שגריר מצרי חדש בתל אביב - עאטף אלאהל  

http://www.ynet.co.il/PicServer/69090/bas_a.jpg
בסיוני

.
.

.
.
איך הפכה תקוות השלום באוסלו 93' למלחמה וייאוש ב- 2001
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5870&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F2%E6%E4%20%E5%E9%F8%E9%E7%E5%20%FA%E7%E9%EC%E4

בואו נתחזק את השלום, הציע בסיוני

הראשון שהתאושש מהלם הבחירות בישראל היה השגריר המצרי הוותיק, מוחמד בסיוני. שלוש שנות עשיית שלום נמרצת נגדעו לנגד עיניו בחבטה עמומה. לא יכול להיות, אמר בסיוני, שכל האנשים שעסקו בתהליך באינטנסיביות כזו פשוט ינתקו עכשיו כל קשר וימתינו לסוף תקופת נתניהו. צריך לשמור על הגחלת, לתחזק את שרידי השלום.שבועות מעטים לאחר הבחירות החל להתכנס, בווילה המהודרת שלו בהרצליה פיתוח, מיפגש חשאי קבוע. פעם בשבוע (לפעמים פעמיים, על­פי הצורך), בדרך­כלל בסופי שבוע או ימי ראשון (בהם לא מתפקדת הכנסת), באו למקום, אחד אחד ובאין רואה, החברים הקבועים: יוסי ביילין, חיים רמון ונמרוד נוביק מצד ישראל. אבו­מאזן, סאיב עריקאת וחסן עספור מטעם הפלשתינים (לפעמים בא גם מוחמד דחלאן). הקבוצה הזו התכנסה שם, אצל בסיוני, במשך קרוב לשלוש שנים רצופות. זה היה 'פורום בסיוני'.המשתתפים היו קבועים. ההרכב קשיח. בדרך­כלל הם ישבו שם על ארוחת ערב דשנה, במיטב מסורת האירוח המצרית. לפעמים הגיעו אורחים מיוחדים, כמו ז'אן פרידמן. בסיוני, המארח, השתתף בדיונים, אבל לפעמים גם השאיר את הנוכחים לבד.זה היה הרבה יותר ממיפגש ח ברתי. הרעיון הראשוני היה לשכנע את הפלשתינים לא להפקיר את השלום, לראות בנתניהו פרטנר לגיטימי. נוביק וביילין שיווקו את נתניהו לפלשתינים, מאחורי גבו. "האיש התחנך בעולם הגדול, יש לו ראש פתוח, הוא לא ירצה להיכנס להיסטוריה כמי שהפך שלום למלחמה. אולי לא תגיעו איתו להסדר קבע, אבל אפשר לעשות הסדרי ביניים עד שאנחנו נחזור לשלטון".הפלשתינים היו מעלים בשיחות את ההפרות השיטתיות של ישראל את ההסכמים: המשך הבנייה בהתנחלויות, הפקעת אדמות, הריסת בתים, אי ביצוע הסכמים. הישראלים הפעילו לחץ כבד על הפלשתינים להימנע מהכרזה חד­צדדית על מדינה פלשתינית. "זה יהיה סוף התהליך", הזהירו.ב­98' קיבלו העניינים תאוצה מיוחדת. האמריקנים פתחו במגעים לקראת כינוסה של הוועידה בוויי פלנטיישן. נתניהו הסכים, בפגישה עם אולברייט בלונדון, לפעימה שנייה במסגרתה יעביר "מספר עשרוני נמוך" Low Teens() לפלשתינים. ערפאת, שראה במספר הזה בדיחה עצובה בהשוואה למה שהיה אמור לקבל על­פי אוסלו, סירב בעקשנות.אצל בסיוני על הדשא נשתלו זרעי ההסכם בוויי פלנטיישן. רמון, ביילין ונוביק הפעילו מכבש לחצים על הפלשתינים ­ ובאמצעותם על ערפאת ­ לקחת את ההצעה האמריקנית, לא לפוצץ את התהליך. ביילין ונוביק עשו את זה מתוך חשש אמיתי לשלום. אצל רמון היה גם האינטרס הפוליטי: בחושיו המחודדים הוא ידע שנתניהו הסכים להצעת אולברייט כי קיווה שערפאת יסרב. רמון העריך שאם ערפאת יסכים, ייפול נתניהו למלכודת פתאים. ממשלתו לא תשרוד את ההסכם הזה והקואליציה שלו תתפרק.המטרה הושגה במלואה. ביילין הצליח לשמור על השלום ולהחתים על אוסלו גם את נתניהו, באמצעות הפרוטוקול של וויי פלנטיישן. רמון הצליח להפיל את ממשלת נתניהו בעבודת נמלים מתוחכמת בכנסת, שהחלה ­ בלי שאף אחד ידע ­ בביתו של מוחמד בסיוני.ב­5 ביולי 99', יומיים לפני הקמת ממשלתו של אהוד ברק, הקיץ הקץ על 'פורום בסיוני'. הפלשתינים, באמצעותו של בסיוני, ביקשו לחדש את הקשר עם עמיתיהם הישראלים. רמון וביילין השיבו בשלילה. "אנו עתידים להתמנות לשרים בממשלה, אין יותר מקום למיפגשים חשאיים ומסלולים אחוריים".בדיעבד התברר כי הפלשתינים נזקקו לפורום הזה יותר בתקופת ברק, מאשר בתקופת נתניהו.

3. תולדות אוסלו/בן-כספית
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5870&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F2%E6%E4%20%E5%E9%F8%E9%E7%E5%20%FA%E7%E9%EC%E4#3

==