פרטים חדשים על מבצע ארנון לפי דיווח בסעודיה: חלק מלוחמי הימ''מ היו מחופשים לנשים כחלק מניסיונם להיטמע באוכלוסיה הפלסטינית  

חבר טוב שלי גם עבר את החוויה הזאת

אני מצרף לך קישור. כשתהיי בחו"ל תוכלי למצוא מטפל לפי מיקום ולעדכן אותנו.

איך קרה?ששינינו כך את ההחלטה?

עם מי היתייעצנו שאת ההחלטה קיבלנו??

מכל נישמתי שואל,מיהו הקול הפנימי שעונה לי?

הפסיכולוג מייקל ניוטון ז"ל יש לו ארגון של מטפלים מומחים בכל העולם שבשיטה בשם "החיים בין הגלגולים" , מצליחים במצב של טראנס עמוק לקחת את המטופלים לראות דברים בעולם הבא, לראות ולשוחח ולהשיג מידע אישי או אחר.

אחרי שבטיפול היפנוטי בשנות השמונים נתקל במטופלים אשר עברו ותיארו את חייהם בגילגולים קודמים, התחיל להתעסק רק בתחום הזה.

הוא תיאר בספרו שהוא הלך לספרייה וחקר את התחום ונדהם מכמות המחקרים בתחום שלא לא הכיר בכלל.

בנוסף, מדובר בתופעות שאינן רגילות ולא ניתן להסביר בדרך רגילה. בהיפנוזה שערך לפרופסור סינית אחת שמעולם לא עזבה את סין, היא תיארה את חייה באנגליה לפני מאות שנים ושוחחה עימו באנגלית שוטפת במבטא בריטי. וזאת אחת שלא ידעה מילה באנגלית.

ד"ר איאן סטיבנסון (ראש המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת וירג'יניה) חקר למעלה מ- 3000 מקרים, במשך 40 שנה. באותם המקרים, ילדים דיווחו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ריאיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה לזהות מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת את טענות הנחקר באמצעות עובדות מחייו של המנוח, תוך בחינת האפשרות שלילד היה מפגש מוקדם עם העובדות על חיי המנוח, ובכך המסקנה היתה שאין כל אפשרות להסביר את הידע של הילדים על חיי אותם אנשים, כי אם ע"י המונח של "גלגול נשמות". כחלק ממחקרו נחשף סטיבנסון לדיווחים על התאמה בין כתמי לידה ומומים מולדים אצל הנחקרים, ובין פציעות וצלקות אצל הנפטרים. בדיקת התאמה זו בתיעוד הרפואי של הנפטרים, כאשר היה זה בנמצא, גילתה לעתים כי למנוח הייתה פציעה כלשהי, לא אחת כזו הקשורה בנסיבות מותו, באזור שבו הופיע בגופו של הנחקר כתם לידה או מום מולד כלשהו. לדוגמה, סימן על החזה והגב של ילד תאם באופן מדויק לפצעי כניסה ויציאה של כדור אקדח בנפטר. בשנת 1931 סטיבנסון בדק ילדה בריטית שהחלה לדבר בשפה בלתי ברורה בעת ששהתה בהיפנוזה, התברר שבחייה הקודמים הייתה רקדנית במקדש מצרי, בעת המצרית העתיקה. דבריה נבדקו ואשרו על ידי אגיפטלוג. את מחקריו פירסם סטיבנסון בספריו " Twenty Cases Suggestive of Reincarnation", "Reincarnation and Biology", "Remeber Previous Lives".
ד"ר מייקל ניוטון (דוקטורט בפסיכולוגיה, חבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה), פיתח טכניקת רגרסיה משלו. באמצעותה נחשף למקרים של מטופלים רבים שהיו שתיארו באופן מפורט חוויות בין גלגוליהם. את מחקריו פירסם בספריו "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות".
ד"ר בריאן וייס (פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג, וראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי), נחשף לגלגול נשמות באופן אקראי, תוך טיפול בחרדותיה ובפחדיה של צעירה בשם קתרין, אשר תיארה במהלך הטיפול ההיפנוטי את מה שנראה בגלגול הקודם. קרתין סיפרה במהלך הטיפול, פרטים על ילדו של ד"ר וייס שנפטר ועל הגורמים לפטירתו - פרטים שלא היו ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע עלום. לאחר מחקר, העלה שמבחינה טיפולית שחזור חייה הקודמים מניב תוצאות משמעותיות ומידיו. מחקריו פירסם בספרים "Many Masters, Many Lives", "ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית".
ד"ר זאב קולמן (מומחה לביו-אנרגיה, והיפנוזה רפואית) מחולון, ג"כ ערך מחקר בדומה לקודמיו. נקודה ייחודית במחקרו היא, שבחלק מהמקרים, היהודים שעברו תהליך רגרסיה נזכרו גם במה שקרה לאחר שנפטרו בגלגול הקודם, ותיאורם היה זהה לתיאור שמתקבל ע"י אלו שחוו מוות קליני. את מחקרו פירסם בספר We are born to be together again"".
החוקר ג'ו קטיון מאנגליה, שעסק רבות ברגרסיה, מתעד כמה מקרים משמעותיים. להלן כמה דוגמאות. דוגמא א: ריי בריינט, עיתונאי מהעיר רדינג, במהלך ההיפנוזה הגיע לגלגולו הקודם, אשר בו היה נקרא ראובן סטפורד, ששירת במגדוד חיל הרגלים ה-47 של לנקשייר. ג'ו קיטון יצר קשר עם הארכיונאי הגדודי (אשר לו הגישה למכתבים שנשלחו מאזור קרים), והתברר שתיאוריו של בריינט היו זהים, כמעט מילה במילה, למתואר במכתבים שנשמרו בארכיון הגדוד. דוגמא ב: אן דאולינג, עקרת בית מצפון אנגליה, לאחר מהמלך היפנוטי תיארה שהיא שרה ויליאמס שנולדה ביוורפול בשנת 1836, ותיארה פרטים רבים מחייה שניתן היה לאמת, וכגון שם החנות שהייתה סמוכה לביתה בילדותה: "סאמסונ'ס"; על פי מדריכי שמות הרחובות מאותה התקופה, מתברר כי אכן הייתה חנות כזו בין השנים 1839 ו-1848 בבעלותו של ג'יימס סאמסון, ברחוב שהיא תיארה. תעודים אלו פורסמו ע"י ההיסטוריון והסופר הבריטי פיטר מוס בספר "מפגשים עם העבר".
מחקרים יסודיים נוספים לדוגמא: ד"ר ג'ים ב. טוקר (פסיכיאטר ילדים), בספרו "חיים לפני החיים: חקירה מדעית של זיכרונותיהם של ילדים מחיים קודמים". ד"ר הלן וואמבאך בספריה "Reliving Past Lives" ו"Life Before Life". מוריי ברשטיין בספרו "The Search for Bridey Murphy".

בטיפולים ברגרסיה לחיים קודמים, קיים סיכון שהמטפל יכניס מידע שברשותו לתוך הזיכרונות של המטופל. דבר זה יכול לקרות דרך שאלות מכוונות או תגובות לא מילוליות, דבר שיכול לפגוע במהימנות ובערך האמפירי של הזיכרונות הללו.

אין מחקרים מדעיים מוצקים שמאשרים את האותנטיות של זיכרונות מחיים קודמים. רוב המומחים מסכימים שהזיכרונות המתקבלים בטיפולים כאלה הם תוצאה של הדמיון או השפעות תרבותיות ולא של חוויות אמיתיות מחיים קודמים.

לקח לארגון הבריאות העולמי עשרות שנים להכריז שאספרטיים מסרטן. למרות שידעו זאת בהרבה מחקרים.

בעניינים מהותיים העולם מתקדם לאט. אבל הידע מצוי וכל אחד לעצמו יכול להסיק מסקנות ולהתקדם מהר יותר.

בנוסף, למה לא לנסות ולהתנסות בשביל עצמך.

לגבי טראנס קל, אכן קל להכניס הטיות, אבל ניוטון הביא את מטופליו לטראנס עמוק, עם מאפיינים שונים וגלי מוח שונים מטראנס רגיל. ובמקום הזה לפי מחקריו אין אפשרות לשקר או להמציא דברים.
יתכן קושי בפרשנות מה שנראה, אבל הוא הכיר בכך ונקט טכניקות רבות בעניין. בנוסף, הוא תקשר נשמות של אחרים מעולם הבא והכל מתועד בהקלטות ובספריו.

לגבי גלגולים, יש אלפי מומחים כיום, גם בישראל ובכל העולם שבמינימום יקחו אותך לגלגולים קודמים . ובחלק מהשיטות, כמו של ניוטון, הרבה מעבר.

ואני לא מערב כאן מצוות מעשיות או דתות ממוסדות. אבל אמונה בקיום אלוהים זה בסיס לבריאות, לערכים ולמוסר.

גם מייקל ניוטון, כל המסע והמחקר שלו החל בגלל שבטעות הוא לקח את המטופל שלו למלחמת העולם הראשונה, אירוע בו המטופל נהרג. לאחר בדיקה של ניוטון אשר כללה בירור מול משרד ההגנה הבריטי והצלבת מידע, הוא מצא את שם החייל ותיאור הפציעה.

הרבנית ריגלר, בספר פרסמה מאות מקרים על יהודים ובני דתות אחרות, מכל רחבי ארה"ב ומכל המעמדות, אשר מגיל צעיר מאוד זכרו מאורעות על השואה, סבלו מחלומות ביעותים, דיברו נגד נאצים וגרמנים לפני גיל גן, והיו תופעה מאוד מוזרה עקב כך. חלקם אינו יהודי כלל, אחרים ללא רקע ביהדות, אך הם הפתיעו את סביבתם ומוריהם בסיפוריהם, בתיאורים, זכרונות ועוד.

לנסות ולהתנסות בעצמי? ללכת למישהו שיספר לי סיפור על חיי הקודמים? איך אפשר בכלל לדעת אם זה אמיתי או חירטוט? אם יגיד שהייתי נפוליאון בכבודו ובעצמו, איך אני יכול לבדוק את זה בכלל?

אצל מייקל ניוטון, עניין הגילגול זה רק השלב הראשון. בשלב השני והעמוק של בהיפנוזה, המוח עובר לגלי תטא והמטופלאינו יכול להמציא דברים (אבל יתכן להתקשות בפרשנות הדברים בתחילה), המטופל עובר דרך חווית המוות האחרונה ואז עובר במנהרה ועולה לעולם הנשמות. כל המטופלים באשר הם, יעברו במנהרה ויתארו דברים דומים בתחילת התהליך.

בהמשך, כל המטופלים מתארים תחושת עונג עצומה ותחושת אחדות והכרה שיש אלוהים ברקע מעל הכל. הם נהנים מאוד ומבקשים לפעמים מהמטפל לא לשאול אותם שאלות כי הם מעוניינים פשוט ליהנות מהעונג הגדול שהם חשים .

ואז יש מסע שלם של חיפוש והנחייה, בהתאם למטרות המטופל ומה שהוא מעוניין לדעת או לראות. אפשר ללכת למקומות שונים, כמו לראות את תהליך בחירת החיים שלנו וכדומה, ועד למעבר נוסף במנהרה וכניסה לרחם וכדומה.

אני לא מאמין שיהיה אדם שיעבור את התהליך של ניוטון ויפקפק במה שחווה/ראה .