סמוטריץ', צמחנו בערוגות דומות, איך אתה מעז להתייחס ככה אל החטופים? - רבקה נריה-בן שחר-הארץ  

סמוטריץ', צמחנו בערוגות דומות, איך אתה מעז להתייחס ככה אל החטופים?

רבקה נריה-בן שחר-הארץ

בצלאל סמוטריץ', שלום. איננו מכירים אישית, אך צמחנו בערוגות דומות. אתה בחיספין ובבית אל, ואני בנוה דקלים ובעצמונה. אני מכירה היטב את הישיבות שלמדת בהן מפני שבני משפחתי למדו שם. אני כותבת לך בעקבות הראיון שנתת לישי כהן ב"כיכר השבת" (15.2). צפיתי בו ודמעתי. ניסיתי להבין מה קרה לך, מה קרה לנו?
כבר כמה חודשים אני מנסה להבין, איך טרגדיה אנושית של חטיפת אנשים, נשים וטף, זקנים וילדים, נהפכה לדיון פוליטי. כשאני שומעת אותך אני מתכווצת. אני מרגישה שאני מתביישת ללכת ברחוב בבגדים ארוכים וכיסוי ראש מפני שאתה וחבריך יצרתם משוואה לא הוגנת ולא מציאותית של ניצחון מול השבת החטופים.
שמעתי אותך מדבר בכעס על ההפגנות. האומנם ההפגנות הן הגורם הפוגע במאמצים להביא את החטופים? מדוע לא הבאתם את החטופים בשבועות הראשונים? האם שמת לב מתי התחילו ההפגנות? המשפחות היו בשקט בהתחלה, חיכו בסבלנות. הן צייתו להנחיות, אולי הן האמינו בטעות, שהמדינה שהפקירה אותן לא תעשה זאת שוב. אולי הן חשבו שהממונים על נושא השבויים והנעדרים מקבלים הוראות ממישהו אחר, לא זה שהכניס אותם למלונות רחוקים ונטש אותם שם.

ואם יחיא סינוואר שמח בגלל ההפגנות? האם זה מה שכתוב בחומרי המודיעין? לא צריך להיות איש מודיעין דגול כדי לדעת שאם סינוואר שמח, הוא שמח קודם כל ב–7 באוקטובר, ביום החג שנהפך משמחה לאבל ומיום טוב ליגון. הוא שמח מפני שהממשלה שאתה חבר בה היתה עסוקה כל כך בדברים אחרים, עד שהשאירה לו מרחב פתוח להיכנס, לרצוח, לחטוף ולאנוס. הוא שמח מפני שמשרד הביטחון, שאתה מכהן בו כשר נוסף, חיפש מטבעות מתחת לפנס. הוא גם שמח מאוד על הורדת דירוג האשראי, שאולי יש לו חלק קטן בה, אבל לך יש חלק גדול ומשמעותי מאוד.
אם השמועה על כך שסינוואר סובל מהיבטים אישיותיים בעייתיים נכונה, הרי שהוא בעיקר שמח על העיסוק בו עצמו. אנשים כמוהו רוצים שתמונתם תופיע בכל מקום, שההערכה אליהם תגדל, אף על פי שבמציאות יש סביבו רבי־מחבלים אחרים, שלא הפכנו אותם לסמל. בציונות הדתית האמונית ששנינו גדלנו בה החינוך מבוסס על המשולש: עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל. בציורים שהמורה ציירה לנו על הלוח זה היה משולש שווה צלעות. המורות שלי תמיד הדגישו שאסור לשכוח שום צלע, שלא נשנה את שיווי המשקל. אתה, סמוטריץ', משנה את שיווי המשקל. אתה מדגיש את ארץ ישראל ומתעלם מעם ישראל. אלה אנשים מהעם שלך, הם היו יכולים להיות בני משפחתך. איך יכול אתה לדבר אליהם בצורה כזאת?
בציונות הדתית האמונית ששנינו גדלנו בה היו רגישות וכבוד לאחר, גם בעת מחלוקת. אצלנו שיננו שוב ושוב את איגרת הרמב"ן וחינכו לעבודה על המידות, בעיקר על מידת הגאווה. כשאני רואה אותך יושב כך, זחוח, מוכיח אנשים אומללים, אני שואלת את עצמי, איך מעז אתה לדבר אליהם כך. התשובה היחידה שלי היא, שאינך מדבר אליהם; אתה מדבר אל ציבור בוחריך. כך לא נראית פנייה למשפחות של חטופים, כך נראה קמפיין.