורה חיובית על פלוני,
ואכן זו כוונתו , אך מתוך דבריו אפשר להבין דברים שליליים ומזיקים,
אדם זה אינו נחשב כהולך רכיל מדאורייתא מכוון שברור שהן כוונתו והן דיבוריו כנים וחיוביים,
אולם מדרבנן גם זה אסור והדבר נכלל בגדר אבק לשון הרע המופץ בשל חוסר זהירות.
צורה נפוצה של אבק לשון הרע היא כאשר אדם משבח את זולתו באמת ובתמים ,
אך תוך כדי השבח הוא רומז על חסרון במעלה כלשהיא של המדובר .
מי היה מאמין שפלוני יגיע עד כדי כך ?
היא אמירה שמשתמע ממנה בברור משהו שלילי אודות פלוני ,
אמירה כזו עלולה להביך אותו בהאמרה בנוכחותו
והיא עלולה להסב לו נזק אף בהעדרו לפיכך היא אסורה.

אבק לשון הרע
שבח הבא לידי הפסד

גם דברי שבח מובהקים עלולים לפעמים להיחשב בגדר אבק לשון הרע,
אסור לפרסם ברבים את נדיבותו של פלוני או את גודל הכנסת האורחים בביתו
אם על ידי כך ייטפלו אליו אנשים רעים כדי לנצלו
והדבר יגרום לו הפסד כספי או עוגמת נפש.

אבק לשון הרע
שבח בפני שונא

אופן אחר של אבק לשון הרע הוא לדבר בשבחו של אדם כאשר יש סיכוי שמישהו מהנוכחים
יבא על ידי כך לספר בגנותו .
אסור לספר בשבחו של פלוני בנוכחות אנשים המוחזקים כשונאיו היות ומצוי מאוד שהם יגיבו על
דברי השבח במתיחת ביקורת ובציון מגרעותיו.
לפיכך אסור לספר בשבחו של פלוני בפני רבים, היות ויש סיכוי סביר שלפחות
אחד מן הנוכחים אינו רוחש לו ידידות.
כמו כן אסור לספר בשבחו של איש עסקים בנוכחות מתחריו, אפילו אין הם נחשבים כלל כשונאיו.
אין להרבות בשבחו של חברו , כי לעיתים קרובות עלול הדבר לעודד תגובות שליליות בקרב השומעים,
אפילו כשאין בהם כל שנאה כלפי האדם שעליו מדובר.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 36 , ו' חשון

אבק לשון הרע
לשון הרע מבין השיטין

אחד מאופני אבק לשון הרע יכול להיגרם דוקא מתוך ההקפדה על שמירת הלשון ,
אם אומר אדם שאין הוא רוצה לדבר לשון הרע על חברו,
הרי למעשה משתמע מתוך דבריו שהוא יודע משהו בגנותו של אותו חבר.
הייתי מעדיף שלא לדבר על פלוני אלמוני הרי זה אסור מטעם אבק לשון הרע,
כשאדם נקלע למצב כזה ,עליו להשתדל לכוון את השיחה לנושא אחר,
או לרמוז שאין ברשותו שום מידע על האדם המדובר.

לשון הרע : תועלת

ככל שאר הלאוין

כמו בכל איסור אחר מן התורה ,
אין אדם יכול להצדיק עצמו בדברו לשון הרע בגלל צורך אישי או צורך מעשי
על כל איש מישראל להיות מוכן להפסיד את נוחותו, את מעמדו החברתי
ואפילו את פרנסתו ולא לעבור על איסור מן התורה.
אין צריך לומר שאסור לדבר לשון הרע כדי לזבות בידידות או להרשים את הזולת.
אסור להיכנע ללחץ חברתי ולהיגרר לרכילות,
בדיוק כשם שלא מתפשרים על ענייני כשרות בגלל לחץ חברתי .
אסור להענות לדרישתו של מעביד לגלות מידע שהוא בגדר לשון הרע - גם אם משמעות הדבר הפסד המישרה.

בדומה לכך המצווה כבד את אביך ואת אימך אינה מצדיקה דיבור לשון הרע.
על האדם לסרב -מתוך כבוד ומורא- להפצרות מי מהוריו המבקש לשמוע ממנו דבר שיש בו משום גנות או נזק לזולת.

לשון הרע : תועלת

לא תיקום ולא תטור

ראינו לעיל שעל האדם להיזהר ולא לעבור על איסור לשון הרע
אפילו יפסיד על ידי כך ממונו. מכבודו או מנוחיותו.

בעולם העסקים נוהגים המתחרים זה בזה מידה כנגד מידה.
אין זו דרכה של תורה .
אין כל יסוד ובסיס לסברה שטם נפגע אדם מלשון הרע מותר לו להשיב באותה מטבע
ולדבר בגנות מי שפגע בו.

לשון הרע : תועלת

כוונה לתועלת

על פי הכלל שמוטב לו לאדם להינזק מבחינה חברתית או כספית ובלבד שלא ידבר לשון הרע,
נראה לכאורה שאין כל הצדקה הלכתית לדיבור לשון הרע כשמכוונים לתועלת ,
אם כן מדוע מתירה ההלכה דיבורים כאלו כשמכוונים לתועלת ?
ראינו שכל אופני לשון הרע מסווגים לשני סוגים,
א. דברי גנאי
ב. דברים העלולים להזיק לאדם.
אסור לדבר בגנות הזולת באשר יש כאן התרכזות במגרעותיו של אדם או בהתנהגותו השלילית .
יש פעמים שבהן ברור שהדיבור על חסרונותיו של אדם עשוי להביא תועלת ורצוי לנקוט בו.
דבר זה נכון במצבים הבאים :
כשמנסים לעזור לאדם שעליו מדובר או כשמנסים להגן על אחרים מפני אותו אדם.
במצבים אלו למרות שיש להזכיר חסרונות או התנהגות שלילית אין הדיבור הזה נחישב כלשון הרע,
דיבור מזיק הוא בגדר לשון הרע , דיבור לתועלת איננו לשון הרע.

לשון הרע : תועלת

מהו דיבור לתועלת ?

ארבעה הם הסוגים העיקריים של דיבור לתועלת שלמענו מותר לספר לגנאי
1. לסייע לאדם שעליו מדובר (כגון לדון עם אדם אחר על מגרעותיו של פלוני
כדי לסייע לפלוני בשיפור מידותיו)
2. לסייע לאלו המושפעים לרעה מהתנהגותו של אותו אדם
א. להגיש עזרה למי שנפגע ממנו פיזית , נפשית או כלכלית.
ב. להגן על אנשים מפגיעתו של אדם זה להבא, כולל הזהרת מי שמתעתדים
להיכנס איתו לשותפות עסקית או חברתית בלתי ראויה והם אינם חושדים בדבר.
3. לשים קץ למחלוקת שבה מעורה אותו אדם והיא מאיימת לפלג את הציבור.
4. לסייע לאחרים ללמוד משגיאותיו של אותו אדם.

לשון הרע : תועלת

בדיקת אמיתות העובדות

אין די בכך שמצב יוגדר כשייך לאחד מסוגי הדיבור לתועלת שנמנו לעיל,
חיייבים להתקיים לא פחות משבענ תנאים לפני שיהיה מותר לומר דבר ביקורתי על פלוני.

תנאי ראשון :נפעל רק על פי מידע מכלי ראשון .
קבוצת התנאים הראשונה עסקה באימות העובדות.
אסור בהחלט לומר משהו מכריע על פלוני על יסוד ידיעות שהושגו ממישהו אחר,
אין להסיק על ליקוי בהתנהגותו או באופיו של פלוני אלא רק על יסוד מידע ממקור ראשון .

תנאי שני : יש לנתח היטב את נסיבות העניין
גם אם אדם היה עד להתנהגות שהיא לכאורה בלתי נאותה ,
אל יהיה פזיז בשיפוטו לגבי המעשה.
ארוע המוצא מתוך הקשרו יכול להטעות עד מאוד הן באשר לחריצת דעה על אופיו של פלוני
והן באשר להחלטה מי מבין הצדדים המעורבים במחלוקת הוא הצודק,
צריך לבדוק היטב-היטב את כל הנתונים לפני שמחליטים שאמנם מבינים את המצב לאשורו.
יותר מכל ,חשוב לדעת היטב את כל ההלכות הקשורות לעניין
לפני שמחליטים שפלוני אכן עבר עבירה.

לשון הרע : תועלת

ראשית כל - הוכח תוכיח

תנאי שלישי : הוכחת האדם לפני שמדברים עליו

לפני שמדברים עם אחרים בגנותו של פלוני , חייבים תחילה ללבן את העניין
עם פלוני עצמו,
לפני שמכניסים מישהו אחר לתמונה ,
חייבים קודם כל לנסות להוכיח את האדם שעבר עבירה ולנסות לשכנעו להטיב את דרכיו ,
כלל זה לא יחול אם השיחה עם אותו אדם עלולה להקשות ,
אם לא לסכל כליל על השגת התוצאה הרצויה בכל דרך אחרת .

לשון הרע : תועלת
חובת הדייקנות

תנאי רביעי : לעולם אין להגזים

בעוד שיש מקום להתיר סיפור גנות כשמכוונים לתועלת ,
הרי אין כל הצדקה להוצאת שם רע,
אסור לאדם להגזים או לשנות עובדות אפילו כשהוא מכוון לתועלת ,
וכן אסור לו להשמיט פרטים המפחיתים מחומרת מעשיו של האדם
שימוש מוגזם במילה מאוד יכול בקלות להעניק מימדים מוגזמים לכובדה מסוימת,
למעשה זהו סוג שכיח מאוד של הוצאת שם רע שאנשים מסתבכים בו מבלי משים,
לעומת זאת חייב אדם להשמיט פרטים נכונים
המוסיפים על חומרת המעשה אם אפשר להשיג את התוצאה הרצויה גם בלעדיהם .

לשון הרע : תועלת
כוונה

תנאי חמישי : כוונת המדבר צריכה להיות אך ורק לתועלת

לאחר שנתברר לחלוטין
1. שדברי הגנאי אמיתיים הם,
2. שלחוטא לא היתה הצדקה למעשיו
3. שהתוכחה אינה משפפיעה עליו
4. הדברים ייאמרו בצורה מדוייקת -
חייב להתקיים עוד תנאי אחד לפני סיפור הדברים .
המספר חייב להיות בטוח שכוונתו היחידה היא אך ורק לתועלת
אם הוא יודע שבעמקי ליבו הוא מתענג על הטלת הדופי בחוטא, אסור לו לדבר.
למרות שאין כל דרך אחרת להשגת המטרה הרצויה.

אסור להינות מסיפור דברי גנאי אפילו כשמכוונים לתועלת.
הדבר קשה במיוחד כשאדם מתבקש לדבר על מישהו שאינו חביב עליו,
נחוץ קודם כל לעקור מן הלב כל רגש של שנאה או טינה כלפי אותו אדם.
רק אז אפשר לספר את הגנות הנחוצה לתועלת.

לשון הרע : תועלת

גם כשכוונת המספר טהורה היא

אפילו כשכוונת המספר היא אך ורק לתועלת.
עליו לבדוק היטב האמנם יביאו דבריו לתוצאה הרצויה, או שמא לא.
מוצדק לספר גנאי לתועלת רק כאשר יש סיכוי סביר שאכן תהיה תועלת בדבר.

משנה חשיבות יש לענין זה כשאדם מתכוון למנוע נזק צפוי מהתקשרות עסקית.
מקשר ידידות או משידוך מסוים,
לעיתים מזומנות קורה שכבר התקבלה החלטה סופית ועל כן אין כל תועלת בסיפור לשון הרע על הצד השני.

לשון הרע : תועלת

אך ורק כמוצא אחרון

תנאי שישי :אין למתוח ביקורת כל עוד קיימת אפשרות אחרת,
אם קיימת דרך כל שהיא בנוסף לתוכחה האישית,שבאמצעותה אפשר להימנע מלדבר בגנותו של אדם,
חייבם לנקוט באותה הדרך גם כשהגנות נאמרת לשם תועלת מוטב להימנע ממנה ככל האפשר.
כמו כן כאשר נחוץ לספר את הגנאי יש לשקול היטב עד כמה מותר לספר כדי להשיג את התועלת הרצויה.
כל תוספת בלתי נחוצה של דברי גנאי בגדר לשון הרע.
יתר על כן גם כאשר ברור שחייבים להביא לידיעת פלוני מידע שלילי מסוים על זולתו ,
חייבים לחפש את אופן הביטוי המתון ביותר.
עדיף לכוון את השומע באופן שיגלה בעצמו את הדברים מאשר לבטא זאת ישירות במילים.
כאשר משווים בין שני מועמדים למישרה,
לרוב די בכך אם מזכירים את מעלותיו של האחד מבלי לציין את מגרעותיו של השני,
בכל מקרה תמיד עדיף להשתדל למעט ככל האפשר בציון מגרעות .

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 47 , יז' חשוון

לשון הרע : תועלת

גרימת נזק

תנאי שביעי : מניעת נזק מיותר

כפי שהוזכר לעיל ההיתר לספר לשון הרע לתועלת הוא מבוסס על העיקרון המאפשר לספר
גנות כאשר מכוונים לתועלת חיובית.
הכוונה בכך היא אך ורק לדברי גנאי שאיון בהם משום גרימת נזק,
אולם אסור לספר דברים מזיקים גם כשמכוונים לשם תועלת.
במקרה זה יש לברר את ההלכה ועל סמך ידיעתה לומר רק מה שמותר.

לשון הרע : תועלת

והייתם נקיים

כאשר ניצב אדם בפני מצב שבו חיב להימסר המידע השלילי
עליו להסביר מדוע הוא אומר דברים שבדרך כלל אסטור לאומרם,
כך שהשומע יבין שאין כאן עבירה על איסור לשון הרע

אסור לספר דברים שעל ידיהם יחשבו שהוא נדבר לשון הרע
בשעה שאלו דברים שמן הדין מותר לספרם,
ואם הביא עצמו לידי חשד זה, הרי זה בכלל אבק לשון הרע

לשון הרע : תועלת

סיכום- ארבע מטרות, שבעה תנאים

מותר לדבר בגנותו של אדם כשמכוונים לתועלת בתנאים הבאים :

1. כשהכוונה לעזור לאותו אדם ,או
2. כשהכוונה לעזור למי שנפגע מאותו אדם , או
3. להשקיט מחלוקת , או
4. לתת לאחרים אפשרות ללמוד משגיאותיו של אותו אדם וזאת בתנאי ש:

א. הדברים מבוססים על מידע מהין מכלי ראשון ועל בירור יסודי
ב. נוסף על כך ברור שאותו אדם אכן לא נהג כהלכה , וכמו כן
ג. נעשה נסיון להוכיחו אך הוא מסרב להיטיב את דרכו , וכמו כן
ד. הדברים שיאמרו יהיו אמיתיים ומדויקים , וכן
ה. כוונתו של המספר היא אך ורק לשם תועלת וכמו כן
ו. אין כל דרך אחרת להשגת המטרה הרצויה , וכמו כן
ז. אמירת הדברים לא תגדיל יותר מדי את הנזק למדובר .

הדוגמאות המובאות להלן מיועדות להבהיר תנאים אלו הלכה למעשה .

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
עזרה לזולת בשיפור המידות

המטרה הראשונה שבהיתר לספר לשון הרע לתועלת היא לסייע לאדם שעליו מדברים .
בקרב רבים רווחת הנטיה להתעלם מהתנהגות בלתי נאותה של זולתם באמתלא של "והתעלמת "
הבה נבין תחילה מדוע מתנגדת התורה לגישה כזו של התעלמות.
כל אדם נולד עם מגרעותיו -הוא,
תפקידנו הוא להשתנות , לגדול, לשאוף לשלמות ולהתעלות רוחנית .
כולנו היינו רוצים להשתחרר ממגרעותינו .
אנשים אכן חפצים להיות טובים ,
האתגר הגדול בחיים נוצר על ידי המידות הרעות המסנוורות אותנו,
איננו מצליחים לראות נכוחה את מטרותינו ,
או שאנו נוטים להצדיק את עצמנו ולאבד את יכולת ההבחנה בין טוב לרע.
אחת המתנות הגדולות ביותר שבהן ברך אותנו הקב"ה היא החברות,
ידידים בני משפחה ואנשים הקרובים אלינו דיים כדי שידאגו לנו,
אך מאידך מספיק רחוקים כדי לשמור על אוביקטיביות,
ההימנעות מדיבור גלוי, מתוכחה הדדית ומהדרכה והכוונה,
הן בעצם נישול הדדי של אחד הכלים החשובים ביותר לצמחיה אישית,
אנו חייבים להיות מעורבים , ובשעת הצורך לגייס גם את מעורבותם של אחרים
כדי לעזור לאנשים במאבקי החיים.
לעמוד מן הצד ללא אומר כאשר נדרשת תוכחה - אין זו שמירת הלשון , זהו קיפוחו של הזולת מן האפשרות להגיע לשיפור עצמי.

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
בצדק תשפוט עמיתיך

בטרם יגיע אדם למסקנה שיש להוכיח את זולתו על מעשיו,
עליו לבדוק ולוודא לחלוטין שחברו באמת עבר עבירה.
מן הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט' טו') לומדים שאם עבר אדם עבירה המנוגדת כליל לאופיו-
עלינו לנסות לדונו לכף זכות.
אם יש דרך כל-שהיא של מציאת צד זכות במעשהו , חובה עלינו לנקוט בה.
אם התברר למעלה מכל ספק שהאדם אכן עבר עבירה-
שבדרך כלל דרכו להישמר ממנה- עלינו להניח שבודאי התחרט עליה על אתר
ובודאי כבר עשה תשובה עליה.
אסור לגלות זאת לאחרים והדיבור על כך הוא לשון הרע.

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
החוטא מפעם לפעם

אם ידוע על אדם הרגיל מפעם לפעם לעבור עבירה מסוימת שהנה עשה מעשה שיש בו מאותה עבירה,
כי אז לא חל החיוב לדונו לכף זבות.
אולם, רצוי בכל זאת לנסות למצוא לו צד של זכות ולהניח שהפעם לא עבר עבירה, במקרה זה אין צורך בתוכחה.
אם ברור למעלה מכל ספק שהאדם אכן עבר עבירה ,אזי חלה מצוות התוכחה וצריך לסייע לאותו אדם להתגבר על היצר הרע באמצעות תוכחה בדרך מכובדת ובלשון רכה
יש אשר תהיה תועלת גדולה יותר כשהתוכחה תיעשה על ידי מישהו אחר, כגון ידיד קרוב או רב.
לכאורה מותר לאדם שהיה עד לאותה עבירה לפנות לידיד או לרב,
לספר לו על כך ולבקשו לטפל בעניין,
אולם למדנו שאסור לרב לפעול על פי השמועה. ומשמעות הדבר שאסור לאדם להוכיח את זולתו אלא אם כן היה הוא עצמו עד לעבירה.
על פי זה על אותו עד למצוא את הדרך היעילה להוכיח בעצמו את החוטא או לפנות אל רב ולבקש לבדוק אישית את הענין או לדבר בעדינות עם עובר העבירה מבלי להטיח בו האשמות .

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
הרגיל לחטוא

במקרה של אדם הרגיל לחטוא והוא מתעלם לחלוטין דרך קבע ממצוה מסוימת,
יש להניח שאפילו מעשה המוטל בספק הוא בעצם עבירה על אותה מצוה,
"במצק תשפוט את עמיתך" משמעו לנהוג בהגינות לא בתמימות.

כאשר המסקנה היא שהאדם אכן עבר עבירה חייבים לנסות ולהבין מדוע אותו אדם חוזר שוב ושוב על אותה עבירה .
אולי זה מחמת חוסר ידיעה - יתכן שהוא כלל אינו יודע שמעשה זה הוא אסור,
או שאין הוא מכיר בחומרת האיסור .
במקרה כזה חייבים למצוא דרך להאיר את עיניו של האדם מבלי לפגוע ברגשותיו.

ספר חפץ חיים - השיעור היומי , יום 54 , כד' חשוון

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
לחץ חברתי

מומר לתאבון הוא מי שנכנע דרך קבע לפיתוי של עבירה על מצוה מסוימת,
האיסור ללכת רכיל אכן חל על הדיבור אודותיו היות והוא אינו כופר בעיקר,
מצבו שונה תכלית שינוי ממי שעובר מפעם לפעם על מצוה מסוימת אבל ביסודו של דבר הוא בדרך כלל מקיים אותה.
כפי שלמדנו האיסור הראשון של לשון הרע הוא "לא תלך רכיל בעמך" , ויקרא יט טז
מי שמביש את רעהו היהודי עובר על הלאו "לא תונו איש את עמיתו" ויקרא כה' יז'

חז"ל מפרשים אתת הביטוי "עמך" שבאיסור הראשון העם שלך ,
להוציא מכלל זה רק מוצר להכעיס שעקב זלזולו באיסור מסוים הוא מתרגל לעבור עליו בתמידות ובדרך קבע,
אולם הביטוי "עמיתו" שבאיסור השני מוציא מן הכלל אפילו את המומר לתאבון.
לפיכך אסור לדבר לשון הרע על מומר לתאבון ,אבל מותר להפעיל עליו לחץ חברתי כדי לשכנעו להיטיב את דרכיו .

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר

גילוי ברבים

מקובל להפעיל לחץ חברתי על יהודים אשר נדמו כשומרי מצוות בציבור
אך בחייהם הפרטיים עברו בצורה בולטת על עיקרי הדינים,
כשכל דרך אחרת לא הועילה מותר לפרסם ברבים שיהודי זה הנחשב כשומר מצוות
מתנהג דרך קבע בחוסר מוסריות ,אם הגילו ברבים יעורר אותו לשוב מדרכו הרעה .
בדומה לכך מוסמכים בתי הדין לפרסם ברבים בשעת הצורך כתב סרוב נגד המסרבים לקיים את דברי בית הדין .
לפעמים נותר הלחץ החברתי כאמצעי היחיד לאכיפת החלטות בית הדין.

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
לשון הרע על אילו שאינם שומרי מצוות

לאור הכללים שנלמדו לעיל, מתבררים גם כללי לשון הרע ביחס ליהודים שאינם שומרי מצוות כלל וכלל,
1.היהודי הממוצע שאינו שומר מצוות בימינו לא זכה לחינוך יהודי משמעותי .
בין אם הכיר אורח חיים יהודי כהלכתו ובין אם לאו,
החברה היא זו שהרחיקה אותו מהכרת חיי התורה.
הרמב"ם משווה אדם כזה לתינוק שנשבה , אשר שוביו גדלו אותו לאור ערכים זרים ואשר חטאיו נעשים מחמת בורות .
אדם כזה יכול להיכלל הן בגדר של "עמיך" והן בגדר של "עמיתו".
עלינו מוטלת החובה לחנכו מתוך אהבה ,דאגה ורגישות ואסור בשום פנים לדבר עליו לשון הרע.
2.יהודי שאינו שומר מצוות אשר קיבל חינוך יהודי מהותי,
למד את ערכי התורה והוא יודע שמעשיו אינם טובים. אך הוא טוען ששמירת המצוות קשה מידי הוא מומר לתאבון,
הוא נכלל בגדר של "עניך" דהיינו מותר לדבר עליו לשון הרע רק כשמכוונים לתועלת.
עם זאת אין הוא נחשב בגדר "עמיתיך" ועל כן לא חל כלפיו האיסור של הונאת דברים ,
מותר להשתמש בלחץ חברתי כדי להביאו לשמירת מצוות,
גם אם תיגרם לו מבוכה במהלך הדברים,
בתנאי שנתקיימו כל התנאים של דיבור לתועלת .
דיבור שאינו לתועלת ואשר כלולים בו דברי גנאי או נזקים - נחשב ללשון הרע.
3.האפיקורס היודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו והוא כופר בעיקר,
אינו נחשב בגדר "עמיך" וגם לא בגדר "עמיתו"
אם קיים אדם כזה בימינו מותר לדבר עליו לגנותו ולבזותו ללא תנאים מיוחדים .

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר
הימנעות מצביעות

אסור למתוח ביקורת על פלוני מאחורי גבו,
ועם זאת להביע הסכמה להתנהגותו בשעה שהוא נוכח,
גם כאשר מותר לדבר דברי גגות כשמכוונים לתועלת , חייבים להימנע מחנופה מזויפת כלפי האדם המדובר,
אם הדאגה היא שלא לפגוע ברגשותיו יהיה הפתרון לכך בהבעת הערכה ודאגה לאותו איש כבן אדם,
אבל להביע התנגדות מפורשת להתנהגותו.
אם האדם משוכנע שפלוני לא יקבל דברי תוכחה הוא בכל זאת חייב להוכיחו ולנסות לשכנעו להיטיב את מעשיו בטרם יפרסם ברבים את התנהגותו, כדי שלא ייחשב כחונף או כשקרן.
במקרה זה שבו ברור שהחוטא לא יקבל את התוכחה, אפשר להימנע מהצורך לדבר עמו תחילה על ידי
הבהרת כנותו המוחלטת והסרת כל חשד אפשרי באשר לה.
לדוגמא אם אדם מדבר ברבים נגד החוטא (בפני שלשה) ולא בפני אנשים יחידים בנפרד,
ברור לכל שאין המדבר מנסה למצוא חן בעיני החוטא על ידי הפגנת הסכמה להתנהגותו.
בדומה לכך כאשר ידוע שהמדבר ירא שמים בתכלית ואין לחשדו בחנופה,
הוא יכול לספר על כך בפני פחות משלשה , כמו כן אם ברור לכל שהחוטא הוא אדם קשה ומסוכן לפרסם ברבים את התנהגותו , כי אז מותר לדבר עליו אפילו שלא בפני שלשה מבלי לחשוש שיחשדו בכנות כוונותיו.

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר

תיקון המידות

סיוע לזולת בתיקון מידותיו נחשב, כאמור בגדר תועלת.
אם נדרש עידון במידותיו של פלוני, כי אז מצוות הוכח תוכיח את עמיתך מחייבת להביא את הנושא לתשומת לבו בלשון רכה וברגישות.
אולם אם אדם מרגיש שאין הוא מסוגל להוכיח את זולתו והוא יודע שגם האחרים מודעים לפגמים במידותיו של הזולת.
מותר לו לדבר איתם על כך ולשאול בעצתם או לבקש את התערבותם במקרה הצןרך.
אם מוצא אדם לנכון להתייעץ עם מישהו אחר
שטינו מודע למגרעותיו של פלוני- כדי שידריכו כיצד לפנות אל האדם שמידותיו טעונות שיפור,
מותר לו לעשות זאת כי גם דבר זה נחשב בגדר תועלת ,אולם אם יש אפשרות לדון בעניין בלי לציין שמות עדיף לעשות זאת כך,
ראינו לעיל (יום 53) שאם אדם מעוניין במעורבותו הפעילה של מישהו אחר שאינו מכיר את המצב,
יהיה על אותו אדם לברר את המצב באופן אישי
ולאמת את העובדות בטרם יחליט סופית לנקוט בפעולה.

לשון הרע : תועלת - סיוע למדובר

תלמידים בעייתיים

המורה המסור נאלץ לעיתים קרובות לדון עם הורים, מורים ומנהלים על התקדמותם ועל קשייהם
של תלמידיו,
בהעדר הנחיות ברורות ביחס ללשון הרע אפשר להגיע לאוירה פתוחה מדי,
שבה מדברים עם כולם אודות כולם, או לקיצוניות הפוכה , דהיינו, גישה פשטנית של שמירת הלשון
שבעטיה נפגעת יעילותו החינוכית של המורה .

באופן כללי ניתן לומר שהתחום החינוכי כוונתן לתועלת והוא מאפשר דיון במגרעות הנוגעות לתלמיד,
אולם תמיד יש להקפיד ולשמור על התנאים המסוימים המתירים דיבור לשון הרע לשם תועלת .
חיוני ביותר לאמת את העובדות , רשלנות גדולה היא מצד מורה להתימר להגיע למסקנות פסיכולוגיות
ולאבחון פזיז של התלמיד כסובל מקשיים או מהפרעות מבלי לבדוק את העניין לאשורו.
תוצאות הדבר עלולות להיות הרסניות ביותר.
אם יספר המורה לאחרים את הערכותיו אלו ,יהיה בכך משום הוצאת שם רע,
מה מצער הדבר שילדים בעייתיים מסוימים נחלו כשלון אך ורק בגלל שהובנו שלא כהלכה על ידי מורה ,
שהדביק להם תויות אשר פגעו בתדמיתם בעיני כל מוריהם לעתיד .