יוקר המחייה בישראל , עוד סיפור עקב עליית המחירים המתמשכת  

ולכן תמיד ישפיעו על הממשלה ועל הפקידות באמצעות גובים קורצים לעין

*כל התמונות המלוות את הפוסט הזה היו מדגים שלנו*.
>>>‏לפני עשור בערך, בחיפוש אחר חומרי גלם לביו-גז, הגעתי ליצרני דגים באירופה.
באותה תקופה, עולם המזון לבעלי החיים קצת התרחק מפסולת דגים, בעיקר בגלל אישורים ווטרינרים מחמירים של האיחוד האירופי שגרמו לו לנטוש את הפסולת האורגנית מדגים טריים. אל הוואקום הזה, נכנסו יצרני האנרגיה.
>>>‏עם הזמן, הגעתי אל רוב יצרני הדגים הגדולים באירופה במטרה לאגד אותם כדי ליצור כמות גדולה שתוזיל את הלוגיסטיקה.
יצרני טונה בספרד, איטליה, צפון ודרום אמריקה, יצרני סלמון נורווגי וסלמון מאלסקה וכמובן חברות הולנדיות שנחשבות יצרניות גדולות.
ברבות השנים, נוצרו יחסים מעולים בינינו.
>>>‏באחת התערוכות הבינלאומיות אליהן אהבתי ללכת כדי לפגוש יצרנים נוספים ונערכו לרוב בבריסל או ארה״ב, נתקלתי בבחור ישראלי, איש עסקים מוצלח ועשיר.
אני לא זוכר בדיוק מה הייתה הסיבה, אולי איזה השקעה שהוא בדיוק נכנס אליה, אבל הוא רצה לפתוח קו ייבוא של דגים טריים וקפואים לישראל.
>>>‏באותה תקופה הורידו מכסים על ייבוא דגים מזנים שלא מגדלים בישראל ושלא מתחרים עם השוק המקומי. או משהו בסגנון.
הוא ביקש ממני להפעיל את הקשרים שלי עם היצרנים בחו״ל כדי לאפשר לו להביא סחורה מעולה ישירות מהיצרן ולמעשה ״לשבור״ את השוק- בעיקר בטונה, סלמון, דניס, לברק ועוד כמה זנים.
>>>‏שאמור להשכיר לנו את המקררים.
הוא אמר שהוא מצטער ולא יכול להשכיר כי גילה שאין לו מקום.

כל חברת קירור אחרת שפנינו אליה, סירבה לעבוד איתנו.

עמיל מכס בסוף מצאנו. אבל גם הוא לא יכל לעשות הרבה בלי מחסני קירור שיאחסנו את הדגים שמגיעים.
פנינו להמון חברות שאז שלטו בשוק בהצעה לשת״פ-
>>>‏אבל כולן סרבו.

בסוף הבחור התייאש וירד מהרעיון.

בשיחה האחרונה הוא רק אמר לי שנרמז לו שכל מי שרק הסכים לעבוד איתנו, קיבל ״איום״ שכדאי לו לוותר.
כולל עמילי מכס. כולל עובדי נמל. כל חוליה בשרשרת קיבלה ״אזהרה״.