מה חלקו של המכון למחקרי ביטחון לאומי בקונספציה שהובילה ל-7 באוקטובר?  

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית היא אחת מצורותיה של קונפורמיות וביסודה היא מייצגת צורת חשיבה אשר מטרתה היא צמצום מחלוקות וחיכוכים בין חברי הקבוצה ללא בחינה מספקת של רעיונות חדשים או רעיונות נוגדי קונצנזוס. חשיבת יחד עלולה לגרום לקבוצה לקבל החלטות פזיזות ונטולות היגיון, ללא קול אופוזיציה אשר מוקרב למען הקונצנזוס או "שלום בית". לרוב, משמש המונח "חשיבת יחד" כביקורת על צעדים אשר קבוצה נקטה, נכשלה ובדיעבד היעדר אופוזיציה פנימית היה בעוכריה.

מקור המונח
המונח נטבע על ידי הסוציולוג והעיתונאי ויליאם ה. וייט ב-1952 במגזין הכלכלי פורצ'ן:
חשיבת יחד איננה קונפרמיות רגילה, אינסטינקטיבית, הנמצאת בכל בני האדם, אלא סוג מיוחד של קונפרמיות אשר מבצעת לעצמה רציונליזציה ושכנוע עצמי שערכי הקבוצה הולמים, טובים וצודקים.

הפסיכולוג אירווינג ג'אניס, אשר ביצע מחקרים רבים בנושא, הגדיר את המונח בספרו "קורבנות חשיבת היחד" בצורה מעט שונה:
צורת חשיבה אשר מתבטאת אצל אנשים המעורבים באופן ניכר בקבוצה, כאשר השאיפה לתמימות דעים גוברת על רצונם להציע הצעות ריאליסטיות בנוגע לשינוי דרכי פעולה.

קווים כלליים לחשיבת יחד
אירווינג ג'אניס, בספרו "Victims of Groupthink" מונה את הסיבות, תסמינים ואמצעי מניעה לחשיבת יחד:

הניסוי של אש.

ניסוי הקונפורמיות של אָש נערך בשנת 1951 על ידי החוקר סולומון אש, מטרת הניסוי: חקירת כוחה של הקונפורמיות הקבוצתית, והוא משתייך לתחום הפסיכולוגיה החברתית.

דוגמה של כרטיסים מהניסוי. הכרטיס הימני מציג את שלושת הקווים שהנבדקים היו אמורים להשוות לקו הבודד שבכרטיס השמאלי.
מהלך הניסוי
אָש הושיב שבעה אנשים בחדר, כאשר מתוכם אדם אחד הוא הנבדק והשאר משתפי פעולה עם החוקר. לאנשים הוצגו שלושה קווים אנכיים באורכים שונים, ועליהם היה לומר איזה מהקווים דומה ביותר באורכו לקו נוסף שהוצג (המטלה הייתה קלה). האנשים נשאלו זה אחר זה לגבי תשובתם לכל סט קווים, כאשר הנבדק היה תמיד האחד לפני האחרון שענה את תשובתו, כך ששמע את תשובותיהם של חמישה אנשים אחרים.

בפעמיים הראשונות ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה, אך בשאר צעדי הניסוי, ענו משתפי הפעולה את התשובה הנכונה רק ברבע מהפעמים. בשאר הפעמים ענו כולם את אותה תשובה שגויה.

אש רצה לבדוק האם הנבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של שאר האנשים. כאשר שאר האנשים ענו נכון, הנבדקים לא טעו בזיהוי הקו הדומה. אך כאשר משתפי הפעולה נתנו תשובה שגויה, נטו הנבדקים לענות כמוהם. חצי מהנבדקים ענו תשובה שגויה כמו שאר המשתתפים לפחות במחצית מצעדי הניסוי. רק רבע מהנבדקים לא התנהגו בצורה קונפורמית באף אחד מהמקרים ונתנו תשובה נכונה בכל הצעדים. אש שאל את נבדקיו מדוע הם ענו כפי שענו. התשובה הנפוצה ביותר הייתה שהנבדק ידע שהוא עונה תשובה שגויה, אך לא רצה לענות באופן שונה. בנוסף, חלק מהנבדקים הטילו ספק ביכולת השיפוט שלהם ואילו אחרים טענו שהשתכנעו שהקו עליו הצביעו יתר המשתתפים הוא הדומה ביותר.

אש בחר דווקא משימה קלה שהתשובה שלה כה ברורה מכיוון שרצה לחקור צייתנות, קונפורמיות ציבורית באופן טהור, תוך נטרול האפשרות שהמשתתפים שינו את דעתם לגבי התשובה הנכונה, או טעו לגביה מלכתחילה.

אימות
מחקרים מאוחרים יותר (של אלן ולווין) שהשתמשו בפרדיגמה ניסויית זו מצאו שכאשר הקבוצה אינה מציגה עמדה אחידה, יורדת בצורה דרסטית מידת ההתנהגות הקונפורמית. מספיק שאדם אחד יציג עמדה שונה מיתר המשתתפים (גם אם היא אינה זהה לזו של הנבדק), כדי להקטין את הסיכוי להתנהגות קונפורמית של הנבדק.
למעשה, עלה כי מה שחשוב לשם קונפורמיות הוא הקונצנזוס, ולא מספר האנשים החושבים אותו הדבר.

https://t.me/yinonews/12945

##

עוד מעמוס ידלין. ב 2013.

"

ראש אמ"ן לשעבר: אפשר לשקול התנתקות נוספת
האלוף (מיל') עמוס ידלין שופך מים קרים על ההפחדות של נתניהו, וטוען כי מבחינת הסכנות והאיומים הקונוונציונליים, מצבה של ישראל מעולם לא היה טוב יותר, כותב בן כספית. "

Read more: https://www.al-monitor.com/iw/contents/articles/originals/2013/02/former-head-intelligence-israel-not-under-immediate-threat.html#ixzz8aTWks1L0

##

תת אלוף במיל' עומר בר לב, שכיהן כשר לבטחון לאומי בממשלת גנץ לפיד, מרצה במכון למחקרי בטחון על הפרגמטיות של סינואר :

"הרבה יותר כסף נכנס היום לעזה, למה? כי התפיסה של נתניהו הייתה שהוא רוצה חמאס מוחלש..בא בנט ואמר:"אני משנה את הדיסקט.." '

" אחת המטרות הייתה להשאיר את חמאס מחוץ ללחימה ואסור היה לפספס. פצצה אחת שתסטה ותהרוג מספר רב של אזרחים, או תפגע באנשי חמאס, עלולה לשבש הכל. כך גם סיכול של איש ג'יהאד שיהיה מלווה ביותר מדי נפגעים אזרחיים, אשה, ילדים וכו'. צה"ל עבד עם פינצטה. יותר מטרות לא טווחו, מאשר כן, מסיבות של נזק לבלתי מעורבים. בפעם הראשונה אי פעם נפגעו במבצע צה"לי יותר אזרחים פלסטינים מאש הג'יהאד (3 רקטות שנחתו בתוך שטחים מיושבים ברצועה) מאשר מאש צה"ל.
אם הג'יהאד היה מצליח לגרור את חמאס ללחימה, זה היה יכול להיחשב לניצחון גדול מבחינתו. הוא היה "עולה קומה" כמי שמכתיב את המציאות ברצועה. בשורה התחתונה, זה לא קרה, וטוב שכך. חמאס לא הזילו דמעה על המכות שהג'יהאד חטף. בחזונו של סנוואר, הרצועה נקיה מכוחות צבאיים שאינם חמאס. סנוואר רוצה שליטה מלאה. מה שקרה ב"עלות השחר" מקדם אותו למטרה הזו, שאינה בהכרח מנוגדת לאינטרס הישראלי , שמעדיף כתובת ברורה ומסודרת נטולת "סוררים" וג'יהאדיסטים מטורפים. "

https://elections.walla.co.il/item/3523814

והנה עוד מתוך אותו הטור:

"..ראשי הטרור ברצועה הבינו שצה"ל מיפה את כל רשת המנהרות ההגנתיות שלהם ומסוגל להפיל אותן על ראשם בכל רגע נתון. זה אילץ את ראשי הג'יהאד לשנות אסטרטגיה ולעבור לדירות מסתור. ההיגיון היה פשוט: מתחת לאדמה היהודים יודעים להגיע אלינו. נמצא דירות במגדלים צפופים, בין אזרחים, נחליף אותן בתדירות גבוהה, והם לא יוכלו לתפוס אותנו.

ובכן, האסטרטגיה הזו עלתה בסערה השמיימה יחד עם אל ג'עברי ומקבילו, מנסור חאלד. בג'יהאד (וגם בחמאס ) יוצאים מ"עלות השחר" עם תחושה ברורה שאין לאן לברוח. שב"כ ימצא אותם מתחת לאדמה, מעל האדמה, בכל מקום, וחיל האוויר יידע להתאים את הפצצה המדויקת שתעביר אותם במהירות האפשרית לעולם הבא. "

הכנסת יכולה בכל עת שתרצה להצביע אי אמון בממשלה ולהעמיד תחתיה ממשלה אחרת.

##

ולראיה, הממשלה היא כל כך אימתנית וחזקה עד כדי כך שכבר עשורים לא הייתה פה ממשלה אחת שסימה קדנציה של 4 שנים, ובממוצע ממשלה מתחלפת כל שנתיים. כל שנתיים. כל שנתיים. שנתיים.
הממשלה כל כך אימתנית וחזקה ושולטת על הכל עד שבממוצע ממשלה בישראל לא מצליחה למשוך בממוצע יותר משנתיים

##

עורכת הדין בהשכלתה אסתר חיות- שנלך כולנו כפרה עליה- מכהנת כשופטת בבית המשפט העליון עוד מ 2003, ורק ממש לאחרונה היא התחלפה, לא לפני שהמציאה וקבעה שלעמיתיה את הסמכות לבטל גם חוקי יסוד. שנלך כולנו כפרה עליה.

##

והם לא ביקשו שום שליטה בשום רשות שלישית, כי לפי התוכנית של רוטמן ולוין, הקואליציה -שמלכתחילה מורכבת ממגוון סיעות, ושלרוב הן גם כאלה המשתייכות לצדדים שונים של הקשת הפוליטית- על פי התוכנית לא יכולה לבחור לבדה יותר מ 2 שופטי עליון בקדנציה, מתוך 15 שמכהנים בבית המשפט,

###

בנוסף חברי הכנסת הם רשימה שמורכבת על ידי ראש המפלגה או בפריימריז שמנהלים תומכיו של ראש המפלגה ואומרים לכולם מה להצביע והם לא נבחרים בצורה ישירה לכן הם מחויבים לראש המפלגה ולא לבוחר.
הפריימריז בליכוד למשל הם מנדט או שניים מתוך 34 ככה שגם הפריימריז לא מייצג כלום.

לווין וחבריו רצו למנוע מבג״ץ יכולת לבקר אותם ולפסול חוקים שהתקבלו לא כהלכה או פוגעים בחוקי יסוד קודמים (פסקת ההתגברות וכו)
בנוסף הם גם רצו למנות לבדם את שופטי בג״ץ כדי שבבית המשפט יהיו אנשי שלומם שלא יתערבו בעבודתם.

ושוב, עדי להבין עד כמה צינית ומטעה הטענה המגוכחת כאילו ראש הממשלה "שולט" בממשלה ובכנסת, אפשר להבין כשנזכרים איך ראש ממשלה לאורך כל הקדנציה- תלוי ביכולת שלו לרצות כל סיעה קיקיונית בקואליציה ועד אחרון הח"כים הזוטרים מהמפלגה שלו עצמו, כל אחד מהם בנפרד, ואת כולם גם יחד- במאמץ סיזיפי שהקואליציה לא תזלוג לו מבין האצבעות.

ועד כמה הממשלה וראש הממשלה נתונים בסד של איזונים ובלמים ולחצים- מעצם השיטה הפרלמנטרית- ניתן ללמוד מתוך העובדה הפשוטה שכבר עשרות שנים לא היה ראש ממשלה שהממשלה שלו השלימה קדנציה של 4 שנים. וכבר הגענו לכך- שמרוב שראש ממשלה הוא כזה שולט גם ברשות המבצעת וגם ברשות המחוקקת ובכלל בהכל- עד שכבר הממוצע לזמן עד להתפרקות ממשלה הוא כבר נראה לי פחות משנתיים.

למעט כאמור בזו האיראנית.

##

גם בילבולי המוח שלכם על חוקה היא לא יותר מעוד משהו שאתם משליכים לתוך השיח, בנסיון להלעיט ולהעכיר ולטשטש את הדברים.

בארה"ב הייתה חוקה מראשיתה, וזה לא מנה מהם לבצע מה שיש טוענים שהוא רצח עם האינדיאנים, ולא מנע מהם מלחמת אזרחים. ולא מנע מהם לנרמל שנים את תופעת העבדות.

##

כאמור, העיקר שדוגמאות לדמוקרטיה בול כמו שאתם השרשתם פה ומטיפים לה יש גם יש. למשל זו האיראנית.

בניו זילנד מצבעים גם למפלגה וגם למועמד מקומי כך שלמעשה הבחירות ישירות

##

כאמור, השיטה של השמאל הקפלניסטי היא לטרחן ולהלעיט ולהעכיר את השיח הפוליטי עם טענות בנוגע לעובדות איזוטריות, ספק עד כמה מדויקות, נתונות לפרשנות ושבכלל לא בהכרח יש להם קשר מחייב לרעיון ולהיגיוו הדמוקרטי.

##

##

לך עכשיו תעשה לך דוקטורט על ניו זילנד, ותחזור אלינו עם מענה לבליל חרא הסוסים שלו.

ואז תהיה באיכון לצאת לעבודת דוקטורט נוספת כדי שתוכל לענות על מנת חרא הסוסים הבאה שלו.

##

##

תחשבו כמה מגוחכת והזויה הטענה שלביבי יש שליטה ברשות המבצעת וברשות המחוקקת, כאשר לא ברורה בכלל מידת המרות שיש לו על דוד ביטן ודני דנון.

לביבי אין שום "שליטה" על הכנסת, אלא זה ממש ולגמרי הפוך. וביבי לא יכול היה מלכתחילה להתמנות ולא יוכל להמשך ולכהן בלא שיש לו לכך הרשאה מרוב הכנסת. רה"מ מכהן אך ורק מתוקף אמון הכנסת.
והכנסת יכולים להחליף אותו בכל עת.

כמו שמתקיים אגב בכל דמוקרטיה פרלמנטרית על פני הגלובוס.

ולכן בהגדרה, זה הכנסת ש"שולטת" בו. ולא ההפך.

##

עד כמה צינית ומטעה הטענה המגוכחת כאילו ראש הממשלה "שולט" בממשלה ובכנסת, אפשר להבין כשנזכרים איך ראש ממשלה לאורך כל הקדנציה- תלוי ביכולת שלו לרצות כל סיעה קיקיונית בקואליציה ועד אחרון הח"כים הזוטרים מהמפלגה שלו עצמו, כל אחד מהם בנפרד, ואת כולם גם יחד- במאמץ סיזיפי שהקואליציה לא תזלוג לו מבין האצבעות.

ועד כמה הממשלה וראש הממשלה נתונים בסד של איזונים ובלמים ולחצים- מעצם השיטה הפרלמנטרית- ניתן ללמוד מתוך העובדה הפשוטה שכבר עשרות שנים לא היה ראש ממשלה שהממשלה שלו השלימה קדנציה של 4 שנים. וכבר הגענו לכך- שמרוב שראש ממשלה הוא כזה שולט גם ברשות המבצעת וגם ברשות המחוקקת ובכלל בהכל- עד שכבר הממוצע לזמן עד להתפרקות ממשלה הוא כבר נראה לי פחות משנתיים.