לקראת שבת פרשת 'אמור' - דווקא על איסור טומאת כוהנים ושני איסורים נוספים יש הוראה לאמירה חינוכית - הקשר לפסח שני שיחול לקראת סוף השבוע הבא  

אין זו הפעם היחידה שהתורה מצווה את הגדולים (לא דווקא בגיל אלא גם ובעיקר בידע) לצוות גם את הקטנים.
חז"ל אומרים, שציווי שכזה נאמר על שלושה דברים: איסור אכילת שקצים, איסור אכילת דם וכאמור, איסור טומאת כוהנים.

מדוע דווקא בשלושה עניינים אלו ראתה לנכון התורה להדגיש את חובת החינוך? אומר הרבי שאין זאת, אלא משום שבכל אחד משלושה דברים אלו עלול מחנך לבוא לידי רפיון וייאוש ולכן צריכה התורה לחזק את ידיו.

המאפיין המרכזי מבחינת התורה בנוגע לאיסור אכילת שקצים: שנפשו של אדם סולדת מכך באופן טבעי.
המאפיין של איסור אכילת דם (בעיקר בשר שלא עבר 'הכשרה' והוא עדיין מלא בדם) : שבני ישראל בארץ מצרים היו רגילים ולהוטים באכילתו.
המאפיין את איסור טומאת כוהנים (כמו כל עניין הטומאה והטהרה) : זה עניין על שכלי.

מכאן למדים שלושה כללים גדולים בחינוך:

א) כשאדם נתקל במצב פרוץ ובעייתי, הוא עלול לחשוב שבמצב כזה אין לו שום אפשרות לפעול ולחנך לטוב.
באה התורה ואומרת, שאפילו כשמדובר באדם האוכל שקצים - נגד האינסטינקט הטבעי הנורמטיבי - חלה חובת החינוך ואפשר להעמידו על דרך הישר.

ב) יש אומרים שחינוך יכול להועיל לכל עניין אך כל עוד לא התרגל האדם ללכת זמן רב בדרך בעייתית, אבל אם כבר הפך את דרכו זו להרגל - לא יועיל החינוך וחבל על המאמץ.
מדריכה אותנו התורה, שגם בדבר שבו היו בני ישראל כה רגילים כאכילת דם, חלה חובת החינוך ומכאן שאפשר על-ידי חינוך טוב לשנות אצל האדם גם דברים שהורגל בהם ביותר.

ג) יש הסבורים, שחינוך אפקטיבי ומעשי רק בדברים שניתן להסבירם בהיגיון ואילו כשמדובר בענייני אמונה, אי אפשר לחנך לזה.
לכן, אם יש הטוענים שאין הם מאמינים, אין מה לדבר עמם על כך.
מדגישה התורה דווקא בעניין כמו טומאת כוהנים - עניין על-שכלי לחלוטין, את חובת החינוך. כדי ללמדנו, שגם בעניינים שבאמונה מועיל החינוך ואין שום סיבה להרים ידיים, שכן בפנימיות לבבו כל יהודי הוא מאמין והחינוך רק עוזר לו לגלות את האמונה שבנפשו.

כאשר התורה מצווה אותנו לעשות דבר מה, אין זו רק הוראה שהדבר אפשרי, אלא הציווי עצמו מעניק את הכוחות לבצע את המצווה. הקב"ה אינו תובע מהאדם דברים שאין הוא יכול לעמוד בהם, ומכאן, שכאשר הוא תובע משהו, הוא נותן גם את הכוחות לבצע זאת.

על מנהגי וזמן פסח שני שעניינו המרכזי הוא גם כן: 'אין דבר אבוד' - אשתדל אי"ה להרחיב בתגובות ושנזכה לקיימו כהלכתו בגילוי משיח צדקנו באופן מיידי!

***

שרשור שכזה נפתח בימי שישי רבים באישור המנהלים, מטרתו העיקרית היא להיכנס לשבת בנחיתה רכה ועם כמה נקודות בסיסיות מהפרשה והזמן בו נמצאים - כל אלו שיכולים להוסיף בעניין הקשור לכך, מוזמנים בשמחה לעשות זאת ולהוסיף לכולנו באחדות הנכונה לקראת שבת קודש שתחל לפני שקיעת החמה.

במצב הנוכחי נקדיש זאת להצלחת כל עם ישראל ובפרט להצלת והצלחת חיילינו היקרים והמסורים יחד עם כל כוחות הביטחון, תוך ניצחון ברור ומוחלט - לרפואת כל הפצועים, הצלת ושחרור כל החטופות והחטופים ולהבדיל - לעילוי נשמת ההרוגים.
שבת שלום, הצלחה רבה ושיהיו רק בשורות טובות בגלוי!