תרשו לי לתקן כמה טעויות בסיסיות בטיעונים הלוהטים נגד הלמו:
1. מה שאתה לא מבין זה שהחוק האוסר על פרסום, אוסר את הפרסום ולא את הקריאה בחומר החסוי. הפרסום הוא האסור (לכן הוא נקרא "איסור פרסום" ולא "איסור קריאה"). אז זה שהלמו גלש להנאתו וגילה חומרי חסויים פתוחים לקהל הרחב כולל לאוייבי המדינה חופשי חופשי באינטרנט, הוא בסך הכל קרא בחומר (וזה לא אסור) ולא פרסם אותו (הרי את הפרסום זה מה שעשו מנהלי בתי המשפט והשופטים שהעלו את החומר הזה לאינטרט ובכך הם –ולא הלמו- פרסמו אותו גם אם היה צו או ארנבת..)..כלומר: כשעיתון כמו הניו יורק טיימס פרסם מסמכים אסורים לפרסום – אז רק המפרסם עצמו הוא מי שעבר על החוק (בהנחה שהחוק הוא חוקי. בפרסומים של הניו יורק טיימס איסור הפרסום לא היה תמיד חוקי, ולא בטוח שבמקרה של הלמו כל איסור פרסום שהוציא שופט הוא בהכרח חוקי. כפי שאמר אהרון ברק, הכל שפיט ועל כל דבר יש להפעיל שיקול דעת ומבחני סבירות, הגינות, חוקתיות ומידתיות. על כל מה שכל עובד ציבור כלשהו עושה), אבל גם אם המפרסם מהניו יורק טיימס עבר על החוק באמת, אז לא כל עשרים מליון הקוראים שנחשפו לחומר האסור בפרסום עברו על החוק. הם כמו הלמו: קראו להנאתם בזכות מלאה, בין אם היה צו איסור פרסום או שזו סתם ארנבת שברחה מהכלוב.
כך גם במקרה הזה: העבריינים העיקריים בפרשה הזו הם מנהלי בתי המשפט ומנהלי מערכת המחשב של בתי המשפט, כי הם אלה שבפועל ולמעשה פרסמו ואיפשרו לפרסם את החומר באמצעות קישורים גלויים וחשופים באינטרנט, ולא הציבור שנתקל במידע החופשי והפתוח הזה ונהנה לקרוא אותו. כך שמבחינת החוק, גם אם הלמו פרסם מידע שכזה ברוטר, הוא לכל היותר השותף השולי של מבצע העבירה העיקרי, זה שמלכתכילה פרסם את המידע בלינק חופשי לציבור הגולשים מהעולם כולו.
כך שעל פי כל הגיון בסיסי וחוש צדק מינימאלי, במקרה הגרוע ביותר וגם אם אסכים לכל השינאה שנוטפת ממך כלפיו, הלמו צריך לשבת בכלא בדיוק רבע ממספר השנים או החודשים או מאסרי העולם שייגזרו על מנהלי בתי המשפט שהיו אחראים לפרסום פומבי של מידע חסוי וחשאי, שהגיע מן הסתם והיה גלוי לא רק להלמו הישראלי שאין להטיל ספק בנאמנותו למדינה, אלא מנהלי בתי המשפט האלה חשפו את החומרים האלה לאיראנים, לחיזבאלה, לאחים המוסלמים, לסינים ולרוסים (כל מי שמניתי מעסיק האקרים ברמה מקצועית שלהערכתי שמים לא רק את הלמו אלא גם הרבה ממומחי 8200 בכיס הקטן. בלי בג"צ ובלי בחלם...).
2. בכל התגובה השונאת שלך נגד הלמו שאותה אתה מנסה לעטוף בעקרונות נעלים למען המולדת, לא מצאתי אפילו אבק של חלחלה וביעותים ממה שעל פניו נראה כשערורייה חמורה שבעתיים, והיא מעצרו של עורך הדין של הלמו, החרמת המחשבים המכילים חומר שעל פי חוק אסור לאנשי המשטרה לעיין בו, ונסיון להאריך את מעצרו בתואנת שווא שהוא החזיק במחשב שלו חומר אסור בפרסום, מבלי לגלות לשופט שזה תיק שבו אותו עורך דין בכלל מייצג ועל פי החוק הוא דווקא בין היחידים הרשאי ואף חייב להחזיק בחומר החסוי הזה לצורכי ניהול ההגנה.
אז אם אתה כל כך בעד המדינה ובעד השמירה על כלל אזרחי המדינה והתשתית החוקתית והסדר השלטוני שמגן על הכלל ולא רק על בודדים – בוודאי תסכים איתי שהמעשה שעשו לעורך הדין של הלמו, חמור שבעתיים מהמעשה הכי חמור שמיוחס להלמו, פרסום כתב אישום שהוצא לגביו צו איסור פרסום "כדי להגן על ההמתלוננת", כאילו שכתב אישום אמור בכלל להכיל פרט כלשהו שלקרבן העבירה לא אמור להיות ידוע ממילא שזה מה שהנאשם עשה לה ולבן זוגה.
מעצר של עורך דין כדי לחבל בהגנה של הלקוח שלו ולהכשיל את יחסי האמון העיוור שחייבים לשרור ביניהם, זו פגיעה חוקתית חמורה, בעוד הפרה של צן איסור פרסום שולי וזניח ולא נוגע לבטחון המדינה או משהו כזה, בטל בשישים. פגיעה במוניטין בינלאומי של עורך דין שכזה, מוניטין שנבנה במשך עשרות שנים על פני כל יבשות תבל, רק כדי לנצח בעוד נקודה במלחמת הגוגואים והג'ולות שבין הלמו לרשויות, זה בכלל מעשה מכוער ומצער המעיד על אבדן פרופורציה שחייב להדליק נורה רדומה לכולנו.
3. כדי לאזן אומר במפורש: מפירורי המידע שניתן גם לדלות על הפרשה וגם לסנן מי מבין שני הצדדים מבלף ומפיץ דיסאינפורמציה כדי להטעות את הציבור, אני מתרשם –רושם שטחי בלבד- שחקירתו של הלמו לא הייתה מיותרת ולא הייתה רדיפה נקמנית חסרת כל בסיס חוקי או הצדקה עניינית. מעצרו הממושך והמתוקשר והמיותר – להתרשמותי כן חטא בכל אלה גם יחד, ומעצרו של עורך דינו על מכלול הנסיבות הנלוות לכך, מהווה לדעתי חצייה של קו אדום מסוכן מאוד. שתיקת בתי המשפט לנוכח המעצר הזה, עצימת העיניים של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מהאירוע הזה, ורפיסותו של שר המשפטים וראשי לשכת עורכי הדין מהאירוע החמור הזה, מהווה שיעור חשוב לכל מי שטוען שמדינת ישראל זו מדינת חוק, או מדינה השהשולטים על שלטון החוק בכלל מאמינים ומכבדים ומקיימים אותו.
לא שאסור לעצור עורכי דין. אילו דעתי הייתה נשמעת – היה צריך לעצור אותם ביום שבו הם מודים שזה המקצוע שבו הם בחרו לעסוק בחיים. אבל מכיוון שדעתי הזו לא מקובלת בשלב הנוכחי של האנושות וכל עוד היא לא אז חובתי לכבד את מה שכן מקובל, אני חושב שכיבוד כללי המשחק שלפיו עורך הדין חסין ומוגן ויכול לייצג את האינטרסים של הלקוח שלו מבלי שיהיה נתון לסחיטה, איומים, פחדים, ניצול והפקרה – הם כלל הרבה יותר קדוש והרבה יותר מגן על הציבור מאשר פרסום של איזה כתב אישום שולי וזניח של פרשה חמורה ומכוערת אמנם, אבל שאין בה שום אלמנט אמיתי שעצם פרסומו מסכן באמת את הציבור. סתם דיעה של פרקליט ושופטת (מוערכת מאוד ובצדק, יש להודות שאולי צודקים בעמדה שלהם להוציא איסור פרסום, ואולי לא.
בשולי הדברים נחמד יהיה להזכיר אנקדוטה: אותה שופטת שאת הצו שלה הלמו חשוד שהוא סייע למנהל בתי המשפט להפר, היא השופטת הראשונה שהיה לה מספיק ביצים להגיד בקול רם מה שכולם ממילא לוחשים כבר שנים רבות: היא הראשונה שהתריעה מפני שחיתויות במערכת נט המשפט, פגמים באבטחת המידע שלה, ובשרלטנות הכללית המאפיינת את כל תהליכי האפיון, התכנון והתכנות של המערכת החובבנית, השרלטנית ורוויית השוחד וטובות ההנאה הזו (אבל כשהיא התריעה על כך הרחיקו אותה שלא תפגע חלילה בתעשיית השוחד הזו המכונה "נט המשפט").
4. ובניגוד למה שאולי משתמע, אני דווקא חושב שהמשטרה עשתה מעשה חשוב מאוד בכך שהיא עצרה את הלמו, כי במחיר של מעצר שווא אחד היא אילצה את מנהלי נט המשפט לתקן חלק קטנטן מהפרצות החמורות הקיימים במערכת הזו. אני בטוח שלא היה בכוחם ובסמכותם של אנשי המשטרה לעצור את מי שבאמת אחראי לפרסום של החומרים החסויים הללו באינטרנט: מנהלי בתי המשפט (שלושה במספר, שניים בעיקר, ארבל וגלסו) וחבורה ענקית גם של שופטים, של יועצים בני משפחה ומאהבים של שופטים ושופטות, וגם כל הבנים והבנות והלשעברים ששאבו מקופת המדינה מאות מליוני דולרים על מערכת נט המשפט בלי לספק למדינה אפילו אלפית מהתמורה הראויה לסכומים הללו. השוטרים בסך הכל עשו –ובצדק- מה שמנחם בגין אמר: "לפעמים צריך להקריב אדם למען מטרה".
מה שהלמו טען שהמשטרה עשתה לו (ולא בטוח בכלל שהוא צודק או צדיק) ומה שהמשטרה טוענת שהלמו עשה (לחלק כנראה יש בסיס, אבל להערכתי התיק הזה ייסגר בשל העניין האמיתי שיש לציבור, לא בהלמו אלא באחראים האמיתיים למה התגלה בפרשה הזו) – כל זה בטל בשישים לטעמי לעומת הנזק היומיומי המתמשך מכל שמדינת ישראל וכל שופטי ומתדייני מדינת ישראל סובלים ממערך מחשוב לקוי, פרמיטיבי, מיושן, מסורבל, בלתי אמין ובלתי מאובטח ומסורבל להחריד. כל מי שמכיר את מערכת מת המשפט יודע: אין תמורה בעד האגרה. הון העתק שהוזרם לטובת המערכת הזו, לא זרם לכיסים של המתכנתים אלא לכיסים של המקומבנים. וככה כל הזבל הממוחשב הזה נראה. הבעיה היא לא הלמו ולא המשטרה. הבעיה היא נט המשפט והמשוחדים שכפו את המערכת הזו על המדינה כולה.
.
.
=
אשכול מרכז: נפלה עטרת ראשינו דוקטור/הרב ישעיהו רוטר זצ''ל
https://rotter.net/forum/gil/24488.shtml
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
