מנהל המערך האורתופדי בסורוקה: חיילים שתרמו למדינה לא מקבלים הקלות שמקבלים מגזרים אחרים בדרך לאקדמיה  

הקלות בלימודי רפואה: מה עם החיילים?

שמעון כהן
ב' באדר ב תשפ"ד 12.03.24, 7:08

דו"ח חדש של משרד הבריאות קובע כי נכון לשנת 2023, 46% ממקבלי הרישיונות לרפואה היו מהמגזר הערבי.

ד"ר ואדים בנקוביץ', מנהל המערך האורתופדי בסורוקה, מרצה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוהה בראיון לערוץ 7 מדוע זוכים סטודנטים ערבים לשורת הקלות וסיוע, בעוד אין מתווה ראוי לתמיכה בסטודנטים המשרתים בצה"ל ומעוניינים להשתלב בענף הרפואה.

את דבריו פותח ד"ר בנקוביץ' בהדגשה עליה הוא חוזר גם לקראת סוף דבריו ולפיה הוא מבקש שלא לבקר השתלבות של מגזר כלשהו, אלא לטעון לקושי בהשתלבותם של מי שנתנו ותרמו למדינה ולביטחונה. "אצלנו במערך האורתופדי אנחנו נהנים מרופאים במגזרים שונים ממקומות שונים, בוגרי הארץ ובוגרי חו"ל", הוא אומר ומציין כי הנתון שפרסם משרד הבריאות לא מלמד על יותר ממגמה שיש לבחון אותה.

"הייתי שואל מדוע אנחנו בחברה לא יודעים לפרגן לאוכלוסיות כמו חיילים משוחררים כמו שאנחנו יודעים לפרגן לאוכלוסיות מסוימות", הוא אומר ומדגיש כי קריאתו לפרגון שכזה לא צריכה לבוא על חשבון אוכלוסיות אחרות אלא מתוך הרצון לייצר את מספר הרופאים הנצרך בישראל.

"חשוב לדעת שכיום מרבית הרופאים שמקבלים רישיון רפואה בארץ למדו בחו"ל. אנחנו לא מייצרים מספיק רופאים באופן כללי", מבהיר ד"ר בנקוביץ' ופורט כמה מהסיבות לכך: "אין לנו מספיק מקומות בפקולטות. עם כמות הסטודנטים שאנחנו מקבלים נכון להיום אנחנו לא מסוגלים לקבל כמות סטודנטים שייצרו עתודה להמשך קיום הרפואה הסבירה בישראל".

התוצאה של היעדר מקומות בפקולטה הישראלית היא יציאה של צעירים רבים ללמוד רפואה באוניברסיטאות ברחבי העולם ולא מעט מהן אינן די איכותיות. "אנשים נוסעים למקומות שמקבלים אותם, וחלק מהם בוחרים את המקומות שקל להתקבל בהם ולאו דווקא בגלל לימודים ברמה איכותית". לאחר הלימודים הללו עוברים הבוגרים מבחני רישוי של משרד הבריאות הישראלי על מנת לסנן את מי שאינם ברמה הנאותה, אך בנקוביץ' משוכנע שבסופו של יום לא די במבחן הזה כדי לקבוע את רמתו של הרופא וחשוב לדעת היכן למד

בדבריו מזכיר ד"ר בנקוביץ' את הרפורמה שנקבעה לפני כשלוש שנים, רפורמת יציב שפסלה שורה של אוניברסיטאות ממדינות כמו מולדובה, אוקראינה וארמניה. הרפורמה, הוא אומר, תגרום לכך ש"ב-2026 אנשים לא ילמדו שם ואלה שהתחילו ללמוד לפני שהרפורמה הזו נכנסה יסיימו את הלימודים שלהם וחדשים לא ייסעו לשם". בשורה התחתונה "זה ייצור מחסור גדול ברופאים. לא סיפקנו לסטודנט הישראלי אפשרות ללמוד כאן, הוא נסע ללמוד במקום פחות טוב וקיבלנו אותו כי הוא עבר מבחנים, גם אם לא בהצטיינות. כך לא מנענו מרופא פחות טוב להגיע לפה. ברפורמת יציב אנחנו מונעים ממי שלמד באוניברסיטאות פסולות לבוא וזה יגרום לחוסר של ארבעים אחוז".

החסר לא יתמלא ברופאים שיגיעו מאוניברסיטאות טובות יותר הוא אומר. מנגד, בישראל אוניברסיטאות הציבו רף של העדפה מתקנת שיחד עם החסר במקומות לימוד גרמו לכך שמי שתרמו למדינה בין אם בצבא ובין אם בשירות לאומי או אזרחי או בהתנדבות לארגוני סיוע שונים, כל אלה נותרו ללא העדפה מתקנת כלשהי ודווקא הם אלה שנדחקים לאחור. "יש כאן אנשים שמסכנים את חייהם שלוש שנים בשירות קרבי משמעותי, ובמקביל בני גילם מתקבלים לבתי ספר לרפואה", הוא אומר ומעיר כי לא מדובר רק בציבור הערבי אלא ב"כל מי שלא שירתו בצבא ולא עדו במקום השירות הזה שירות אחר או התנדבות כלשהי. הם לא נמצאים בתחרות וזה לא קשור ללאום. הם לא מחויבים להתמודד באותם תנאים כמו בוגר שירות צבאי".

בנקוביץ' מציין כי תקופת השירות הצבאי לא רק מייצרת חסר של שלוש שנים בכניסה לאקדמיה, אלא שמאחר והיא אינה מתאפיינת בלימודים ובמבחנים היכולת האינטלקטואלית אינה מתחדדת בתקופה זו, מה שמוסיף קושי על הקושי הקיים להתמודדות באותה תחרות מול מי שמיד אחר לימודי התיכון או לאחר שנת מכינה השתלב באקדמיה.

ד"ר בנקוביץ' שב ומדגיש כי "העדפה מתקנת היא לאו דווקא כלפי הציבור הערבי, ולא הייתי רוצה לצאת בהכרזות כלפי הציבור הערבי שחלק מהם הם קולגות שלי שעובדים טוב ויש בהם רופאים מאוד מוצלחים, אבל תנאי הקבלה בנקודת הזינוק לא זהים".

לטעמו במבחן האישיות שמבצעת כל אוניברסיטה יש לזכור שמי ששירת בצבא בשירות משמעותי או התנדב בארגון חברתי כלשהו הדבר אמור להיחשב לזכותו לעיתים הרבה יותר מאשר תוצאות מבחן כתוב שגם קשה לאבחן בו, גם יש מי שלומדים מבעוד מועד כיצד נכון לענות בה כך שאמינותו מוטלת בספק וגם מסקנותיו תלויות גם באישיות הבוחן. לעומת זאת קשה לזייף את אישיותו של מי ששירת שלוש שנים.

"לא לתת העדפות לבוגרי צבא, בוודאי בוגרי יחידות התנדבותיות משמעותיות, זה מסוג הדברים שאפשר להגיד עליהם ארץ אוכלת יושביה", אומר ד"ר בנקוביץ' הסבור כי על המדינה להראות את ההערכה שלה למשרתים ולמתנדבים.

את דבריו הוא חותם בהדגשה: "אני רוצה להישמע בעד ולא נגד ציבור כלשהו, ולא לצבוע ציבור כלשהו. מדובר ברקמה מאוד עדינה של אנשים שעובדים גם בתקופה כזו של מלחמה. שמחתי לגלות גם רופאים שלמדו בחו"ל וגם רופאים מהמגזר הערבי שתרמו רבות להצלת חיי חיילים וגם עבדו איתנו כצוות ואנחנו מאוד מודים להם על כך".