לפיד: אם הרצל היה קם לתחיה ומסתכל על הממשלה, הוא היה מתבייש  

*הנאום המלא:*
כוחה של מדינת ישראל נובע מארבעה גורמים: עוצמתה הצבאית, עוצמתה המדינית, עוצמתה הכלכלית ועוצמת החברה הישראלית.

אם הטקסט הזה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים. שמעתם את נתניהו אומר את זה אלף פעם. אז אולי הגיע הזמן להסתכל על ארבעת מנועי העוצמה האלה. לראות מה מצבם.

תשאלו את עצמכם מה קרה לכל הארבעה האלה במשמרת שלו. מה קרה לעוצמתנו הצבאית ולהרתעה הישראלית? מה קרה למעמדנו בעולם ולכוחנו המדיני? איך קרה שמר ליגה אחרת הוריד אותנו ליגה?

מה קרה לכלכלה, ליוקר המחיה. קחו עגלה, לכו לסופר, קחו את האוטו, לכו למלא דלק. אין נתון אחד שבו המצב שלנו לא הדרדר. כלכלת ישראל לא מנוהלת. אין יד על ההגה.

העוצמה הצבאית שלנו והעוצמה הכלכלית שלנו יושבות על אותו משאב: על מעמד הביניים הישראלי. על שני מיליון אנשים בני עשרים ושלושים וארבעים שהם גם הלוחמים וגם בעלי העסקים הקטנים, וגם המורים וגם אנשי ההיי-טק.

אלה האנשים שהמדינה תלויה בהם. הם מוכנים להקריב בשבילה הרבה. בשביל לנצח את החמאס, הם מוכנים לסכן את חייהם, הם מוכנים לסכן את עתידם, הם התייצבו ביום פקודה, ואז גילו שאין להם מאחורי מי להתייצב. אין בישראל ממשלה. הם באו כדי לנצח, ואז גילו שאין מי שיוביל אותם אל הנצחון.

עם הממשלה הזו לא ננצח. היא לא יכולה. לא ננצח עם בן גביר ולה פמיליה. לא ננצח עם חרדים שלא רוצים להתגייס. לא ננצח עם מליציות ששורפות משאיות סיוע הומניטרי. לא ננצח עם שרים שמדברים על השמדה מוחלטת ועל פצצות אטום על עזה.

לא ננצח עם שני קבינטים שרבים ביניהם. לא ננצח עם אנשים שקוראים לנו "בוגדים" בערוץ 14. לא ננצח עם ראש ממשלה שמתחבא במקלט של מיליארדר זר כשהאיראנים תוקפים אותנו.

מה הרצל היה אומר על ראש הממשלה הזה? מה הרצל, שלקח אחריות על כל העם היהודי, היה אומר על ראש ממשלה שלא מוכן לקחת אחריות על 1,500 יהודים שנהרגו ונרצחו במשמרת שלו. שלא מוכן להגיד: אני אשם, אני אחראי, אני הולך הביתה.

העונש שלך, מר נתניהו, הוא שככה ההיסטוריה תזכור אותך. זה מה שיזכרו ממך. שלא לקחת אחריות. שלא הודית באשמתך. שלא ידעת אפילו לבקש סליחה ולעזוב בזמן. זה מה שישאר ממך בתולדות האומה הזו.

הבשורות הטובות הן שעם ממשלה אחרת, כן ננצח. עם ממשלת מרכז שפויה. עם צבא ההגנה לישראל. עם הלוחמים המופלאים שלנו. עם היכולת לרתום את העולם כדי שהוא יתייצב מאחורינו.

כן ננצח אם נגדיר מה המטרה שלנו. מה צריך להיות בעזה ביום שאחרי. איך נביא הביתה את החטופים. איך נחזיר הביתה את המפונים. איך נקדם נורמליזציה עם הסעודים והיפרדות מהפלשתינים.

לא רק מדינה יהודית הרצל רצה, אלא גם חברת מופת ליברלית, הוגנת, שיוויונית. הוא רצה שתהיה פה ממשלה שתשמור על היהודים מפני גזענות ואלימות, לא ממשלה שתטפח גזענות של יהודים ואלימות של יהודים.

אם הרצל היה קם היום לתחיה ומסתכל על המדינה, הוא היה גאה. אם הרצל היה קם לתחיה ומסתכל על הממשלה, הוא היה מתבייש.