השר לשעבר אהרן ידלין הלך לעולמו בגיל 96  

שר החינוך לשעבר אהרן ידלין, אחד מוותיקי הפוליטיקאים בישראל, הלך היום לעולמו בגיל 96. ידלין, שזכה ב-2010 בפרס ישראל על מפעל חיים, היה מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל - ופעל במשך יותר משישה עשורים בעיקר בתחום החינוך אך גם בהתיישבות. מועד הלווייתו של ידלין טרם נמסר: הוא הניח אחריו את אשתו השנייה עדינה ושלושה ילדים.

ידלין כיהן בכנסות 9-4 מטעם מפא"י, המערך והעבודה והיה שר החינוך למשך שלוש שנים. ועדת פרס ישראל כתבה עליו כי "במעשיו ובאישיותו שימש אהרן ידלין דוגמה ומקור השראה וחיקוי לרבים מבני דורו שאותם הדריך, חינך והוביל בדרכו הייחודית לאורך שנים. אהרן ידלין מסמל את הטוב ואת היפה בארץ".

מנהיג בכח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד: ״כואב את הפרידה על אהרן ידלין ז״ל. יותר מכל דבר, היה אהרן ידלין מר חינוך. לצד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמ״ח איבריו. עשייתו רבת השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה. בחייו זכה בפרסים רבים - ובהם פרס ישראל, אך יותר מכל זכינו אנחנו בו ובתרומתו. אהבתי והערכתי אותו מאוד. תנחומיי למשפחתו ובהם ידידי, בנו, אלוף (מיל׳) עמוס ידלין ולכל אוהביו ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך".

ראש הממשלה יאיר לפיד: "מדינת ישראל נפרדת היום מאהרון ידלין איש אדמה ורוח. חתן פרס ישראל, שר חינוך ואיש ציבור בכל רמ"ח אבריו. ידלין, שהוביל את התפיסה שחייבים לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית ברל שממשיך את דרכו בלימודי ההוראה. בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל אני שולח ניחומים וחיבוק לכל משפחת ידלין, לעמוס ורותם היקרים, זכיתם לאב וסב שנים רבות, לדוגמא ומופת ואתם ממשיכים את דרכו בשליחות הציבורית שלכם. יהי זכרו ברוך".

חייו המוקדמים

ידלין נולד ב-17 באפריל 1926 בבן שמן. הוא למד בבית הספר העממי ”גאולה” ובבית-הספר הריאלי בחיפה, והיה פעיל בתנועת הצופים. כבר בגיל 20 השתתף בעליית י”א הנקודות בנגב, היה ממייסדי קיבוץ בארי והפך למזכיר הקיבוץ. בהמשך הפך לחבר הוועד הפועל של ההסתדרות.

במלחמת העצמאות הצטרף לפלמ”ח. בהמשך, על רקע המחלוקת בקיבוץ המאוחד, עבר לקיבוץ חצרים שאיתו היה מזוהה במשך רוב חייו. הוא אף שימש כמזכיר הקיבוץ במשך כמה קדנציות - גם לאחר תום הקריירה הפוליטית שלו.

ב-1950 הפך לחבר הוועד הפועל של ההסתדרות. בהמשך נמנה עם מקימי "בית ברל" וגם ניהל אותו, ובמשך השנים לימד שם סוצילוגיה וגם על פעילות ההסתדרות. כמו כן הוא למד היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וסיים עם תואר מוסמך (MA). הוא כתב רבות בנושאי החינוך: בין ספריו - "המטרה והתנועה – לבירור הרעיון הסוציאליסטי ודרכי הגשמתו" (1969) ו"המרכיב היהודי בחינוך בישראל" (1978), שאותו פרסם לאחר כהונתו כשר חינוך.

תרומתו בכנסת ובממשלה

ב-1960 נכנס לחיים הפוליטיים מטעם מפא"י וכיהן בכנסת הרביעית לתקופת כהונה חלקית למשך שנה. ב-1964 חזר לכנסת ונשאר בה עד 1979. במשך שנים רבות היה חבר בוועדת החינוך והתרבות וגם עמד בראשה במשך שנתיים, מ-1977 ועד 1979. כמו כן היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת השירותים הציבוריים, ועדת הפנים, ועדת החוקה, חוק ומשפט וגם ועדת הכלכלה.

גם בממשלה הותיר חותם: הוא כיהן כסגן שר החינוך והתרבות במשך למעלה מעשור. בין 1964 ל-1972 שימש יו”ר הוועדה הציבורית לענייני תנועות הנוער, יו"ר המרכז להוראת המדעים, מייסד ויו"ר המועצה הציונית ויו"ר הנהלת בית ברל. ב-1972 מונה למזכ"ל מפלגת העבודה. ב-1974, בממשלת רבין הראשונה, מונה לשר החינוך והתרבות וכיהן בתפקיד זה עד 1977.

ב-2020 התראיין ידלין לרינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" והתייחס גם למצבה הפוליטי של המפלגה שהייתה לו לבית. "מפלגת העבודה במשבר מנהיגותי קשה", אמר אז, "אם יש סיכון שלא עוברים את אחוז החסימה ומאבדים 5 מנדטים - צריך להתאחד בלי להתלבט".

חייו לאחר הפוליטיקה

לאחר פרישתו חזר ללמד בבית הספר התיכון האזורי "אשל הנשיא" וגם היה יו"ר הוועדה המדעית המייעצת במכון למורשת בן-גוריון. ב-1980 הפך ליו"ר תיאטרון באר שבע וגם ליו"ר האגודה להנצחת זכרו של יאנוש קורצ'אק. במקביל שימש יו"ר קרן ראש הממשלה לפרסי יצירה לסופרים ולמלחינים עבריים.

גם לאחר תום כהונתו בכנסת המשיך להיות מעורב בחיי ההתיישבות העובדת: לצד חזרה לתפקיד מזכיר קיבוץ חצרים, הוא היה חבר מזכירות איחוד הקבוצות והקיבוצים ומזכירות התק”ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת), ובין 1985 ל-1989 שימש כמזכיר הכללי של התק"ם.

בנוסף המשיך לפעול בתחומי החינוך והתרבות, בעיקר בנגב, בשלל תפקידים התנדבותיים, בהם: מוסד ביאליק, יד טבנקין, תנועת העבודה הציונית העולמית, קמפוס "בית יציב" בבאר שבע, קרנות מלגות לסטודנטים, הפסטיבל העולמי לקולנוע יהודי בדרום ואגודת הידידים של מוזיאון הנגב לאומנות.

פרסים ואותות

ב-1982 זכה ידלין באות יקיר הנגב. ב-1988 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע וב-2005 קיבל את פרס בן-גוריון מיד בן-גוריון. ב-2010 זכה בפרס ישראל על על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

וכך נימקה ועדת פרס ישראל את ההחלטה: "פעיל ציבור למעלה משישים שנים, חבר כנסת ושר החינוך והתרבות, דמות מופת של מי שהקדיש את כל חייו לעשייה חברתית ולהתנדבות במפעלים חברתיים וציבוריים רבים. במעשיו הוא שימש דוגמה ומופת אישי בדרכו, בנועם הליכותיו, ביושרו האישי, בצניעותו הרבה ובאהבת האדם שבו. אהרן ידלין הוא אחת הדמויות הבולטות מתקופת ראשית המדינה שנותרו עד עצם היום הזה במנהיגות תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית, והוא נחשב לאחד ממעצבי דרכן החשובים".

אהרן ידלין הוא בראש ובראשונה איש קיבוץ, חלוץ ומהמתיישבים הראשונים של הנגב, שעלה במסגרת מבצע 'י"א הנקודות'. כאיש הנגב הוא סייע להקמת מוסדות השכלה, חינוך ואמנות בבאר שבע ובשדה בוקר. הוא סייע להקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרכז מורשת בן-גוריון בשדה בוקר, המכון לחקר המדבר, התזמורת והתיאטרון בבאר שבע, המועצה הציונית לישראל והמרכז הארצי ללימודי יהדות ודמוקרטיה ב'בית יציב' המיועד למחנכים מכל רובדי החינוך. כן עמד אהרן ידלין בראש מערכות רבות, כגון הפיכת תנועת הצופים לתנועה חלוצית, גיוס הכשרות לצופים ולפלמ"ח וייזום הקמת הנח"ל".

"אהרן ידלין הוביל וקידם נושאים לאומיים חשובים. היה לו קשר מיוחד למוסדות הלאומיים היהודיים: הוא היה פעיל בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית, חבר דירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל, חבר הנהלת המכון לתכנון מדיניות העם היהודי ויושב ראש הפסטיבל העולמי לסרטים יהודיים 'עין יהודית'. במעשיו לאורך השנים שילב ידלין את האידיאולוגיה החברתית-ציונית יחד עם יכולת יישום וביצוע בסדרה של תפקידים ציבוריים".

"גולת הכותרת של עבודתו היה תפקיד שר החינוך והתרבות שמילא בממשלתו של יצחק רבין ז"ל בין השנים 1977-1974. במסגרת תפקידיו במשרד החינוך כסגן שר ולאחר מכן כשר טיפח אהרן ידלין את תנועות הנוער החלוציות, הקים את האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך וסייע להקמת מרכזים להוראת המדעים באוניברסיטאות. כמו כן הוא טיפח את הנושא של יום לימודים ארוך ואת מפעל ההזנה וכן את תכנית הרווחה החינוכית לצמצום פערים, את המרכז למורשת העדות, את תכנית של"ח ואת תכנית פר"ח לחונכות אישית לתלמידים הזקוקים לסיוע לימודי. אהרן ידלין נתן תנופה לאוניברסיטה הפתוחה, לטלוויזיה הלימודית ולמרכז לטכנולוגיה חינוכית ולעוד סדרה של עשרות מפעלים חינוכיים בכל רחבי הארץ שהיה מעורב בהם במהלך הקריירה הציבורית שלו".