מה רוצה השב"כ מגומא?
(התקבל במייל) גומא אגיאר, הבעלים של בית“ר ירושלים, מימן את עלייתם של יהודים להר הבית - פעילות חוקית לחלוטין - עד שהשב“כ הזהיר אותו להפסיק ובינתיים, עוד ועוד רבנים, גם המתונים ביותר, אינם מוכנים להסתפק בביקורים חטופים תחת אבטחה ודורשים לאפשר ליהודים להתפלל במקום
נדב שרגאי
הציבור הרחב מכיר את גומא אגיאר כבעליה של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. בחוגים הכלכליים הוא מזוהה כאיל הון שעשה את עיקר רווחיו מהשקעות וקידוחים בשדות גז בארה"ב - אבל בעבור שוחרי הר הבית והמחלקה הלא-ערבית של השב"כ אגיאר הוא אחד מאנשי המפתח שיכול כנראה באמצעות הונו לשנות את פני המציאות בהר הבית ולהציפו במבקרים יהודים.
עד לפני חודשים אחדים מימן אגיאר (או בשמו העברי יהודה דוד) עלייה של יהודים להר הבית. בעזרת המימון שלו הוסעו באוטובוסים מדי יום יהודים מכל רחבי הארץ לירושלים. המטרה המוצהרת של המבצע שכונה "מתחברים ללב" היתה לעבות את מערך הנוכחות היהודי הדל יחסית בהר וגם להעמיד בניסיון את המדיניות הממשלתית הרשמית האוסרת כידוע תפילות של יהודים בהר אך מתירה להם לבקר בו.
בסוד העניין הוכנסו פעילים של תנועות הר הבית. אחד מהם היה יהודה גליק עד לאחרונה מנכ"ל "מכון המקדש."גליק וחבריו סיפרו שאגיאר שילם עבור האוטובוסים והחזיק צוות מדריכים וכן הוקם מערך רכזים ומונה מנהל פרויקט.
כדי לעודד את העולים להר אף הונפקה כרטיסייה ובה 18 משבצות לניקוב. לאחר 18 עליות להר היה "העולה המתמיד" אמור לקבל פרס הוקרה של 200 דולר.
אגיאר נרתם לעניין מתוך אמונה אמיתית ומעט יוקדת והשקיע בהסעות ובהדרכות 680 אלף שקל. הוא עצמו עלה להר הבית פעמים רבות ובכל פעם שראה את התורים של היהודים המבקשים לעלות להר ואת השוטרים המפשפשים בכליהם כדי לוודא שאינם מתכוונים להבריח פנימה סידור או חומש - חזר מתוסכל. אגיאר גם לא הבין מדוע חייבת קבוצת יהודים אחת לרדת מההר כדי שלבאה אחריה תינתן הרשות להיכנס פנימה.
"השב"כ איים על עסקיו"
הוא החליט לנסות להציף את ההר ביהודים וקיווה שהתמריצים וההסעות ישנו את התודעה הציבורית היהודית ביחס להר הבית. אגיאר העריך שאם הדבר יעלה בידיו והאווירה תשתנה גם המשטרה תיאלץ לנהוג כבוד בהמוני היהודים שיבקשו לעלות להר ואף לפטור אותם מהליווי הצמוד שלו הם זוכים מצד אנשי הווקף והמשטרה "באופן שמבזה אותם ופוגע בכבוד היהודי."
באותם ימים התראיין אגיאר לאתר האינטרנט באנגלית של ערוץ .7הוא לא סיפר דבר על מעורבותו במבצע אבל אמר שהגיע למסקנה שהאל הציב אותו בעמדה דומה לעמדה שהציב את אסתר
המלכה. "התברכתי בעושר כדי לשרת את הקב"ה" אמר והגדיר עצמו "עבד השם."אגיאר דיבר על חלום המקדש השלישי והביע תקווה שיזכה לראות את הגאולה בימיו.
הפעילות החלה צוברת תנופה. האנשים של אגיאר עבדו ישירות מול מוסדות חינוך ישיבות ובתי ספר. להר הגיעו אלפי תלמידי ישיבות ומוסדות חינוך דתיים מכל רחבי הארץ. עוד עשרות אלפים נרשמו לביקורים בהר אלא שאז קרה משהו.
מיכאל סבג שריכז את פרויקט "מתחברים ללב" מספר שיום אחד השב"כ הגיע לאגיאר והפציר בו לחדול מהפעילות "שהיתה לגיטימית וחוקית לחלוטין. הם רמזו לו שעסקיו ייפגעו אם המבצע יימשך" אומר סבג. "אני עצמי זומנתי פעמיים לשיחה ואיימו עלי לא ממש במרומז שלטובתי עדיף שאחדל מהפעילות."
גם יהודה גליק שאירגן לפני כשבועיים את כנס תנועות הר הבית בהיכל שלמה בירושלים דווח על ידי אנשיו של אגיאר שגומא אוים ושאם לא יחדל עסקיו ייפגעו.
הרב טוביה זינגר תושב הרובע היהודי בירושלים ומי שקירב את אגיאר בחזרה ליהדות (אגיאר נולד כיהודי אך גדל כנוצרי אנגליקני) מאשר שהשב"כ יצר קשר עם אגיאר וביקש ממנו לחדול. לדבריו אגיאר לא אום. כך או אחרת - מבצע "מתחברים ללב" הוקפא ותנועות הר הבית הבינו שעליהן לנסות לעודד עליית יהודים להר בדרכים אחרות.
ביקורים - בלי תפילות
אגיאר ותנועות הר הבית לא פעלו על דף חלק. המציאות בהר מורכבת וסבוכה. משה דיין אבי הסטטוס קוו בהר הבית החליט ב1967-לאסור תפילת יהודים בהר מחשש להחרפת העימות הבין-דתי עם האיסלאם. עם זאת הותרו ביקורי יהודים בהר אלא שבפועל מעט מאוד יהודים ניצלו את הפריבילגיה הזאת.
הציבור הדתי והחרדי שמטבע הדברים היה בעל העניין הרב ביותר בהר הבית נמנע במשך שנים מלבקר בו. ההתנהלות הזאת נבעה מפסיקה הלכתית גורפת כמעט מקיר לקיר של הרבנים החרדים והרבנים הדתיים-לאומיים שאסרו על יהודים להיכנס להר. גישתם נשענה על שתי רגליים הלכתיות: האחת - הסטטוס של יהודים בימינו כ"טמאי מתים" והיעדר האפשרות להיטהר באפרה של "הפרה האדומה" כפי שהיה נהוג בתקופת המקדש. השנייה - היעדר הידיעה כיום בדבר גבולות המקדש וקודש הקודשים; הרבנים חששו שאם יותר ליהודים להיכנס לשטח ההיקפי שמכונה "תוספות הורדוס" הציבור יתיר לעצמו כניסה גם לאזורים האסורים וכך יימצא חוטא.
אלא שלפני כעשר שנים נשבר הטאבו ההלכתי הזה. רבים מרבני הציונות הדתית ובראשם רבני יש"ע שינו את פסיקתם ומצאו דרך הלכתית להתיר עליית יהודים להר. הרבנים החרדים אמנם איימו בחרמות ובנידויים אבל עוד ועוד רבנים שינו את פסיקתם ויותר ויותר יהודים ביקשו עקב זאת לבקר בהר הבית.
במשטרה חששו מאוד. המחשבה שהאתר הרגיש והדליק הזה יוצף בעשרות אלפי יהודים הדירה שינה מעיני האחראים להר. תרמו לכך האיומים וההסתה הגלויה מהצד המוסלמי (בעיקר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בראשות השייח ראאד סאלח) וגם העובדה שחלק מהמבקרים היהודים לא הסתפקו בביקור וניסו באותה הזדמנות "לגנוב" תפילה. גם ניסיונות של יהודים קיצוניים ומחתרות יהודיות לפגוע במסגדים בשנות ה70-וה80-ריחפו כל העת כעננה מעל השינוי האפשרי.
על רקע זה נותרה אפשרות הביקור החופשי של יהודים בהר וירטואלית במידה רבה. המשטרה הגבילה את מספר הנכנסים להר הצמידה להם שוטרים ושומרי ווקף והקפידה לבדוק בכליהם כדי לוודא שלא "יבריחו" פנימה תשמישי קדושה יהודיים.
התמיכה מתרחבת
בשבוע שעבר נרשם עוד שלב במאבק שוחרי ההר היהודים לפתיחה חופשית של ההר לביקורים. על הבמה בהיכל שלמה בירושלים הציגו המארגנים גלריה מרשימה של אישים מה"מיינסטרים" של הציונות הדתית שהתאחדו סביב התביעה לאפשר עליית יהודים להר ללא מגבלות. לצד הרב דב ליאור ראש ועד רבני יש"ע והרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש התייצבו בפעם הראשונה אישים שאינם מזוהים בהכרח עם שוחרי ההר ותנועות המקדש. מדובר באישים כרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל והח"כים אורי אורבך (הבית היהודי) וציפי חוטובלי (הליכוד.גם דמויות מהציבוריות הממלכתית כמו יו"ר הכנסת ראובן ריבלין והשר סילבן שלום שיגרו תמיכה.)
בשונה מהעבר אז התמקדה התביעה במימוש זכות התפילה בהר המאבק הפעם התרכז במטרה קונצנזואלית בהרבה: הביקור החופשי של יהודים בהר זכות שאגב מעוגנת גם בחוק השמירה על המקומות הקדושים. הרב יובל שרלו אומר כי בניגוד לרושם שהצטייר בתקשורת "המוטיבציה של רוב המתכנסים לא היתה שאלת השלטון והריבונות על ההר אלא שינוי התודעה הציבורית שהתקבעה מאז מלחמת ששת הימים" מסביר שרלו "במלחמת ששת הימים הצנחנים רצו דרך הר הבית אל הכותל המערבי. הם עשו את הר הבית קיצור דרך לכותל. זה היה סימפטומלי לחלוקה שהתגבשה: יהודים לכותל ערבים להר הבית. מה שקיבע זאת עוד יותר היה הפסיקה הרבנית הגורפת שאסרה על יהודים להיכנס להר אבל הקונצנזוס ההלכתי הזה אינו קיים עוד ורבנים רבים מתירים היום לבקר בהר לאחר מילוי כמה תנאים הלכתיים."
ניצב בדימוס אריה עמית לשעבר מפקד משטרת מחוז ירושלים אומר כי החשש של המשטרה מזרם של עולים יהודים להר נובע מהאפשרות שחלק מהם יהפכו את הביקור לתפילה. הסטטוס קוו קובע שיהודים לא מתפללים שם וברור שאם יותר אנשים שהר הבית קרוב לליבם בעיקר בציבור הדתי יעלו להר הסיכון שהסטטוס קוו הזה יופר - גדל."לא מסתפק בביקור
אישית אין לעמית בעיה עם תפילת יהודים בהר: "אני חושב שבמסגרת הבנה כוללת עם העולם המוסלמי ניתן להגיע להסדר שיקצה פינה לתפילה של יהודים בהר הבית (אהוד ברק ניסה לעשות זאת בקמפ דיוויד בשנת 2000 נ"ש) אבל זו החלטה שהדרג המ דיני צריך לקבל והדרג המדיני לצערי לא החליט מה הוא רוצה. את כל ההחלטות הוא מפיל על כתפי המשטרה. כך נוצרים מצבים אבסורדיים; פקחים של עיריית ירושלים שאחראים לחוקי התכנון והבנייה לא מסוגלים להיכנס להר כדי לבצע את מלאכתם ואפילו מגוף כמו רשות העתיקות נמנעת האפשרות לפקח על מה שהמוסלמים עושים בהר. הארכיאולוגים יכולים רק לעמוד מן הצד ולבכות לנוכח הפגיעה בעתיקות שהתרחשה שם בשנים האחרונות."
הרב יובל שרלו מודה כי הוא אינו מוכן להסתפק במימוש זכות הביקור על ההר ומבקש גם אישור לתפילה שם. "התביעה שרוב זרמי הציונות הדתית הציגו בהיכל שלמה אינה מדינית או פוליטית אלא דתית" הוא מדגיש "אנחנו רוצים עבודת השם נטו ומה שיש ליהודים היום בהר הבית הוא תחושת השפלה קשה תחושה של מצורע שנתון לפיקוח ששומרים עליו שלא יאמר מילת תפילה אפילו בלחש אפילו בהגיית שפתיים ללא קול. האיסור לעבוד את השם בהר הבית הוא קשה ומבזה. אני יכול להבין את חששות המשטרה מאש שתצית את המקום הדליק הזה ולכן לדעתי השפה שאנו צריכים להשתמש בה היא שפה של שוויון - זכות האדם להתפלל במקום.
"אני לא מצטרף כרגע לניסיונות לאומיים לממש בפועל את הריבונות הישראלית הווירטואלית בהר" מבהיר שרלו "שפתי היא שפה של עבודת השם שפה של זכויות אדם. זה שמדינת ישראל נכנעת לאלימות המוסלמית זו בעיה קשה אבל כשם שבג"ץ דחה את האיום באלימות חרדית ואת החשש מהפרת הסדר הציבורי וסיכון שלום הציבור כאשר היה מדובר במצעד הגאווה כך גם כאן אין להיכנע לאלימות מוסלמית ולאזהרות של המשטרה מהפרת הסדר הציבורי וסיכון שלום הציבור."כל עוד מדובר בטפטוף של יהודים מאות ואלפים הרב שרלו מעריך כי "המשטרה תמשיך לבזות את היהודים שם ולהגביל אותם. אבל ביום שבו יתייצבו 50 אלף יהודים בשערי הר הבית גם היחס של המשטרה ישתנה כי המציאות תשתנה וזאת המטרה האמיתית."
שירות הביטחון הכללי נמנע מלהגיב לטענות אולם בשם "גורמי ביטחון" נמסר כי הדברים אינם נכונים.
תזכורת:
השב''כ מאשר: אמנון אברמוביץ שידר ידיעה כוזבת - מסמך (*)
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=17750&forum=gil&omm=0
====
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
