החיזוק היומי של רונן קרתא  

בוקר טוב
חיזוק יומי - כה' שבט

כיצד לא תמעד אל התהום העמוקה?

אביו של חסיד אחד היה רגיל בשתיה חריפה, שותה רוב היום ומשתכר. בכל פעם כשהיה הולך לשוק בשכרותו, היה נופל על הקרקע, אז היו באים נערים ומכים אותו באבנים וצועקים: "תראו איזה שיכור..." והוא הופך ללעג ולקלס.

כשהיה רואה זאת בנו, היה מתבייש מאד וחושש לכבוד אביו. בכל יום היה אומר לאביו: "אבא, אני אביא לך מכל היינות שיש במדינה, רק אל תלך לשתות בבית היין, מפני שאתה מבייש אותך ואותי". כך הפציר באביו עד ששמע לדבריו, ונשאר בביתו לשתות.

באחד הימים יצא הבן החסיד אל השוק, וראה שיכור מתגולל בקיאו, ונערים זורקים עליו אבנים, שופכים עפר ומים בפיו. כשראה זאת החסיד, רץ לביתו והביא את אביו שיראה בבזיונו, כך יראה איך היה הוא כשהיה שותה ברחוב לשוכרה.

כשראה זאת האב ניגש אל השיכור ולחש באזנו: "אמור נא לי, מהיכן השגת יין כל כך טוב?!" (מדרש תנחומא שמיני)

לעיתים האדם מתנהג כמו אותו שיכור, הוא עושה טעויות, נופל, מתבזה, עד שמתעורר, או שמעוררים אותו קולות מבחוץ, והוא מתעשט, קם ומנסה לחזור לדרך טובה.

כשאדם רואה אדם אחר שעושה את טעויותיו, שנופל בנפילותיו, במקום לומר לעצמו "לשם אני לא חוזר", הוא "מתגעגע" למקום בו הוא היה, נזכר בעברו, הדברים מחלחלים לנשמתו, והוא יכול ליפול שוב לאותם המקומות בו היה.

חז"ל עשו לנו גדרות וגבולות כדי שלא ניפול ישר אל תוך התהום העמוקה, אך גם אם נפלת לתוך תהום, ומצבך לא שפיר, נסה ברוב עוז ותעצומות לקום, לתפוס את החבלים הנזרקים אלייך...

בורא עולם זורק לכולנו חבלי הצלה, עלינו לתפוס בהם חזק, גם ברוחות מטלטלות, עלינו לשמור על הקשר בינינו לבין הבורא, יום יבוא ואחיזת החבל בקצהו, תציל אותנו מתהומות עמוקים... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא)