נצרכתי היום להפקיד סכום גדול של מזומנים בבנק. נדרשתי לשלם עמלה בסך של 15 ש"ח על כל 10,000 ש"ח שהפקדתי. ההסבר שניתן לי הוא שהוצאותיו של הבנק על שמירת מזומנים הן גדולות... כך ברצינות. בערך כמו שתזמינו במסעדה מנה כפולה, ותדרשו לשלם סכום נוסף על מחיר המנה על כך שהטבח חייב לשאת את המצרכים מהשוק. האם העמלה הזאת חוקית? אני מאמין שהיום, כאשר המפקח על הבנקים פוטר עצמו מעל חובה, הבנקים יכולים לנהוג כטוב בעיניהם בכל נושא.
השבוע אמורה הכנסת להתחיל במהלך אשר עלול להסתיים, אם הבנקים צודקים, בהארכה לא קטנה של אורך התור הממוצע. הכוונה היא לתיקון לחוק הבנקאות, פרי יוזמתה של המועצה לצרכנות ובחתימתו של ח"כ יצחק גאגולה, איש ש"ס, אשר תאלץ טלרים בבנקים למסור ללקוח את עלות העמלה של כל סוג פעולה שהוא מבצע, בין אם האזרח יהיה מעוניין במידע ובין אם לאו. הסעיפים העיקריים של הצעת-החוק קובעים כי על הבנק ליידע בעל-פה ובכתב, בטרם ביצוע כל פעולה, מה עלות העמלה, ולהשאיר אצלו עותק חתום על-ידי הלקוח. חובת הדיווח חלה גם על כל פעולה במחשב ובמכשירים האוטומטיים. כמו-כן, אם פעולה ניתנת לביצוע בעלות נמוכה מהדרך שבה ביקש הלקוח לבצעה, יציג הבנק גם את הדרך הזולה יותר בטרם ביצוע הפעולה.
המועצה לצרכנות טוענת כי התיקון החדש לא יגרום לשום הארכת תורים, שכן יש מגמה מתמדת של ירידה במספר הלקוחות המגיעים לבנק. על-פי נתוני איגוד הבנקים, הרוב המכריע של הלקוחות, כ-90%, מתעסקים עם 5 עד 7 פעולות המחייבות עמלה, שזכו לשם עמלות עיקריות. מלבדן יש כ-235 עמלות שהצרכן הרגיל לא נזקק להן בדרך-כלל, אך המועצה לצרכנות רוצה שהאזרח ידע מה עלות כל אחת ואחת מהן, פן יזדקק להן.
מלבד אותן עמלות לא רגילות, מדובר בפעולות של דמי-ניהול, עמלות תשלומי חובות שונים, הרשאות שונות וכו'. למה אי-אפשר להסתפק בשלטים מאירי עיניים לגבי גובה העמלות? לדברי גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, הצרכן אינו קורא שלטים.
לדברי אבישי, יש להביא למצב שבו יש גילוי נאות של עלויות ללקוחות, כמו בחלק מהמדינות בחו"ל. עכשיו, מי שבא לסניף של הבנק צריך יהיה אם כך לסמוך שהפקיד ימסור את המידע במהירות, שהלקוח יקלוט אותו, יסכים לו, יחתום במהירות ולא יתווכח לגבי כן עמלה לא עמלה. ועד שהבנקים והמועצה יסיימו את הוויכוח, האזרח יעמוד עוד קצת בתור עד אשר הפקיד יגמור לתדרך את הלקוחות שלפניו.
הדובדבן בקצפת היא, כמובן, הדרישה שתדריך הפקיד בבנק יכלול גם ייעוץ לגבי הדרך הזולה יותר לבצע פעולה. אבישי מודה שהעניין מצריך דיון נוסף, שכן מעשה זה יהפוך את הטלרים לא רק לאלה שסופרים כסף ומחתימים לקוחות, אלא ליועצים של ממש. ומי יגן עליהם אחר-כך מפני תביעות?
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 31.05.02 בשעה 16:32
מעניין כיצד יגיב מנהל או סגן מנהל סניף אם מישהו מגיע עם מזומנים רבים ומודיע כי אם יקחו לו עמלה הוא ילך לבנק אחר.
עמלות בנק נתונות למשא ומתן כמו בשוק.
הבנקים מנצלים את המצב כי לרוב האנשים אין כח להתמקח.
להלן רשימת העמלות (ללא סכומים) לפי הפורמט שקבע בנק ישראל.
שים לב לעמלה 1.9.3
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/nihul_takin/414.pdf
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
בוא נסביר לך את העמלות
חוק צרכני חדש יאריך את התורים בבנקים
אבי טמקין 30/05/02 17:54
השבוע אמורה הכנסת להתחיל במהלך אשר עלול להסתיים, אם הבנקים צודקים, בהארכה לא קטנה של אורך התור הממוצע. הכוונה היא לתיקון לחוק הבנקאות, פרי יוזמתה של המועצה לצרכנות ובחתימתו של ח"כ יצחק גאגולה, איש ש"ס, אשר תאלץ טלרים בבנקים למסור ללקוח את עלות העמלה של כל סוג פעולה שהוא מבצע, בין אם האזרח יהיה מעוניין במידע ובין אם לאו.
הסעיפים העיקריים של הצעת-החוק קובעים כי על הבנק ליידע בעל-פה ובכתב, בטרם ביצוע כל פעולה, מה עלות העמלה, ולהשאיר אצלו עותק חתום על-ידי הלקוח. חובת הדיווח חלה גם על כל פעולה במחשב ובמכשירים האוטומטיים. כמו-כן, אם פעולה ניתנת לביצוע בעלות נמוכה מהדרך שבה ביקש הלקוח לבצעה, יציג הבנק גם את הדרך הזולה יותר בטרם ביצוע הפעולה.
המועצה לצרכנות טוענת כי התיקון החדש לא יגרום לשום הארכת תורים, שכן יש מגמה מתמדת של ירידה במספר הלקוחות המגיעים לבנק. על-פי נתוני איגוד הבנקים, הרוב המכריע של הלקוחות, כ-90%, מתעסקים עם 5 עד 7 פעולות המחייבות עמלה, שזכו לשם עמלות עיקריות. מלבדן יש כ-235 עמלות שהצרכן הרגיל לא נזקק להן בדרך-כלל, אך המועצה לצרכנות רוצה שהאזרח ידע מה עלות כל אחת ואחת מהן, פן יזדקק להן.
מלבד אותן עמלות לא רגילות, מדובר בפעולות של דמי-ניהול, עמלות תשלומי חובות שונים, הרשאות שונות וכו'. למה אי-אפשר להסתפק בשלטים מאירי עיניים לגבי גובה העמלות? לדברי גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, הצרכן אינו קורא שלטים.
לדברי אבישי, יש להביא למצב שבו יש גילוי נאות של עלויות ללקוחות, כמו בחלק מהמדינות בחו"ל. עכשיו, מי שבא לסניף של הבנק צריך יהיה אם כך לסמוך שהפקיד ימסור את המידע במהירות, שהלקוח יקלוט אותו, יסכים לו, יחתום במהירות ולא יתווכח לגבי כן עמלה לא עמלה. ועד שהבנקים והמועצה יסיימו את הוויכוח, האזרח יעמוד עוד קצת בתור עד אשר הפקיד יגמור לתדרך את הלקוחות שלפניו.
הדובדבן בקצפת היא, כמובן, הדרישה שתדריך הפקיד בבנק יכלול גם ייעוץ לגבי הדרך הזולה יותר לבצע פעולה. אבישי מודה שהעניין מצריך דיון נוסף, שכן מעשה זה יהפוך את הטלרים לא רק לאלה שסופרים כסף ומחתימים לקוחות, אלא ליועצים של ממש. ומי יגן עליהם אחר-כך מפני תביעות?
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=589721&fid=845
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
לי מפקידת הבנק שהם אכן חייבים להזמין משאית ברינקס כל פעם שמצטבר להם סכום כסף של כמאה אלף ש"ח במזומן
כך שההוצאות עליו יחסית גבוהות
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 3
ולצורך זה לא צריך משאיות ברינקס.
אם יעמדו שני אנשים בתור והראשון יפקיד 50,000 ש"ח במזומן והשני ימשוך 50,000 ש"ח במזומן - הבנק יקח עמלה כפולה מבלי שעשה כלום מלבד ספירת הכסף במכונה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד