קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #25883
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
Moshe71
חבר מתאריך 2.4.12
22160 הודעות, 142 מדרגים, 279 נקודות. ראה משוב | אור ליום שני כ''ו בכסלו תשע''ג
22:34 09.12.12 |
|
בנוכחות מרקל, הטיחו החוקרים הישראלים בנתניהו: אתה פוגע בחופש האקדמי
|
הועבר בתאריך 17.12.12 בשעה 08:50 מפורום חדשות על-ידי Sרון Sקד, (מנהל הפורום)
קנצלרית גרמניה רמזה כי היא מסתייגת מהחלטת נתניהו וביקשה להעביר דרישת שלום אישית לפרופסור פלדחי שני מרצים ישראלים שהשתתפו בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין ביום חמישי בבוקר התעמתו עם נתניהו על רקע החלטתו לבטל את השתתפותה של הפרופסור רבקה פלדחי באירוע בשל עמדותיה הפוליטיות. השניים אמרו לנתניהו כי התנהלותו פוגעת בחופש האקדמי בישראל.
הפגישה בין נתניהו לבין מרקל, במסגרת פסגת הממשלות בברלין ביום חמישי בבוקר, היתה אמורה לעסוק בשיתוף פעולה אקדמי בין ישראל לגרמניה. עם זאת, בסופו של דבר הפכה הפגישה לתקרית מביכה שהותירה רושם שלילי בעיקר אצל המארחים הגרמנים. יום לפני הפגישה, ערב יציאתו של נתניהו לברלין, הודיע היועץ לביטחון לאומי יעקב עמידרור לממשלת גרמניה כי פרופסור רבקה פלדחי, ראש מרכז מינרווה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א, אינה רצויה באירוע. עמידרור נימק זאת בכך שפלדחי חתמה לטענתו ב-2008 על עצומה שקוראת לחיילים ולקצינים לסרב לשרת בשטחים. שני מקורות ישראלים שעודכנו בהתנהלות הפגישה ציינו כי שני אנשי האקדמיה הישראלים שהיו אמורים להשתתף בפגישה מלבד הפרופסור פלדחי, שמעו על כך שהאחרונה הורחקה ביום רביעי בערב, כמה שעות לפני האירוע.
השניים, הפרופסור ראובן אמיתי, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים והפרופסור סטיב ויינר ממכון וייצמן ברחובות, שקלו בתחילה להחרים את האירוע בתגובה. עם זאת, בסופו של דבר החליטו להשתתף באירוע ולנצל זאת כדי להביע את מחאתם בפני נתניהו ומרקל. בתחילת הפגישה נשאו נתניהו ומרקל דברים קצרים על שיתוף הפעולה האקדמי בין המדינות. נתניהו לא הזכיר את הפרופסור פלדחי שהשתתפותה בפגישה בוטלה, אך דיבר באריכות על האווירה החופשית באקדמיה הישראלית. אחרי נתניהו עברה זכות הדיבור לפרופסור אמיתי ולפרופסור ויינר שהטיחו בנתניהו ביקורת קשה. אמיתי, שהציג בקצרה את תחום המחקר שלו, פנה לנתניהו והתייחס להרחקתה של הפרופסור פלדחי. "אני מצטער שאיני יכול להציג את כל התמונה לגבי תחום מדעי הרוח, כיוון שהעמיתה שלי לא הורשתה להגיע לכאן", אמר אמיתי. "אם היא היתה כאן, היא לבטח היתה משלימה את התמונה". הפרופסור ויינר, שדיבר מיד לאחר מכן, נשא דברים קצרים אך חריפים אפילו יותר במהלכם טען כי הרחקתה של פלדחי נעשתה מסיבות פוליטיות. "קרה כאן מקרה חמור", אמר ויינר. "זו פגיעה בחופש האקדמי". ויינר אף הודיע כי לאות מחאה הוא אינו מתכוון להציג את מחקרו האקדמי בפני נתניהו ומרקל כפי שתוכנן. אחד הפרופסורים הגרמנים שנכח בפגישה דיבר גם הוא בגנות הרחקתה של הפרופסור פלדחי. האווירה בחדר היתה מתוחה ביותר ונתניהו ניסה לסנגר על החלטתו. "בישראל כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה", אמר נתניהו. "אבל אני כראש ממשלה יכול להזמין לפגישה רשמית בחו"ל את מי שאני רוצה. מי שחתמה על עצומה שקוראת לחיילים לסרב לשרת בשטחים לא יכולה להשתתף איתי במפגש רשמי כזה". מרקל מצידה דיברה בדיפלומטיות אולם רמזה כי דעתה אינה נוחה מהתנהלותו של נתניהו וכי היא מסתייגת מהרחקתה של הפרופסור פלדחי. מרקל הדגישה כי ממשלת ישראל היא שביקשה לבטל את השתתפותה של פלדחי וגרמניה כיבדה את הבקשה. אולי כדי להבהיר עוד יותר את הסתייגותה מהחלטת נתניהו, ניגשה מרקל בסיום הפגישה לפרופסורים ויינר ואמיתי וביקשה מהם להעביר דרישת שלום אישית ממנה לפרופסור פלדחי. "הקנצלרית ציינה בפגישה כי אנשי אקדמיה יכולים להגיד כל מה שהם חושבים, בעוד שהיא בתור פוליטיקאית לפעמים נמנעת מלומר דברים מסוימים שעל ליבה", ציין אחד הגורמים הישראלים שעודכן בתכני הפגישה. "זה היה רמז לכך שהיא לא באמת אומרת את כל מה שהיא חושבת על התנהלותו של נתניהו בפרשה". http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1882704
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מקשר
גולש אורח
| יום שני כ''ו בכסלו תשע''ג
01:32 10.12.12 |
|
27. האסטרטגיה של נתניה נכשלה כישלון מוחץ
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.12.12 בשעה 01:40 בברכה, מקשר נתניהו תמיד מנסה לפתור את הדברים מאחורי הקלעים אבל כיוון שמדובר במנוולים אמיתיים, כל מה שישקיעו בהם מאחורי הקלעים, ירד לטמיון ואין שום דרך אחרת מלבד להוקיע אותם ציבורית, לבייש אותם, וכמובן לסגור להם את הברזים הממשלתיים וגם את הכספים שהם מקקבלים מארגוני שמאל אנטישמים באירופה. אך נתניהו בשלו תמיד ינסה רק בכפפות של משי לטפל בחזירי יבלות מסריחים כאלו. אנו כולנו עדים במהלך 4 שנות כהונתו שהאסטרטגיה הזאת שלו נחלה כישלון מוחץ! אמת שהיו לו ניצחונות נקודתיים פה ושם שגרמו לו ולחבריו לטפוח לעצמם על השכם, כשזה קרה גם אנו התלהבנו מזה והפכנו אותו לגאון עולם!! אך מהר מאוד החיוכים שלהם ושלנו נמחקו כשהנבלות מצאו איזה נקודה אחרת להיטפל אליה ולתת לנתניהו בראש ולהסית נגד הימין וישראל. המציאות המרה טפחה לנו על הפנים. יש סיפור מוכר שמתאים מאוד לנתניהו - כדלהלן : היו היו אריה וג'ירפה שאהבו לדפוק מכות, יום אחד הם אמרו:"בוא נלך לארנב נדפוק לו בדלת, אם הוא יהיה בלי כובע, נשאל אותו למה אתה בלי כובע?! ונדפוק לו מכות, אם הוא יהיה עם כובע נשאל אותו למה אתה עם כובע?! ונדפוק לו מכות" אוקיי האריה והג'ירפה הלכו לבית של הארנב, דפקו על הדלת הארנב פתח את הדלת והיה בלי כובע הם שאלו את הארנב:"למה אתה בלי כובע?!" דפקו לו מכות. למחרת הם רצו לדפוק לארנב עוד פעם מכות הם אמרו:"בוא נלך לארנב ונבקש סיגריה, אם הוא יביא לנו סיגריה בלי מסנן נשאל אותו למה בלי מסנן?! ונדפוק לו מכות, אם הוא יביא לנו עם מסנן נשאל אותו למה עם מסנן?! ונדפוק לו מכות!" האריה והג'ירפה הגיעו לבית של הארנב דפקו בדלת, הארנב פתח ושאל מה הם רוצים? האריה ענה:"רצינו לבקש סיגריה" ארנב:"עם מסנן או בלי מסנן?" אריה וג'ירפה:"אההה, אההה, עוד פעם אתה בלי כובע?!" דפקו לו מכות! האם נתניהו לא מבין שהוא בדיוק כמו הארנב בסיפור?? מדוע הוא טורח ומכין לנבלות הללו תשובות דיפלומטיות ותרגילים מתוחכמים ומייגעים מאחורי הקלעים??
בשיטה הזו, הוא רק מבזבז את זמנו ואת זמננו לריק ופוגע בחוסן הלאומי שלנו!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
21876 הודעות | אור ליום שלישי י''ב בטבת תשע''ג
20:46 24.12.12 |
|
37. יעקב ברגמן | המדע נוצר בשביל האומה
בתגובה להודעה מספר 30
|
15.09.2010 00:17 עודכן ב: 06:18 באחרונה מנסים אנשי אקדמיה לשכנע את הציבור, שאין לו כל זכות להתערב במחקר שהם עורכים, מפני שעצמאותו של מחקר מדעי שנועדת לגלות את האמת, היא ערך עליון שאינו זקוק להצדקה כלשהי; או מפני שהוא נועד להיטיב עם האנושות, והמדענים לבדם יודעים מה טובתה; או מפני שהוא מיטיב עם האומה המממנת את המחקר, והמדענים לבדם יודעים מה טובתה. אבל יש החולקים על טענתם. למשל, במסה בשם "עובדי המדע בשירות האומה" כתב ברל כצנלסון, ממנהיגי היישוב וחבר הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית: "זכותו של איש המדע לחשוב שכל העולם לא נוצר בעצם אלא בשביל המדע, אבל אזרחים יהודים פשוטים בימינו כשמדברים ביניהם רשאים הם לומר, שאם יש לנו עניין במדע, אם יש לאומה עניין לבנות את המדע, הרי המדע נוצר בשביל האומה". כצנלסון הסוציאליסט, שאיש לא היה מאשימו במקרתיזם, סבר שלפחות מנקודת ראותה של האומה, המחקר המדעי אינו ערך עליון; שמטרתו אינה להיטיב עם האנושות, אלא עם האומה המממנת אותו (כך סבר גם המדען הדגול ארכימדס ביוצרו כלי מלחמה להגנת עירו סירקוזה); ושלא המדענים לבדם הם המגדירים מהי טובת האומה, אלא האומה עצמה עושה זאת, כיאות לדמוקרטיה. אבל לא רק אזרחים פשוטים בימיו של כצנלסון סברו כמוהו. חתן פרס נובל לרפואה פרנסואה ז'קוב, צרפתי ויהודי, כתב באחרונה בספרו "על זבובים ואנשים": "מה שחייב לעשות הפוליטיקאי הוא לקבוע את חשיבות המדע לאומה, כלומר, להגדיר את חלק התקציב שיוקדש לו. מה שחייב לעשות פקיד הממשלה הוא לקבוע את חשיבותם היחסית של שטחים שונים במדע, כלומר להגדיר את חלקם בתקציב המחקר". ודוק, ז'קוב מדבר על הפוליטיקאים נבחרי האומה ועל פקידי ממשלת האומה, שהם החייבים להחליט באמצעות המנגנון הפוליטי-דמוקרטי - הם, ולא "עובדי המדע" - על אופן חלוקתו של תקציב האומה לשטחי המדע השונים, על פי מה שיתרום לרווחת האומה, ולא לרווחת כל האומות, במיוחד לא לרווחת האומות היריבות. תמיכתם של כצנלסון וז'קוב בזכותה הדמוקרטית של האומה המממנת את המדע לקבוע בו סדרי עדיפויות לרווחת עצמה ולהגביל בכך את החופש האקדמי, משקפת את הפרקטיקה הנהוגה בקרב חברות ה-OECD. מינהלת החינוך של ארגון חשוב זה, שהאומה הישראלית שמחה להצטרף אליו באחרונה, מייעצת בנייר עמדה שכותרתו "ההשכלה הגבוהה למען חברת הידע: עצות לפיתוח מדיניות" להתאים את סדר העדיפויות של המוסדות להשכלה גבוהה למטרותיה הכלכליות והחברתיות של האומה (כי המוסדות לא יעשו זאת מעצמם); לפתח בהם הסדרי ממשל מוסדיים שייענו לציפיות האומה (למשל באמצעות ועדים מנהלים שרובם המכריע או כולם הינם נציגי ציבור כמו במעצמת ההשכלה הגבוהה, ארה"ב); לפתח אסטרטגיות מימון ציבורי למוסדות להשכלה גבוהה שיתמרצו אותם לתרום לחברה ולכלכלה הלאומיות (כי אין לסמוך עליהם שיתרמו די ללא תמריצים כספיים כאלה); ולסבסד ציבורית תוכניות השכלה גבוהה בהתאם לתרומתן לאומה (ולא בהתאם לתרומתן לאנושות או להומניזם). כללו של דבר, הטענות המושמעות באחרונה בישראל בעד החופש האקדמי המוחלט, שאינו מחויב להתחשב בצורכי האומה וברצונותיה - אפילו עד כדי כפירה, מצד חלקים בחוגים למדעי החברה, "באושיות היסודות שעליהם מבוסס קיום המדינה" - מנוגדות למהות הדמוקרטיה וסותרות את המקובל בעולם. ד"ר ברגמן מלמד מימון בבית הספר למינהל עסקים שבאוניברסיטה העברית http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1221223 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|