*לע"נ בתנו הטהורה חיה-מושקא ע"ה בת יבדלט"א חיים יהושע יהודה ובת-חן*הגמרא במסכת סוטה (ט, א) מספרת מה עולה בגורלו של המשכן: "משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו קרסיו ובריחיו ועמודיו ואדניו . . תחת מחילות של היכל". כלומר, המשכן קיים עד היום, אלא שהוא טמון במחילות שתחת בית המקדש.
חכמינו זיכרונם לברכה אומרים, שמעשי ידי משה היו נצחיים ולא הייתה לשונאים כל יכולת שליטה עליהם ולכן, פסח ה'חורבן' על המשכן.
אך עדיין בלתי מובן: מהי התועלת לנו, לבני-ישראל, במשכן נצחי שטמון וחבוי במעמקי האדמה והינו בלתי נראה?
אלא מוכרחים לומר שלעתיד-לבוא, המשכן יצא מגנזי האדמה ויתגלה לעין-כל.
לפי-זה, יוצא פירוש מחודש במילים הפותחות את פרשת פקודי – "אלה פקודי המשכן". לעתיד, כשהמשכן יוקם מחדש, כל אחד מאיתנו יוכל להצביע עליו ולומר *"אלה"* פקודי המשכן", *הנה* המשכן שבנה משה.
מקור: ע"פ שיחות קודש תשל"ח ח"א ע' 564 ואילך; תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 896