תסתכלו להן בעיניים: סרטון חטיפת התצפיתניות  

הכל כבר ידוע.

אבל הצבא לא תפקד גם לאחר הפריצה.

מעבר להשתלטות המהירה על מוקדי הפיקוד והחמלים, היתה בעיה של קונספציה.

הקונספציה היתה שחמאסניקים שמתפרעים על הגדר הם בסה"כ מפגינים, ולכן אסור לירות בהם.

מפתחי הקונספציה היו גופי שמאל מממונים בכספים זרים (אולי קטאר?). הם יישמו את הקונספציה בעזרת בג"צ.

הנה דוגמה לעמותה:

בבית המשפט העליון שלנו יושבים משובטים הומוגניים, של שנים רבות, מה שמוביל לניוון ובינוניות (בלשון עדינה). הם לא פוחדים להתערב בנהלי פתיחה באש, ולא חושבים על ההשלכות האפשריות, מה המשמעות של הטמעה אוטומטית של הנחיות כאלו לאלפי חיילים, מה קורה עם תרגילי הונאה, מה קורה בזמן אירוע אמת, איך החיילים ידעו להבדיל... הם, השופטים בעליון, משוכנעים שאנשי חמאס הם בסה"כ מפגינים שמממשים זכות אזרחית יסודית.

והרי ידוע שהמחשבה של השופטים, והסבירות שלהם, הרבה יותר טובים מהסבירות של הממשלה, או המחוקק, או ראשי הצבא, שהקימו את הפרימטר. לא מזמן הם קבעו שהסבירות שלהם גוברת על כל חוק. לכן הם אוסרים על ירי בפרימטר.

קל להם לאסור כי נציגי צה"ל הפצ"ר, וכוכבי מסכימים ברוב טימטומם לשינוי נהלי הפתיחה באש, מבלי לבקש שזה ייכתב בפסק דין. החיילים הופקרו - ולא רק חדריה בראל. גם תושבע י העוטף הופקרו.

מכוח הסבירות והמוסר, חיות התערבה והתגאתה בטיפשותה:

מה התוצאה של ערבוב בין מושגים כמו זכויות הפגנה, חפים מפשע, גבול רגיש?

כאשר כל צהל מונחה שאסור לירות על מפגינים ליד הגדר, אז כך עושים. הכל נראה כהפגנה. צריך לשמור על המוסר, ולכן החמאסניקים פועלים לרוב באין מפריע, בשעות הראשונות.

וכאשר מגיע מסוק, גם הוא מבין שיש כאן הפגנה. ככה הנחו את הטייס המסכן, בין הרצאות של סוזי נבות או מנדלבליט על משמעות הדמוקרטיה ופקודה בלתי חוקית. רק בערב הוא מבין בדיעבד מה קורה.

וכך נוצר מצב, בהרבה מקומות, שהמון עזתי נכנס ברגל, בעגלות, חמורים ואפילו על קביים על מנת לחגוג, ולממש את זכותו להפגין. ואני עוצר כאן בתיאורים פלסטיים.

בהרבה מקומות היה צבא. הצבא היה נכה מחשבתית וטיפש, כמו חיות.

ועל טעויות משלמים.

כי גם אם חיל האוויר מושבת יש טילי יריחו גם מצוללות

מבני שלטון

מאגרי דלק , תחמושת