רְאוּיָה ©️ נiגה  

כְּשֶׁתַּעְמְדִי
רוֹעֶדֶת וְנִדֶּפֶת
מְזִיעָה וְנִגֶּפֶת
מוּל פִּסְגַּת פְּחָדַיִךְ,
הַצֵּל שֶׁל חַיַּיִךְ,

וְהִיא תְּלַחְשֵׁשׁ בְּאָזְנֵךְ בְּעָרִיצוּת
בְּבַחַשׁ מְעוֹרֵר אֵימָה וּפַלָּצוּת,
שֶׁיָּרַדְתְּ לִכְבִישׁ סוֹאֵן וּמוּטָב כִּי תַּעֲלִי לַמִּדְרָכָה,
שֶׁהַיָּם סוֹעֵר וְהַגַּלִּים לֹא טוֹבִים לִגְלִישָׁה בְּטוּחָה,
שֶׁהַיַּעַד גָּבוֹהַּ מִדַּי וְאֵין לָךְ כְּנָפַיִם אוֹ דָּאוֹן,
שֶׁאַתְּ קְטַנָּה וַחֲלָשָׁהּ וְאֵין לָךְ הַיְּכֹלֶת וְהָאוֹן.

לַחֲשִׁי לָהּ בַּחֲזָרָה
לַמָּרָה הַמִּתְגָּרָה,
בְּקוֹל סָדוּר
בָּטוּחַ וּבָרוּר
שֶׁאַתְּ רְאוּיָה,
פָּשׁוּט רְאוּיָה.

רְאוּיָה לְתִקְוָה,
לְשַׁלְוָה וְאַהֲבָה.
רְאוּיָה לְהַתְחָלָה,
לְחֶמְלָה וַהֲכָלָה.
רְאוּיָה לְהִתְחַשְּׁבוּת,
לְאֵמוּן וּלְנֶאֱמָנוּת.
רְאוּיָה לְהַעֲרָכָה,
לְטוֹב וְלִבְרָכָה.

כָּכָה תְּשַׁנְּנִי לָהּ חֲזֹר וְשַׁנֵּן.
וְאִם תִּמְצְאִי עַצְמֵךְ, בֵּין לְבֵין,
מְחַיֶּכֶת אֶל שִׁבְרֵי פְּחָדַיִךְ
הַמִּתְאַחִים לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ,
אַל תָּהֹמִּי
וְאַל תָּשֹׁמִּי.