המחדלים, התפיסות ואירוע בני הערובה בבארי: ממצאי התחקיר יוצגו לרמטכ''ל בחודש יולי  

בתגובה לטענות נגד תא''ל חירם: ארגון תורת לחימה חושפים תמונה מתוך הבית המופגז בבארי, סימני הוצאה להורג של החטופים מול קיר ע''י המחבלים
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=838427

ירי הפגז לעבר בית בבארי: בישיבה פנימית שהתקיימה באוגדה 99 בשבוע שעבר עם מומחים אזרחיים עלה - בני הערובה נרצחו לפני ירי פגז הטנק
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=839650

מה באמת קרה באירוע בני הערובה בבארי:
https://youtu.be/1RIi5wRWPMI?si=qZKTpNcJ2EihM69N

הקצין שלחם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה
אל"מ במיל' אשי, קצין האג"ם של אוגדה 99, היה בקיבוץ בארי יחד עם תא"ל ברק חירם, שם ניהלו את הקרב נגד מחבלי חמאס שהשתלטו על הקיבוץ • בריאיון מיוחד הוא מספר על השיקולים שהובילו את תא"ל חירם להורות לטנק לירות לעבר הבית שבו הוחזקו 13 בני ערובה.

נוב ראובני, 11:59 | 02 במרץ, 2024.

https://www.kan.org.il/content/kan-...

הקצין הבכיר שלחם לצד תא"ל ברק חירם ב-7 באוקטובר שופך אור על פרשת ירי הטנק על הבית עם בני הערובה בבארי. אל"מ (במיל') אשי הוא קצין האג"מ של אוגדה 99. הוא היה בקיבוץ בארי יחד עם מפקד האוגדה, שם ניהלו את הקרב נגד מחבלי חמאס שהשתלטו על הקיבוץ.

בריאיון מיוחד ל"חדשות שישי" סיפר אשי על השיקולים שהובילו את תא"ל חירם להורות לטנק לירות ישירות על ביתה של פסי כהן - שבו הוחזקו 14 בני ערובה. פרט לשתי נשים, כל בני הערובה במקום נהרגו בשעות שבהן נורו פגזי הטנק. "הבנו שיש אירוע עם בית ושהימ"מ סוגר עליו", סיפר אשי, והוסיף: "לא חשבתי שיש שם עוד אנשים חיים".

בתחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, סיפר תא"ל ברק חירם כי לירי הטנק קדם ויכוח בינו לבין מפקד כוח הימ"מ במקום. מפקד הימ"מ טען שמחבלים נוספים עשויים להיכנע, ואילו תא"ל חירם רצה לסיים את האירוע לפני החשיכה. "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים", סיפר אשי והוסיף: "לאחר שבוצע ירי מקלעים כבד לעבר הבית והופעלו אמצעים של הימ"מ, ראינו שהמצב לא משתנה ואף מחמיר. הבנו שצריך להיכנס לבית. לצורך כך היה צריך להתשתמש בירי טנק".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה חשיבות רבה בבדיקה ובתחקור יסודיים ומחויב לכך. במקביל למלחמה צה"ל יחל בתחקור אירועי 7 באוקטובר בקרוב, ויציג את הממצאים למשפחות השכולות ולאחר מכן לציבור. במהלך 7 באוקטובר נכנסו למעלה ממאה מחבלים לישוב בארי וביצעו טבח שלא נראה כמותו. בכל יישובי העוטף והמוצבים, לחמו בגבורה עילאית מפקדים, חיילי צה"ל, אנשי מילואים, כיתות הכוננות ואזרחים אשר חירפו את נפשם בקרבות במטרה לעצור כמה שיותר מהר את מסע ההרג ולהציל חיים. כך פעלו בכל רחבי העוטף, וכך גם בבארי, סביב המבנה של פסי כהן ז"ל".

"הכוחות, אשר היו מודעים לקיומם של תושבים במרחב עשו כל שניתן כדי למנוע פגיעה באזרחים תוך סיכון חייהם שלהם. תא"ל ברק חירם הינו קצין עתיר זכויות, ערכי ומוערך, אשר קפץ ללא פקודה מוקדמת ונלחם באומץ במהלך אירועי 7 באוקטובר, תוך סיכון חייו בהגנה על תושבי העוטף. הוא השתתף במלחמה בעזה תוך סיכון חייו, למען ביטחון אזרחי מדינת ישראל, וזוכה להערכה רבה מהרמטכ"ל וממפקדיו. כל ניסיון להטיל דופי ולהאשים את חיילי ומפקדי צה"ל כאילו פגעו באזרחים במכוון הינו שגוי ומשולל כל יסוד. צה"ל מחבק את משפחות החטופים והמשפחות השכולות, ימשיך ללוותן".
https://rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=scoops1&thread=839490

מה שקבע תחקיר של רשות העתיקות האזרחית קבע השבוע גם תחקיר של חיל השריון, ויקבע, כנראה, גם תחקיר צה"ל כולו: תת אלוף ברק חירם לא גרם למותם של בני הערובה הישראלים בבית של פסי בקיבוץ בארי. בניגוד לשמועות המרושעות, הזדוניות, ירי הטנק לא כוון מראש אליהם "כדי לסיים את האירוע", אלא אל הקומה העליונה של המבנה, כדי להקדים הסתערות על הבית, רגע לפני החשיכה, בקיבוץ שבו פעלו 300 מחבלים, 50 מתוכם בבית עצמו. על פי התחקירים, כמעט כל בני הערובה נורו בדם קר בירי קלצ'ניקוב, אך בחודשים האחרונים נוצר הרושם שחירם אחראי למותם.

גם לו התברר, בנסיבות טרגיות, שבני ערובה נהרגו מהטנק, היה על צמרת הצבא להעניק גיבוי חד משמעי לאוגדונר, ולא להפקיר אותו לטורי דעה מרושעים. בלהט הקרב, בטח חסר תקדים כמו זה שהתנהל בעוטף, קורות טעויות. הלוואי שצה"ל היה מתייחס לחירם כפי שהוא מתייחס לאדריכל המחדל, אהרן חליווה. ראש אמ"ן שיהירותו וזחיחותו מעוררים געגועים לאלי זעירא, מתדרך עוד מחודש אוקטובר שורת עיתונאים, מן הסתם בידיעת הצבא, מסביר ומצטדק. חירם, לעומתו, נרמז על ביטול אפשרי של מינויו למפקד אוגדת עזה. הרמטכ"ל אמנם מסר לפרסום גיבוי מסוים ("אסור לנו לוותר על ברק חירם") אך לא הבהיר שהוא נלחם על המינוי.

צה"ל הוא ארץ אוכלת קציניה, בדגש על הלוחמניים והלא שגרתיים שבהם. חירם משך תשומת לב בזכות ראיון לוחמני ל"עובדה" ודרישתו המפגיעה לתמרון קרקעי רחב. קצינים חיוורים ממנו, שבויי קונספציה ומילים גבוהות, התקדמו לאורך השנים בצבא, תוך שכפול של הקונפורמיזם שאפיין את צה"ל, זה שלא אתגר את הדרג המדיני ואת דוקטרינת ההכלה עד שזו התפוצצה בפרצוף.
עכשיו מדברים על אייל זמיר כרמטכ"ל הבא. הוא אמנם אלוף במיל', אך שהותו מחוץ לצבא (לא רחוק מדי, כמובן :הוא מנכ"ל משרד הביטחון ועובד באותו מגדל באותה קריה) הופכת אותו כנראה לאאוטסיידר, רק שלא מספיק אאוטסיידר.

ואולי, רק אולי, יחשבו הפעם ברצינות על הפיכת המטכ"ל על פניו? גוף במשבר זקוק לזעזוע. לא משנה מי יהיה הרמטכ"ל, אולי צריך לקחת כמה תתי אלופים, כאלה שמחזיקים היום בניסיון קרבי שכמותו לא היה לקצין בצה"ל חצי מאה, ולהקפיץ אותם, בבת אחת? גופמן, גולדפוס, חירם, בר־כליפא. זה מטכ"ל לשאת אליו עיניים.

זה כמו שאני ואתה נשדוד בנק ושיתפסו אותי, וידעו שאתה הייתי איתי, ואז יתנו לי למנות אותך שתחקור את המקרה..... נשמע לך הגיוני?

מדובר ברמטכ"ל רקוב מוסרית שנבחר בחטא ע"י גנץ שייך ונכפה עלינו ע"י בג"ץ וכך זה נראה.