לפטר את השחקנים שלא יסכימו להופיע שם. אם התאטרון (והתאטרון כתאטרון חייב להופיע שם כי הוא ממומן גם מתקציב המדינה) יופיע שם והם יסרבו זה בדיוק כפי שטכנאי בזק יסרב לתקן תקלה בטלפון של מישהו מאריאל.
כמו שאמר עו"ד דב וייסגלס וגם עו"ד אלדד יניב, שניהם אמרו זאת וראיתי ושמעתי זאת במו אזניי בתכנית 'מועצת החכמים', יש להם את הזכות המוסרית לעשות זאת אבל אז יהיה מותר לתאטרון לפטרם.
להעיד/להחקר? וממתי הזכות להביע דעה היא הזכות לסרב לתת שירות?!?!?
שיכתבו מאמרי מחאה, שילכו להפגין בככר רבין ובככר ספרא בירושלים, שיציגו הצגות מחאה כנגד הכיבוש וצבא הקלגסות הציוני הברוטלי והבזוי. אבל, אין להם זכות לא להופיע היכן שהנהלת התאטרון קובעת שעליהם להופיע. עובדה ששני עורכי דין אמרו זאת, וגם השכל הישר שלי.
אבל אני בגדול יותר ממסכים איתך. מעניין משום מה שאם אמן ימני היה מסרב להופיע בכפר ערבי בתוך הקו הירוק היו כאלו יבבות זעם ושבר וקריאות ליועמ"ש להתחיל לפעול.
אם זה שחקנים שמשתמשים בכספי מדינה כדי להחרים את הציבור שגר באריאל ואם זה "אם תרצו" שמשתמשים בכסף אוונגליסטי כדי להחרים אוניברסיטאות. צריך לנצל את כל הכלים שקיימים במסגרת החוק, ויש כאלה די והותר, כדי להלחם בסהרוריי השוליים שמאיימים לפרוץ למרכז הבמה. רוצים לזרוק אבנים על חיילי צה"ל שממלאים את תפקידם בבלעין וקרית ארבע? להכניס מכות לשוטר שעוצר אותם על נסיעה במהירות מופרזת ("מיהרתי להפגנה")? כדאי שיזכרו שבאותו רגע הם משווים את עצמם לכנופיית אבוטבול ודומותיה והטיפול חייב להיות דומה. תירוצי האידאולוגיה מגוחכים - מדובר בכיתתיות לשמה.
הרבה חרמות אירעו כאן מאז ומתמיד, בדרך כלל היה קל להתעלם. ביום הראשון כולם עצבניים, אחרי שבוע כבר לא מקפידים, בסוף החודש שכחו על מה היה כל הרעש. אלא מה - פתאום כולם למדו משונאי ישראל איך מחרימים ישראלים ויהודים, וכמובן כל אחד בטוח שהחרם שלו הוא דברי אלוקים חיים בעוד שאר המחרימים הם יוצאי חלציו של בן המדתא האגגי.
אז תכניס את זה טוב טוב לראש, עם אוונגליזם או בלעדיו: שנאה היא שנאה היא שנאה, גם אם במקרה היא תואמת לדעותיך הפוליטיות. חרם הוא תוצר לוואי של שנאה, לפחות במציאות של ימינו. "אם תרצו" הם תרוץ מצוין לאותם בוהמיינים מטעם עצמם שניזונים משורשי אויר ופולטים עודפי מלח. אלה שקולים לאלה.
רק הבאתי מדבריו של קוטלר, שאמר במפורש שהחוזה שלו לא יכול לחייב אותו להופיע מחוץ לגבולות המדינה. כדי להמחיש את דבריו, קוטלר סיפר שהם היו אמורים להופיע בגרמניה וגם שם לא דרשו, אלא ביקשו ממנו להופיע.
החוזים הבאים ינוסחו אחרת כאן אין מדובר בשחקנים שחרדים לנסוע בכבישי יהודה ושומרון כאן מדובר באקט פוליטי מענין אם היו מזמינים הצגה בראמללה או בג'נין האם הם היו מסכימים להופיע תאטרון יכול במסגרת האמנותית לבטא דברים כאן מדובר באקט פולטי ברור הרי אם יפעלו מולם בהחרמות ובמניעת כסף הם יזעקו בכל כוחם הדרך של לי מותר ולאחרים אסור נהוג בקבוצות קצה בכל המגזרים
מעניין איך היית מגיבה אם שחקן היה טוען שאינו מסכים להופיע אם יש בקהל ערבים או הומואים או תל אביבים. אם הצביעות היתה כואבת היינו נזקקים לאטמי אוזניים, שכן הצרחות שלך היו בשמיים.
את מוזמנת להגיד את אותן המלים (כלומר המלים שלך) בעצמך. היות ולא רק שלא עשית זאת אלא גם תקפת/התווכחת עם כאלו שתקפו את דברי הבלע העלובים והבזויים של יוסי פולק, הרי האדם הסביר מבין מזה שאת במינימום לא מתנגדת להם ואולי אף תומכת בהם.
ערכתי לאחרונה בתאריך 29.08.10 בשעה 17:24 בברכה, עזרת נשים
איך כל אלה שכף רגלם אינה דורכת מעבר לקו הירוק נוסעים לירושלים? כל הדרכים הראשיות המובילות לירושלים עוברות מעבר לקו הירוק. אחת מאלה שחתמו גם זכתה בפרס ישראל (גם היא טענה אאל"ט שאינה עוברת את הקו הירוק), איך היא הגיע לטקס חלוקת הפרס? כל הדרכים מהמרכז\צפון לים המלח עוברות מעבר לקו הירוק. האם כל השחקנים האלה מעולם לא נפשו בים המלח?
פנחס הקטן והוד נעלתה | יהודים לא יכולים לזוז שמאלה בדעותיהם כי שם זה הים.