היועמ״ש לשעבר מנדלבליט בכנס לשכת עורכי הדין: הצווים הראשוניים שהוציאו בהאג היו נכונים  

מדובר באדם חלש, שהתקדם תוך כדי ריצוי הממונים עליו.

בתיקי נתניהו לא יכל ולא ידע לעמוד מול הפרקליטות, שהחזיקה כנגדו בתיקים פתוחים. פעם אחר פעם עבדו עליו כדי לקבל אישורי חקירה בדיעבד, על סמך מצגים מפוקפקים מעיתונאים עלומים.

מי שסבור שטריבונאל שיחפוטי, סטייל בית המשפט בהאג, מוציא צווים צודקים אינו בקיא ואינו מבין במשפט או בהיסטוריה של המשפט.

מוסד משפטי, בא בדרך כלל לשרת שליט כלשהו, על ידי הספקת שירותי "צדק" מעשי. תמיד הצדק הזה תאם אינטרסים של בעלי השליטה.

בדרך כלל, בתי המשפט גם סייעו לחיסול יריבים פוליטיים (רובספייר, בולסונרו), או לשחרור לחצים אנטישמיים (דרייפוס) או לדכוי האוכלוסיה (סין, בריה"מ). בעידן המודרני, טריבונאלים שיפוטיים משותפים, באים לשרת קליקות, או צירים של מדינות. רוב מקרי לכאן או לכאן, בהתאם לאינטרסים. פשעים מפלצתיים אינם מגיעים לדיון, ובאחרים מנהלים תיקים ללא כל מסד עובדתי. אין כל ערכים חיוביים בפעילות של טריבונאלים כאלו.

מנדלבליט, כמו ברק, סוגד ל"ערכים" פלואידים ומופשטים. מדובר בערכי על, כמו דת חדשה. אקסיומטיים, ללא עוררין. ללא הגיון. הערכים הללו, מבטחים גם את העליונות של כת המשפטנים, שהם כידוע המומחים ליישום של אותם ערכים, כפי שכהני הדת היו מנחים את העם. הם הכהנים החדשים.

מנדלבליט תרם את תרומתו לטבח של ה-7.10. בתקופתו, בית המשפט העליון מחק את הפרימטר ושינה את הוראות הפתיחה באש, בטענה שפריצת הגדר על ידי "מפגינים" אינה מתירה ירי. הוא, כראש הפרקליטות, יכול היה להתנגד.

בברכתו, החיילים חונכו שלא לירות על פורצי גבול או סתם "מפגינים" משוטטים.

ביום ה-7.10 הכוחות שיכלו למנוע את הטבח, לא עשו זאת, בגלל הערכים של מנדלבליט, של אסא כשר, סוזי נבות, וחבריהם.

שואלים היכן היה חיל האויר?

היכן היה השיריון בזמן הטבח?

היו מסוקים. היו טנקים. אבל הם לא היו מסוגלים לפעול. הטייסים חשבו שמדובר בהפגנה שיצאה משליטה. הם לא עשו דבר, בזמן שהמפגינים נכנסו לישראל, חגגו וטבחו, וחזרו לעזה עם חטופים, במשך שעות ארוכות. הם לא היו מסוגלים לירות, כי כך הם חונכו. ראשם הקטן של הטייסים היה מלא בערכים של דמוקרטיה כביכול, של הומאניות לפי אסא כשר ומנדלבליט. לא היתה כל הבנה של המציאות. המחשבה היתה מעורפלת, וחסומה. מהמסוקים לא שמעו את קולות הזעקות לעזרה.

כנ"ל אצל הטנקיסטים. היה צבא. אבל הוא לא יכול היה לתפקד כי היה עם תודעה של מנדלבליט וכשר, תודעה של כוכבי וגנץ, תודעת התבוסה.

בתודעת התבוסה, אין חשיבות לגבול, או לאיומים פוטנציאלים, או לתרחישים של הטעיה, תחבולה, השגת שליטה והרג. יש רק ערכים קדושים, כמעטפת של טמטום עמוק. וכך, גם חמאס, שאינו שיא התחכום, מזהה את הכשל, ומנצל אותו.