קבוצות דיון
בית המדרש
נושא #23329
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
ירושלמי ציוני
חבר מתאריך 1.1.13
40688 הודעות | יום שלישי כ''א בחשון תשע''ט
10:01 30.10.18 |
|
מהו ''בית כנסת''?
|
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 11.11.18 בשעה 05:06 על-ידי גבעתי (מפקח) בעקבות הרצח בפיטסבורג, התעררו ויכוחים בפורום סקופים אודות מקום הרצח - האם זהו "בית כנסת", אם לאו. העמדות השונות שהוצגו היו בעיקר פועל יוצא של היחס כלפי התנועה הקונסרבטיבית או הרפורמית; אבל הדבר עורר את סקרנותי גם לגבי השאלה ההלכית - מהו בית כנסת?"כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין לו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה; ומקום זה, הוא הנקרא בית הכנסת" מדברי הרמב"ם כמצוטט לעיל (הלכות תפילה, יא, א) עולה, כי בפשטות - מדובר על מקום שהציבור ייעד לתפילה. "בנו בית סתם והקדישוהו אחר כך לבית הכנסת דינו כבית הכנסת אבל אינו קדוש עד שיתפללו בו" מדברי השו"ע כמצוטט לעיל (או"ח, קנג, ח) נראה שיש גם דרישה כי תעשה באותו מקום תפילה אחת לפחות בפועל. ובשילוב שניים אלו: בית כנסת הוא מבנה שיועד לתפילה בלבד, ונערכה בו תפילה. לא מצאתי רכיבים נוספים להגדרת "בית כנסת" - ועל כך אני שואל: האם זה כי לא חיפשתי מספיק טוב, או כי אין רכיבים נוספים להגדרה? למניעת ספק: יש הרבה הלכות על האופן בו יש לבנות בית כנסת, איך ראוי לנהוג בו, וכד' (שו"ע, או"ח, קנ-קנא); אך הלכות אלה לא מהוות חלק מהגדרת "בית הכנסת", וגם סטיה מהן - לא שוללת את אופי המבנה כבית כנסת. "אפילו לאחר שחרבו עדיין הן בקדושתן".
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
אלי סקופר
חבר מתאריך 27.12.12
14478 הודעות | יום שלישי כ''א בחשון תשע''ט
10:35 30.10.18 |
|
1. אם נועד להיות בית ועד למינות ודאי שאינו בקדושת ביכהנ''ס גם אם הוא מקום תפילה.
בתגובה להודעה מספר 0
|
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ג סימן כהאם רשאין לשכור חדר בביהכ"נ של עוברי דת להיות מיוחד לתפלה עבור שומרי תורה ח' אלול תשכ"ד. מע"כ ידידי הרה"ג ר' שלמה וואהרמאן שליט"א. בדבר עיירה שאין שם ביהכ"נ לתפלה כדיני התורה רק ביהכ"נ של הקאנסערוואטיווים שהם כופרים, וכאשר באו לשם עתה איזה משפחות שומרי תורה עשו מנין בבית של אחד וניתוספו עוד משפחות משומרי תורה עד שצר להם המקום, אם רשאים לשכור חדר לתפלה בביהכ"נ של הקאנסערוואטיוון שיש בעיירה, יפה כתב כתר"ה שאסור, ואף שיש מקום לומר דאחרי שיתפרסם בעיירה שיש שם חדר להתפלל ליראי ה' ושומרי תורה יהיה לזה הדין דבמתני' ע"ז דף י"א בדרך שהולך למקום שיש בה ע"ז ויכול להלך בה למקום אחר שמותר משום דשוב ליכא מראית עין דהרואה אומר למקום אחר הולך כדפרש"י שם, אבל נראה דהוא דוקא כשגם למקום האחר הולכים רבים אבל כשהמקום האחר הוא רק ליחידים שאינם הולכין לעיר יש לאסור דהרואים לא יחשבו שהוא מהיחידים שהולכים ג"כ בדרך זה אלא יאמרו שהם מהרבים ההולכים להעיר דיש בזה ע"ז. ואף שלא מצינו בדין ההוא חלוק לומר שהוא רק כשהם עירות שוות ומשמע שאף אם העיר שאין בה ע"ז קטנה מהעיר שיש בה ע"ז נמי מותר, הוא משום דלעיר עכ"פ מצוים עוברים ושבים, אבל כשהדרך עובר לאיזה בתים יחידים מסתבר שאסור. ולכן כיון שההולכים לביהכ"נ של הקאנסערוואטיווים הם הרבה דהא היו כל בני העיר מתחלה רק שעתה נתקבצו מעט יראי ה' ושומרי תורה הרי הרואים יאמרו שהם מההולכים לביהכ"נ דהקאנסערוואטיווין, ואיכא בזה האיסור שמראית /של מראית/ עין שבמתני' שם. והגע עצמך דהא בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור וכי איירי דוקא שכל בני העיר עובדין להע"ז הא פשוט שהוא אף בעיר שיש גם אלו שאין עובדין להע"ז ומ"מ אסור מפני החשד שנראה כמהלך לעובדה אף שיש להרואים לחשוב גם כהאמת שהולך לאלו שאין עובדין אלמא דכיון דהרוב הוא שעובדין יחשדו שהוא מהרוב. אך נראה דרק כשרוב גדול עובדין אסור ולא בסתם רוב מדשרי בדרך לעוד עיר אף אם היא קטנה כדלעיל. והנה בעובדא דידן נראה שאף אם כבר יהיו הרבה שומרי תורה באופן שיהיה מיעוט גדול הניכר לכל שאין לאסור מדין מראית העין, מ"מ אין להתיר משום דבמדינה זו בעוה"ר הרבה מאנשים הפשוטים אין יודעין החלוק ויטעו לומר שהוא כעין שתי נוסחאות כהא דנוסח אשכנז ונוסח ספרד שאין קפידא לאיזה ביהכ"נ ליכנס, וכשיזדמן שלא יהיה מנין בחדר של שומר תורה יכנסו לביהכ"נ של הקאנסערוואטיווים. וגם יש עוד לחוש שיהיה מי שישמע שדורש הראבאיי שלהם שהם ברוב דברי כפירה ומינות וכשהוא כל כך סמוך יטה לבבו להכנס שמה לשמוע מה שדורש וכשיהיה ברחוק לא ישמע ולא יכנס, ועיין בע"ז דף י"ז דדריש הרחק מעליה דרכך זו מינות ומסיק וכמה אר"ח ד' אמות, וכ"ש שאסור להיות בבית אחד שאף שיהיה חדר זה יותר מד"א אבל כיון שהוא בבית אחד מסתבר שגרוע מכפי שהוא בחוץ אף פחות מד"א. ולכן אין לשכור מהם חדר לתפלה. ידידו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי סקופר
חבר מתאריך 27.12.12
14478 הודעות | יום חמישי כ''ג בחשון תשע''ט
11:52 01.11.18 |
|
10. אם אתה מתעקש על מקור הלכתי. למרות שזה מובן מאליו.
בתגובה להודעה מספר 9
|
אם אסור להיכנס לשם אפילו בחשש פיקוח נפש. כל שכן שזה לא קדוש. הנה לשון הגמרא בשבת קט"ז: הגליונים וספרי מינין אין מצילין אותם מפני הדליקה, רבי יוסי אומר: בחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן, והשאר שורפן. אמר רבי טרפון: אקפח את בני, שאם יבאו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן, שאפילו אדם רודף אחריו להורגו, ונחש רץ להכישו - נכנס לבית עבודה זרה, ואין נכנס לבתיהן של אלו. שהללו מכירין וכופרין, והללו - אין מכירין וכופרין. ועליהן הכתוב אומר (אחר) הדלת והמזוזה שמת זכרונך. אמר רבי ישמעאל: קל וחומר, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים. הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים - על אחת כמה וכמה, ועליהם אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|