כמה שעות לאחר הירי של מחבלי חמאס לעבר היישוב בת חפר, צה''ל הודיע היום לרבש''צ היישוב על קיצוץ בכוח המילואים של כיתת הכוננות  

אין רשות שופטת (כל מאודם זה לחלל שם ה' ולחסל את ישראל מבפנים)

אין רשות מחוקקת ( כל חפצם לחלל ולרמוס שם שמיים ולשרת את האינטרס של תופסי הביצים שמעליהם)

אין רשות מבצעת ( מזמן נכבש בצורה זו או אחרת .. אך ורק להצר לעם ישראל ולעכב אותם מלהכיר בבורא)

ודרך אגב, מי שנולד מאמא יהודיה נשאר יהודי כי יש לו נשמה שהיא חלק מאלוקה ממש.

וכל הנ"ל (הזכות להיות כאן בארץ) נכתב רק כדי לעורר את כבודו על האבסורדיות של הרצון כביכול לוותר על יהדותו.

יש משולש שא"א להפריד: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.
ודרך אגב, הקשר בין היהודי להקב"ה הוא קשר שהוא פנימי ועצמי ולא קשור לשום דבר אחר.

לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל (בראשית לב,כט)

כיצד זכה יעקב אבינו לשינוי שמו מיעקב לישראל. זה היה כשנאבק עם המלאך וסירב לשלחו עד שיברכנו. ברכתו של המלאך הייתה: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".

שני השמות הללו, יעקב וישראל, הם גם השמות של כללות העם היהודי. לפעמים נקרא העם היהודי בשם יעקב ולפעמים הוא נקרא ישראל.

בן ועבד

מוסבר בתורת החסידות, כי שני השמות יעקב וישראל מסמלים שתי דרגות כלליות של עם-ישראל. יש מצב בעם-ישראל שאז הוא מכונה 'עבד ה'', וישנו מצב שבו הוא מכונה 'בן'. כשעם-ישראל הוא בדרגת 'עבד' בלבד, הוא נקרא 'יעקב', כפי שנאמר "ועתה שמע יעקב עבדי"; וכאשר הוא מתעלה לדרגת 'בן', הוא נקרא 'ישראל', ככתוב: "בני בכורי ישראל".

ההבדל בין בן לעבד ברור למדי. כשבן ממלא את רצון אביו, הוא עושה זאת בשמחה, באהבה, בעונג. לעומת זאת, העבד לא תמיד רוצה למלא את ציוויי אדונו; לעיתים קרובות הוא ממלא את ציווייו רק מתוך הכרח ובתחושת חוסר ברירה.

שמחה ועונג

שני המצבים הללו קיימים גם בעבודת-ה'. יהודי יכול ללמוד תורה, להתפלל, לקיים מצוות ולעבוד את בוראו מתוך שמחה ועונג, כמו 'בן'; והוא יכול לעשות כל זאת מתוך הכרח וחוסר ברירה, כמו 'עבד'.

וזו המעלה של 'ישראל' על 'יעקב': כשיהודי עומד בדרגת 'ישראל' הוא רץ בשמחה לעבוד את ה' ואין לו שום מלחמות פנימיות עם יצר הרע בעניין זה; ואילו כשהוא נמצא בדרגת 'יעקב' פירוש הדבר הוא, שיצרו אינו מתלהב יתר על המידה מעבודת ה' ועליו להילחם עמו ולגבור עליו, ובשל כך הוא עובד לפעמים את בוראו רק מתוך קבלת עול.

לא להתייאש

מובן מאליו, שדרגת 'ישראל' היא השלמות שאליה עלינו לחתור, אולם אי-אפשר להגיע לכך מבלי לעבור תחילה את שלב ה'יעקב'. במילים אחרות: כשיהודי מתלונן שקשה לו לעבוד את ה' ושלא תמיד מתחשק לו לקיים את התורה ומצוותיה - עליו לדעת, שזה מצב טבעי של תחילת הדרך. לא בבת-אחת יכול האדם לסלק מתוכו את היצר-הרע ולהפוך את רצון ה' לרצונו-הוא.

בהתחלה (גם אם התחלה זו נמשכת שנים) יצר הרע מתנגד, נלחם, מנסה להפריע, אך כשעומדים מולו בעקביות ובעקשנות ומבלי להתייאש - מצליחים לגבור עליו ולהגיע למצב שבו חיי התורה והמצוות הופכים לעונג ולדבר שהאדם רץ אחריו בשמחה.

וזו הסיבה לכך, שגם לאחר שקיבל יעקב אבינו את השם ישראל, עדיין הוא נקרא בשם יעקב (ולא כאברהם אבינו, ששמו הקודם 'אברם' נתבטל לגמרי), שכן אף-על-פי שדרגת 'ישראל' נעלית יותר, עדיין יש צורך בדרגת 'יעקב' כדי להגיע אליה.

***
בטח שכבודו קצת החכים.

ואז להיוולד יהודי, ולא איזה סיני או מקסיקני

זה המשולש היחיד שנותן זכות בארץ , פיזית ורוחנית.

אף אחד לא זנח את אף אחד.

עם ישראל, העם הנבחר בהר סיני בקבלו את התורה לנצח כפי שהתורה והבורא נצחיים.

שהניסים שנחוש ונזכה לראות, יהיו משגעים....

להמחשה אקדח יכול לשמש להרוג חף מפשע ויכול להציל מרוצח ....

רכב יכול לדרוס ויכול להציל 4 אנשים מטבח ...
וכן על זו הדרך..

לחיי היום יום קחי לך עצה:
תזכרי שאין רע בעולם , ואם פרשנות כזו או הגדרה אחרת גרמה לך להיתקל במושג רע תביני שהרע הוא במשקפת שלך...

כנ"ל לגבי המכשיר הטמא, אפשר לקחת חומר ולקדש אותו, זו כל מטרת הבריאה!
מקווה שהבהרתי לך, ולו במעט, את עדשת המשקפת
..