*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*בתחילת פרשתנו, מדובר על השמן שאיתו מדליקים את המנורה, שעליו להיות "ֶמֶן זַיִת זָךְ ָתִית".
כדי להפיק את השמן מפרי הזית, יש צורך בשלב מקדים, לכתוש ולרסק את הפרי. רק אחר-כך, אפשר לסחוט אותו ולהוציא את השמן שבלוע בתוכו.
בני-ישראל נמשלו בכתוב (ירמיה יא, טז) לזית – "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר", כי גם אצלם, הקושי והכתישה של הגלות מפיק שמן משובח.
גלות מצרים הכינה את בני-ישראל למתן-תורה, לגילוי התורה הנגלית.
ואילו הגלות הנוכחית מכשירה אותנו לגילוי החלק הנסתר שבתורה, שנקרא בשם ה'מאור שבתורה'. וכדברי הכתוב הנ"ל "ָתִית לַָאר", שעל-ידי הכתית והכתישה של הגלות הנוכחית נזכה ל'מאור שבתורה'.
מקור: ע"פ לקוטי שיחות ח"ב ע' 488 ואילך