כתב-יד נדיר של הרבי מפיאסצנה התגלה בעליית-גג.  

"האדמו"ר החלוץ" היה כינויו של הרב ישעיהו שפירא, אחיו הצעיר של האדמו"ר מפיאסצנה.
הוא עלה לארץ-ישראל בשנת 1914, ואח"כ היה ממייסדי "הפועל המזרחי".
הוא היה אביהם של השר יוסף שפירא ושל האדמו"ר רבי אלימלך שפירא.

הרב קלמן-מנחם שפירא, המכנה את עצמו "האדמו"ר מפיאסצנה בית-שמש", הוא בנו של רבי אלימלך,
כלומר, הוא "נכדוד" של האדמו"ר מפיאסצנה זצ"ל הי"ד.

זכור לטובה גם הסיפור הידוע של ר' שלמה קרליבך על הרבי..

ואפילו חיבר בזמנו תפילה להשבת החטופים והשבויים שהיו אז באידיש שתורגמה לעברית כיום.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הַאֲזִינָה לְקוֹל בִּכְיֵנוּ וּלְאֶנְקַת לִבֵּנוּ, רְאֵה אֶת צַעֲרֵנוּ וְעָנְיֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִמְּצוּקָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה.
קְרוֹבֵי נַפְשֵׁנוּ, נָשִׁים וִילָדִים, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת, אַחִים וַאֲחָיוֹת וּשְׁאָר אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נֶעֶקְרוּ מִתּוֹכֵנוּ. הֵם לֻקְּחוּ בַּשֶּׁבִי וְעִקְּבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ.
הֱיֵה נָא אַתָּה – אֵ-ל שַׁ-דַּ-י – מָגִנָּם שֶׁל כָּל הַשְּׁבוּיִים, שְׁמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, תֵּן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּעִנּוּיִים מִידֵי מְעַנֵּיהֶם מְחָרְפֵיהֶם וּמְגַדְּפֵיהֶם.
הַמְצֵא לָהֶם חִיּוּת, לְמַעַן יִזְכּוּ לָשׁוּב אֶל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם.
וְהַיְלָדִים וְהַתִּינוֹקוֹת הָרַכִּים, אֵלֶּה שֶׁנִּגְזְלוּ מֵחֵיק אֲבִיהֶם וְאִמָּם, עֲשֵׂה נָא שֶׁיִּתְגַּלּוּ וְיִזְכּוּ לָשׁוּב אֶל אֲבוֹתֵיהֶם כְּבִימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

הֲרֵינִי מְנַדֵּב צְדָקָה לְמַעַן עֲנִיִּים מֻכֵּי רָעָב, וּבִזְכוּת זֶה חוּס וְהוֹשַׁע אֶת (פלוני בן פלוני) אֲשֶׁר לֻקַּח/ה בַּשֶּׁבִי וְהָבֵא אוֹתוֹ/ה בְּשָׁלוֹם בַּחֲזָרָה אֶל בְּנֵי בֵּיתוֹ/ם.
אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, עֲשֵׂה חֶסֶד וְרַחֲמִים לְכָל הַקּוֹרְאִים
אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם.
חוּס נָא וְרַחֵם עַל שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי.
הָגֵן עַל קֹמֶץ שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה הַקְּטַנָּה, כְּשֵׁם שֶׁהוֹשַׁעְתָּ אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ מִיַּד נִמְרוֹד, וְאֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ מִידֵי עֵשָׂו וְלָבָן, וְאֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִיַּד פַּרְעֹה, וְאֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִיַּד גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי, וְאֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַדְנֶצַּר, וּכְשֵׁם שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת דָּנִיֵּאל מִגֹּב הָאֲרָיוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר מִיַּד הָמָן הָרָשָׁע – כֵּן תּוֹשִׁיעַ וּתְחַלֵּץ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִידֵי שׂוֹנְאָיו, וְתִשְׁלַח לָנוּ גּוֹאֵל הַצֶּדֶק שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מִן הַגָּלוּת הַמָּרָה, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.