תורה גדולה בקטנה(ל חשון - תאריך שכמעט לא קיים)  

היום, ל' במרחשון, כמעט שלא ניתן לציין מאורע היסטורי חשוב שקרה בו, כי ברוב השנים התאריך הזה פשוט לא קיים... בכ-55% מן השנים, חודש מרחשון הוא בן 29 יום ואם כן אין בהן יום ל' במרחשון. זו, כמובן, הזדמנות מצוינת לעסוק בדיוק בזה: מה יעשה אדם שהתאריך הזה חשוב לו מאוד, והוא פשוט לא מוצא אותו... ננסה להבין ללבו של אדם שנולד ביום ל' במרחשון, שנה שלמה הוא ממתין נרגש ליום ההולדת שלו שיצוין בחגיגיות, והנה מתקרב המועד ומתברר שמיד אחר כ"ט במרחשון מגיע א' בכסלו, ויום הולדת אַיִן...

אולי ברוב השנים, עם היעדר יום ההולדת נוכל להסתדר איכשהו, אבל מה נעשה עם יום ההולדת ה-12 לבת או ה-13 לבן? שם הבעיה כמובן חמורה יותר: אם בשנה שבה היא או הוא אמורים להגיע למצוות אין את התאריך המדויק שלהם, מתי בדיוק הם אמורים להיות בני-מצוות?!

חשוב לציין, שהבעיה לא קיימת רק בל' במרחשון, אלא היא קיימת גם ביחס לחודש שלם בשנה! שם הבעיה מסועפת יותר:

כל מי שנולד בחודש אדר, צריך להעסיק את עצמו בשאלה מתי בדיוק יום ההולדת שלו. אם הוא נולד באדר של שנה פשוטה (לא מעוברת), עלינו לדעת באיזה מן הָאֲדָרִים יום ההולדת שלו בשנה מעוברת; כך גם אם הוא נולד באחד מן הָאֲדָרִים של שנה מעוברת, עלינו לקבוע מתי יום ההולדת שלו, הן בשנים פשוטות והן בשנים מעוברות.

מבין שלל הבעיות הללו, ב"שולחן ערוך" נפסקה משום מה הלכה אחת בלבד, מה שהותיר פתח לדיונים רבים אצל מפרשיו. שימו לב לפרדוקס המעניין שטמון בהלכה הזו:

_אם נער אחד נולד בכ"ט באדר א' בשנה מעוברת, ונער אחר נולד באדר ב' באחד בו, ושנת י"ג אינה מעוברת - אותו שנולד בכ"ט באדר א' צריך להמתין עד כ"ט באדר בשנת י"ג, ואותו שנולד אחריו בא' באדר ב' יהיה בן 13 שנה כיון שהגיע א' באדר של שנת י"ג._

הלשון קצת מסורבלת ונפשט את דבריו בקצרה: כל התאריכים של חודשי אדר בשנה מעוברת, 'מתנקזים' אל חודש אדר אחד בשנה פשוטה. ממילא, ייתכן מצב שבו אחד שגדול פיזית יותר מחבירו, ייעשה גדול הלכתית מאוחר מחבירו. זה קורה כאשר נולדים בשנה מעוברת ונעשים בני מצוות בשנה פשוטה: מי שנולד בכ"ט באדר א' ימתין עד כ"ט באדר, ומי שנולד יומיים אחריו, בא' באדר ב', ייעשה בר-מצוה בא' באדר, כמעט חודש לפניו.

ומה קורה במקרה הפוך, אם נולדים בשנה פשוטה ונעשים בני מצוות בשנה מעוברת? באלו מבין האדרים נקבע יום ההולדת וממילא יום בר-מצוה? כאן מוסיף הרמ"א, במפה שפרס על השולחן הערוך:

_מי שנולד באדר, ונעשה בר מצוה בשנת העיבור - אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני._

פשוט וקל: חודש אדר "האמיתי" הוא אדר השני. לכן ילידי אדר ממתינים עד לאדר ב' כדי להיעשות בני מצוות.

אבל אם נצרף יחד את דברי ה"שולחן ערוך" ואת דברי הרמ"א, נגיע לשאלה מעניינת. ב"שולחן ערוך" ראינו שהאדרים של שנה מעוברת מתנקזים אל האדר האחד שבשנה פשוטה; בדברי הרמ"א ראינו שהאֲדָר "האמיתי" הוא אדר השני. כעת מה קורה אם אדם נולד בחודש אדר א', והשנה שבה נעשה בן-מצוות היא גם שנה מעוברת? לכאורה, העובדה שיש לו במקרה את האפשרות לציין יום הולדת בדיוק בתאריך שלו, באדר א', לא אמורה להשפיע. סוף סוף, אמרנו שהָאֲדָרִים מתנקזים אל האדר האחד, וגם אמרנו שהאֲדָר האמיתי הוא אדר השני. אם כן, התוצאה צריכה להיות שגם מי שנולד באדר א' ויש לו בשנה ה-13 שני אֲדָרִים, יצטרך להמתין עד לאדר השני!

וכך אכן הורה רבי אברהם הלוי גוּמְבִּינֶר, בעל "מגן אברהם", הפרשן החשוב של חלק "אורח חיים" ב"שולחן ערוך", והרעיש עליו את העולם. כל הפוסקים שבאו אחריו, ללא יוצא מן הכלל, טענו שאין דבר כזה. גם אם זו מסקנה טכנית שעולה מן המקורות, כיון שבשורה התחתונה יש לנער הזה בשנת הבגרות בדיוק את התאריך שבו הוא נולד - עלינו לקבוע את יום בר-מצוה שלו באדר א', ולא להמתין לאדר ב'.

נוכל אפוא לסכם בקצרה:

_אדר של שנה פשוטה - מיוצג באדר שני של שנה מעוברת;_

_אדר שני של שנה מעוברת - מיוצג כמובן באדר האחד של שנה פשוטה, ובאדר שני של שנה מעוברת;_

_אדר ראשון של שנה מעוברת - מיוצג באדר האחד של שנה פשוטה. ובשנה מעוברת: לדעת "מגן אברהם" - מיוצג באדר שני, ולדעת כל הפוסקים - מיוצג באדר ראשון._

*גורל הל' האבוד*

נעבור כעת אל ילידי ל' במרחשון. מי שנולד בל' במרחשון ומגיע לגיל מצוות בשנה שאין בה ל' במרחשון, אפשר בעצם לחקור חקירה למדנית באשר לעניינו. את התאריך המדויק של יום ההולדת שלו, אין לו ולא יהיה לו. כל מה שאפשר לעשות, הוא להגדיר את יום ההולדת שלו בהגדרה אחרת, כזו שקיימת גם בשנה שאין בה ל' במרחשון.

*2 הגדרות עולות בדעתנו:*

_- הוא נולד ביום האחרון של חודש מרחשון;_

_- הוא נולד ביום שאחרי כ"ט במרחשון._

לפי ההגדרה הראשונה, יום ההולדת שלו בשנה שאין בה ל' במרחשון, יחול בכ"ט במרחשון, כי זה היום האחרון של חודש מרחשון.

לפי ההגדרה השניה, יום ההולדת שלו בשנה כזו יחול בא' בכסלו, כי זה היום שאחרי כ"ט במרחשון.

כל הפוסקים קיבלו את ההגדרה השניה, וקבעו שיש להמתין עד א' בכסלו. ייתכן שההסבר לכך הוא כזה: כאשר מגיע כ"ט במרחשון, עוד לא הגיע תאריך יום ההולדת. אם יבוא הנער וישאל אותנו בן כמה הוא, נגיד לו בפשטות: בן 13 פחות יום אחד. אמנם היום שיבוא יתברר כיום שאחרי תאריך יום ההולדת שלו, אבל כעת הוא ביום שלפני יום ההולדת שלו... ממילא, אין מנוס מהמתנה ליום שאחרי.

לסיום, מה דינו של מי שנולד בראש חודש כסלו, בשנה שבה אין ל' במרחשון, ונעשה בר-מצוה בשנה שיש בה ל' במרחשון, ואם כן יש בה שני ימי ראש חודש כסלו? במבט ראשון, היה נראה לנו להשיב בפשטות: הוא ייעשה בר-מצוה ביום א' בכסלו, היום השני של ראש חודש כסלו, שהרי זה תאריך הלידה שלו!

אלא שיש מן הפוסקים שקבעו דבר מעניין: ראש חודש, גם אם הוא שני ימים, הוא בעצם יום אחד ארוך. כפי שהנולד בסוף היום נעשה בר-מצוה באותו תאריך בתחילת היום, ולא צריך להמתין עד לשעה שבה הוא נולד, כך גם מי שנולד בראש חודש כסלו, נעשה בר-מצוה בתחילת היום הראשון של ראש חודש כסלו, גם אם הוא עדיין ל' במרחשון.

זו הוראה שרבים חולקים עליה. ואפשר להבין אותם: היא נאמרה רק במצב כזה שבו יום אחד של ראש חודש בשנה אחת הפך לשני ימים בשנה אחרת. לכאורה, צריך להמשיך את הקו הזה ולאמץ אותו בכל ראש חודש בן שני ימים, גם אם הוא קבוע בכל השנים, ולומר שהנולד ביום השני ייעשה גדול ביום הראשון. את זה, איש לא העלה על דעתו.

באיחולי מזל טוב לילידי יומנו, נסכם ונאמר: מי שנולד היום, יום ההולדת שלו הוא ל' במרחשון בחלק מהשנים וא' בכסלו בשאר השנים; מי שנולד בא' בכסלו בשנה שלמה - יום ההולדת שלו הוא תמיד א' בכסלו; מי שנולד בא' בכסלו בשנה חסרה או כְּסִדְרָהּ - אם שנת הבגרות שלו היא גם כזו, יום ההולדת שלו הוא א' בכסלו, ואם היא שלמה, יש אומרים שיום ההולדת שלו הוא ל' במרחשון, ורבים החולקים וסוברים שהוא עדיין א' בכסלו.