התנאי של אזיקונט לכניסה לפוליטיקה : דרישה לאיחוד למפלגת שלטון והקמת פריימריז  

הרמטכ"ל גדי איזנקוט (2015-2019) פרסם בתקופתו תכנית רב-שנתית (תָרָ"ש) ׳גדעון׳, ובבסיסה התקבלו החלטות שדירדרו את צה"ל עשרות שנים לאחור. הוא החליט בתר"ש ׳גדעון׳ לקצץ אלפי אנשי קבע ולקצר את שירות הבנים בארבעה חודשים.

קיצוץ כוח האדם שנעשה בצורה לא מושכלת כלאחר יד וללא ניתוח משמעויות שבא לאחר קיצוצים שעשו קודמיו, הוא הקש ששבר את גב הגמל. קיצוץ זה הביא למצב של פערים עצומים שלא ניתנים לגישור בין כוח האדם לבין המשימות שיש לבצע ביחידות ליבה קרביות, לוגיסטיות וביחידות אחזקה.

עקב כך, לא התבצעו תכניות עבודה כראוי ולא ביצעו משימות מבצעיות כהלכה ולא ניתן היה לתחזק את אמצעי הלחימה במחסני החירום, אמצעים שעלו למשלם המיסים מיליארדים רבים. משום כך לא היו אמצעי הלחימה הללו כשירים למלחמה.

לא זו אף זו, נוצר משבר קשה מאוד במוטיבציה לשרת ביחידה קרבית ולשרת בצבא הקבע. הקצינים הטובים בדרגת סרן ברחו ונגרם משבר קשה מאוד עם הנגדים במחסני החירום, כי הוותיקים פוטרו או עזבו והצעירים לא רצו להיות נגדים. הקיצוצים והבריחה של הטובים הביאו לידי אובדן היכולת המקצועית שנבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים ועברה מדור לדור. האימונים היו ברמה ירודה ללא כוח אדם מקצועי מלווה, חונך ומדריך, וללא כוח אדם הנותן שירות מינימלי לכוחות המתאמנים. אמצעי לחימה חדשים לא הוטמעו באימוני המילואים, ורמת הציוד באימונים הייתה מתחת לכל ביקורת. יחידות לא התאמנו על מִתארי הלחימה שלהם, ולא היו בשטח מטרות לנהל עליהן אש, וזהו רק קצה הקרחון.

המערך הלוגיסטי של אלפי משאיות 'רֵאוֹ' ישנות עמדו כאבן שאין לה הופכין תחת כיפת השמיים, ללא כוח אדם שיכול לטפל בהן. הן איבדו את כשירותן להוביל במלחמה תחמושת, דלק, חלפים, ציוד רפואי, מזון ועוד, וכך נפגעה קשות היכולת לרציפות ולהמשכיות של המאמץ המלחמתי. מחמת קיצוצי הסָדַ"כּ, נוצר מצב שגודלו של צבא היבשה לא יאפשר לחימה בכמה גזרות בו-זמנית. אף חמור מזה, יחידות היבשה הנותרות לאחר הקיצוצים, שברובן הן בצבא המילואים, אינן כשירות למלחמה. כך קיבלנו צבא קטן-ממדים מתחת לקווים האדומים, בעוד הרוב שנותר, איננו כשיר.

העיסוק במב"ם ( המערכה שבין המלחמות ) מעל 90 אחוז מהזמן בתר"ש גדעון לא הביא את התוצאות המקוות, דיוק הטילים עבר לחיזבאללה בלבנון, והמליציות השיעיות הפרו-איראניות המשיכו להתעצם בתוך סוריה כאשר בידם טילים מדויקים ומאות כטב"מים (כלי טייס בלתי מאויישים).

מנגד, העיסוק המוחלט במב"ם , הביא לכך שבתר"ש גדעון בתקופתו של רא"ל גדי איזינקוט לא הכינו את הצבא למלחמה הרב זירתית הבאה מול איום של 250 אלף טילים ורקטות ומקיפים את ישראל מכל עבריה, ועוד אלפי כטב"מים . מדובר על שיגור בממוצע של 3000 טילים ורקטות מדי יום במלחמה הבאה על העורף הישראלי, ומאה אתרי הרס מדי יום ביומו (ע"פ התרחיש שתורגל בתרגיל העורף הלאומי לפני מספר חודשים) כאשר לחיל האויר אין מענה לכך, זרוע היבשה הוזנחה, ואמצעי לחימה כגיבוי למטוסים לא נרכשו. העורף הישראלי שיהפוך לזירה המרכזית במלחמה הבאה הופקר לחלוטין בתר"ש גדעון ולא הוכן למלחמה הקשה ביותר שתחווה ישראל מאז מלחמת העצמאות.

מודל הקבע הצעיר, שנכנס לתוקף ב–2016 בתקופתו של רא"ל גדי איזינקוט במקום מודל הקבע הקודם שהיה נהוג שנים רבות, פוגע באיכות הקצינים בצה"ל ומדרדר את הצבא בכל התחומים. הוא גורם לנזק בלתי־הפיך שיהיה בכייה לדורות.

ביקורות מבקר הצבא, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה בהן היו שותפים מאות קצינים בכירים במילואים, בסדיר וגורמים אזרחיים מקצועיים - העלו מסקנות קשות מאוד על תקופת ומדיניות הרמטכ"ל גדי איזינקוט, ותיארו בחריפות רבה צבא שאינו מוכן למלחמה במערכים העיקריים שלו, קרי לוגוסטיקה, אוגדות מבצעיות, אמצעי לחימה חדשים (שלא מוחזקים בצורה נאותה ולא הוטמעו ביחידות רבות), רמת אימונים והכשרה ירודה, שליטה במערכי האש ועוד.

ומעל הכל, תרבות השקר, והעיסוק בתדמית במקום במהות, פרשו כנפיים בתקופתו של גדי איזינקוט כתוצאה מפערים בלתי ניתנים לגישור בין כוח האדם שנותר לאחר הקיצוצים בתר"ש גדעון לבין המשימות המבצעיות והלוגסטיות. היות ולא ניתן היה לבצע את המשימות בצורה ראוייה מחוסר כוח אדם מקצועי, התעצם התהליך עד ללא היכר של דיווחים לא אמינים, קשר של שתיקה, טיוח, עיגול פינות ותרבות שקר, כל זאת על מנת לשדר לדרג הבכיר שעומדים כביכול במשימה בכדי לקבל חוות דעת טובה.

בתקופתו של רא"ל גדי איזינקוט נוצר משבר חמור מאוד בתרבות האירגונית, הניהולית והמנהיגותית בצה"ל, עד הפיכתה לקלוקלת. אלו יסודות המתפוררים שעליהם אי אפשר לבנות צבא מנצח. מדובר באי הפקת לקחים, יצירת אירגון שאינו לומד, אי ביצוע בקרה ומעקב, אי וידוא ביצוע פקודות, סטנדרטים מתחת לקו האדום ברבות מהיחידות, אי תיקון וטיפול בממצאים חמורים מאוד שעלו בביקורות, אובדן המקצועיות וזה רק חלק קטן מרשימה ארוכה מאוד.

כל מה שמניתי פה זה קצה הקרחון ממה שנכתב בדו"ח שהגשתי לראש הממשלה, חברי הקבינט, ועדת חוץ וביטחון, שר הביטחון , הרמטכ"ל והאלופים.

אני מבין היטב את צרכיו הפוליטיים העכשווים של רא"ל גדי איזנקוט אשר גורמים לו להתבטא במילים לא ראויות הרחוקות מהאמת.

את עיסוקו הממושך בדימוי ותדמית, החל איזנקוט, לצערי הרב, כבר בהיותו רמטכ"ל צה"ל. כל זאת על חשבון המהות, ובמקום לבנות, לטפח ולהכין את צבא מדינת ישראל ליום פקודה אל מול האיומים הקיומיים הרבים הסובבים אותה.

אני רואה. בבריק וטענותיו לא רק טענות טובות וחשובות של פרקליט השטן אלא בעיקר דבריו של טרחן זקן ונעלב ממשהו,

ולא מבין ולא מקבל ששדה הקרב משתנה בימינו , מדי מספר חודשים , וששדה הקרב המוכר לו , שעבורו הוא מטיף, כבר לא קיים בימינו.

קצת התיחסתי לנושא במסגרת ההתייחסות למלחמה באוקראינה.

על תימרונים רחבי היקף של כוחות היבשה, אין טעם לחשוב אפילו.

קשה לשחקני השמאל לעכל את העובדה הברורה שהשמאל כבר ממזמן לא דמוקרטי . קשה להם לראות כל כך הרבה תופעות נוגדות דמוקרטיה בבית שלהם ולהודות בכך .

כנראה שלאחרונה עבר "טיפולי המרה"