הרמטכ''ל הלוי משיב לביקורת: לא נפל פגם בתפקודו של שלומי בינדר  

1. תגידי, איזה סיכוי יש לתומך הרפורמה המשפטית או לזה שלא מביע התנגדות נחרצת, פומבית וקולנית אליה – להיות דירקטור בבנק לאומי, דיסקונט, הפועלים? סיכוי להיות יו"ר הדירקטוריון? זו היתה פניה שהגיעה מאיש בעל קול בוגר, מהוסס, נבוך, בעיקר מתוסכל. לא יודעת מי הוא. (לשיחה היה המשך: את כנראה מכירה אותי אולי תזהי את קולי, אבל לא מדובר בי. אני לא מועמד. פעם אחת, לפני שנים, הגשתי מועמדות וזהו. חשבתי שדברים השתנו ועודדתי חבר לפנות לוועדה. איש טוב, סופר מקצועי, בעל יכולות, ישר והגון. אפילו לא אספר איך זה נגמר. התחרטתי על מה שעשיתי).

השאלה עקרונית וחשובה. תמיד היתה, אבל מגיעה לשיא ב-23', נוכח המחלוקות (שהן בבסיסן כלכליות- חברתיות) ונוכח המהלכים הכבדים שכבר מתבשלים בשני בנקים גדולים לאומי ודיסקונט.

תמיד היה ברור ש"הועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים" נוטה לבחור במאפיין מסוים של מועמדים לדירקטורים בבנקים. בדרך כלל בצלמה/ו ובדמותה/ו של היו"ר – שחייב, על פי חוק הבנקאות, להיות שופט בכיר בדימוס. (חוק שבעיקרו ומהותו רק הרחיב את מוטת השליטה של המערכת המשפטית. פרופ' לכלכלה לא טוב? לבנקאות? פרופ' לפילוסופיה? מדען בכיר? נגיד בנק ישראל בדימוס? איש ציבור מקובל? פעיל חברתי בעל אחריות?). לצד היו"ר יושבים שני חברים המוגדרים אנשי משק וכלכלה או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין, או מי שהיו כאלה (עוד מאפיין שנקבע בחוק ומהווה עיוות חברתי כלכלי). הם נבחרים על ידי היו"ר. בקיצור: המערכת הבטיחה בחוק שכפול קבוע ותמידי של דמות אנשיה.

חברי הועדה דהיום: היו"ר השופט המחוזי בדימוס דוד חשין, פרופ' מומי דהן, עו"ד אורית קורן. לצד השלישיה הזו יושבים שני דירקטורים שנבחרו על ידי הדירקטוריון של הבנק שבבחירת דירקטורים שלו מדובר. במקרה של לאומי: ד"ר שמואל בן צבי ותמר גוטליב.

שלושת הבנקים הגדולים לאומי פועלים ודיסקונט מוגדרים בנק ללא גרעין שליטה. המניות מפוזרות בציבור, בין בקרב פרטיים או גופים מוסדיים בארץ ובחו"ל. במהלך השנה, 23', יתכנסו אסיפות כלליות וייבחרו דירקטורים לדיסקונט וללאומי, בין חדשים ובין כאלה שימשיכו לקדנציה נוספת (אפשר עד 3 קדנציות). עוד מהלך דרמטי: בסוף השנה, 23', יסיימו את תפקידם יו"ר לאומי סמאר חאג' יחיא וגם יו"ר דיסקונט שאול קוברינסקי. התחרות/ המאבקים (גם ההשמצות...) בתוך הבנקים בשיאם, והוועדה, כך מימים ימימה, מחפש מועמדים משלה. אחד ללאומי אחד לדיסקונט. תזכורת: פעמיים התאמצה הוועדה, אז בראשות שופטת העליון בדימוס איילה פרוקצ'ה, לדחוף בכוח מועמד שלה: את יורם טורבוביץ' ללאומי ואת ירום אריאב לדיסקונט. אבל בעלי המניות באסיפה הכללית סירבו אפילו לבחור אותם כדירקטורים. כנראה יותר בגלל ההתערבות הבוטה של וועדת המינויים.

ב"קול קורא" ששלחה הועדה בינואר השנה ציינה הוועדה, בהתייחסה ללאומי ודיסקונט, כי "יינתן משקל למועמדים בעלי כישורים וניסיון מתאימים לשמש גם כיו"ר הדירקטוריון".

לעניין ג'וב הדירקטור בבנק: הוא אחד מהכדאיים. בין 1 ל-1.5 מיליון שקלים בשנה, מותנה בעיקר במספר הועדות שהדירקטוריון מסדר לעצמו, או ההנהלה מסדרת לו. הבנקים בישראל מתאפיינים במספר רב של ועדות (ועדת ביקורת היא המבוקשת ביותר: מתכנסים בה בדחיפות רבה). על כל ישיבת ועדה מקבלים תגמול נאה, בנוסף לישיבות מליאת הדירקטוריון. זהו ג'וב עם יוקרה, קשרים, כוח, כבוד, הדר, סמכויות - ואפס אחריות. אפס חובות אמיתיות.

לפני כמה שבועות נשלחה הודעה מהוועדה עם רשימת המועמדים המוצעים שלה ללאומי, דירקטורים חיצוניים (הוראה 301) ודירקטורים לא חיצוניים. הרשימה של דיסקונט נסגרה בפברואר למועמדים חדשים, אבל בחירת הועדה טרם פורסמה.

לעניין לאומי: 52 גברים ונשים הגישו ערימות מסמכים, עדכנים והיסטוריים, כדי להיות מועמדים לתפקיד דירקטור בבנק. 70% מהם גברים, 30% נשים. (למה? אפשר כי ניסיון העבר הראה העדפה ברורה לגברים, אז נשים ראויות החליטו לא להתעמת). מה קרה לאותם 52 נקרא בהודעת הועדה "לאחר מיון המועמדויות שהוגשו, בשים לב לתנאי הכשירות הקבועים בדין, ולשיקולי התאמה בהתחשב בצרכי הבנק, ראיינה הועדה 10 מועמדים. מתוך המועמדים שרואיינו הרכיבה הועדה את הרשימה שהועברה לידי הבנק". יצוין כי חלק מהמועמדים המוצעים הם דירקטורים מכהנים, כך שמספר החדשים נמוך. מה קרה ל-42 האחרים? הם נדחו. בלי שרואיינו. איך מחליטים מי יבוא בפני הממלכה ומי לא? מי יתקבל ומי יידחה? יש תשובות, מרוחות "צרכי הבנק" הוא מונח מפתח, אבל אין פירוט, אין פרוטוקול, אין שקיפות. ואלה בנקים של הציבור.

עכשיו, בסבב הנוכחי, מעבר לכל אלה, באה הרפורמה וההתנגדות לרפורמה ונדחפה בכוח לתוך העניין. מנכ"ל דיסקונט אורי לוין צעד בהפגנות, דיבר קשה במפגשים, זכה לביקורת של חלק מלקוחות הבנק. באחרונה הודיע על מעבר לקבוצת תדהר. גם מנכ"ל הפועלים דב קוטלר התייחס בשלילה לרפורמה אבל התבטא מתון יותר.

נחזור לשאלת הקול הנעלם: האם יש סיכוי למישהו, מועמד/ת לדירקטוריון בנק לעבור את המשוכה של וועדת המינויים - אם הוא נחשב תומך רפורמה? מובן שמדובר בחברי וועדה מכובדים ורציניים, ששיקוליהם מקצועיים. אבל בקצה התודעה יכולה להיות אפשרות של הטיית לב, של יצר, של נפש. הנה המצב דהיום: שלושת חברי הועדה מזוהים חד משמעית עם המגזרים שפועלים בכוח נמרץ לחסל את הרפורמה: משפטים ואקדמיה.

אורית קורן, עו"ד. ב-89' הגיעה למחלקת הבג"צים בפרקליטות, בהמשך שימשה יועצת משפטית של משרד התמ"ס, חזרה לפרקליטות וייצגה את המדינה בעתירות רבות בקיץ 2007 נבחרה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה. היא פרשה לפני מספר שנים. כמה סיכוי יש שעורכת דין, בשר מבשרה של הפרקליטות תקבל ברצון והבנה מישהו שתומך ברפורמה? – אפשרי, אבל ... דוד חשין. יו"ר הועדה. היה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, מועמד לעליון, שימש שופט בפועל בעליון לזמן מה. בסוף אוגוסט 20' מונה ליו"ר הועדה, על ידי שופטת העליון אסתר חיות בהיוועצות עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. חשין היה מהראשונים, כבר בינואר, שהביעו התנגדות תקיפה לרפורמה "אני מסתייג ממנה כמעט לחלוטין.. מבחינתי מספיק גרועה כדי שאכנס לפרטים שהם פחות גרועים".

אז מה קיבלנו? אם עד עכשיו הפרופיל המועדף למועמד לדירקטוריון בנק היה גבר, אשכנזי, בוגר שירות ממשלתי ציבורי, עכשיו נוסף עוד קריטריון: תהיה פעיל במחאה ותדבר נגדה בכל הכוח ושישמעו אותך.

היו כמה חריגים:
בשנות ה50 היתה מחתרת השמאל ששאפה להשתלט על הצבא

ב1967 קציני המטה אילצו את אשכול ההססן למנות את דיין לשר הביטחון
ולצאת למלחמה תוך איום במרד.

מי שמטיל ספק מוזמן לעיין בפרוטוקול הכנסת הבא
https://main.knesset.gov.il/activity/constitution/pages/constprotocol112.aspx