המקלט הבא מגזירות הביטוח הלאומי  

08:53 | 17.6.2002 הארץ

מאת יורם גביזון

פרסום דו"ח ועדת רבינוביץ היה מהאירועים הפיסקליים החשובים ביותר ב-2002. ועדת רבינוביץ היא כנראה הוועדה הראשונה בענייני מיסוי שהמלצותיה לא יישלחו לגניזה באחת המגירות במשרדי הממשלה. הוועדה עקפה כמה מאבני הנגף העיקריות שעמדו בפני ועדות קודמות והצליחה להתקדם למימוש העיקרון של מיסוי ההון והקטנת נטל המס על הכנסות מעבודה.

אלא שלפני פרסום מסקנות הוועדה עשתה הממשלה צעד בכיוון ההפוך, של הגדלת נטל המס, כאשר החליטה על ביטול תקרת השכר וההכנסות לתשלומי הביטוח הלאומי ומס בריאות (שכר הגדול פי 5 מהשכר הממוצע במשק) החל ב-2004. המהלך, שהגדיל את שיעור המס השולי, נתקל בתגובה מהירה של הצעות לתכנוני מס באמצעות הקמת חברות על ידי עצמאים ושכירים בעלי רמת שכר המצדיקה פעילות באמצעות חברה למתן שירותים, שתאפשר לחסוך חלק מתשלומי הביטוח הלאומי.

ד"ר גדעון קלוגמן ועו"ד יאיר בנימיני ממשרד ד.פוטשבוצקי מעריכים שהשילוב בין חלק מהמלצות ועדת רבינוביץ לתוכנית הכלכלית שנחקקה באחרונה ושבמסגרתה בוטלה תקרת התשלום לביטוח הלאומי, מביא לתוצאה שעשויה לבסס תכנון מס שיאפשר לעצמאים ולשכירים להתמודד עם הכוונה להגדיל את נטל המס באמצעות הגדלת התשלומים לביטוח הלאומי.

ועדת רבינוביץ המליצה לאפשר לחברות פרטיות מסוימות להירשם כ"חברות שקופות" לצורכי מס. מעמדה של החברה השקופה כלפי שלטונות המס נבנה לפי מתכונת שנשאלה ממודל S Corporation האמריקאי. מודל זה אטרקטיווי לנישומים בשלבים הראשונים של הפעילות העסקית, שכן הוא מאפשר ליזמים, הצופים בתקופה זוהפסדים משמעותיים, לנצלם ולקזזם כנגד הכנסותיהם ממקורות אחרים.

החברה השקופה תיהנה, ככל חברה, מאישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, שיזכו להגנה שמקנה חברה בע"מ, ועם זאת ימוסו כאילו פעלו במסגרת שותפות.

החברה השקופה לא תשלם מס חברות, ורווחיה או הפסדיה לצורך מס ייוחסו לבעלי מניותיה לפי חלקם בזכות לרווחיה, כשכל אחד מהם ישלם את המס המגיע על ההכנסות החייבות כאילו הרוויח אותן באופן אישי.

בניגוד לשיטת המס האמריקאית, לא הגבילה ועדת רבינוביץ את מספר בעלי המניות היכולים להקים חברה שתפעל כחברה שקופה. גישה ליברלית זו ניכרת גם בכך שבניגוד לקוד האמריקאי, הם לא אסרו על תושבי חוץ וחברות להיות בעלי מניות בחברה שקופה.ד"ר קלוגמן מסביר שהיעדרה של מגבלה כזו עשוי לאפשר שימוש במבנה המיסויי החדש להקטנת חבות המס של נישומים מסוימים ולגרום להפסד הכנסות למדינה.

הדו"ח כורך את מתן האפשרות לפעול כחברה שקופה עם ביטול מוסד החברה המשפחתית. הוראות המעבר שהציעה הוועדה להפעלת החברה השקופה קובעות שמינואר 2004 תיהפך כל חברה משפחתית לשקופה או לרגילה.אלא שלדברי קלוגמן, ההתאגדות כחברה שקופה מאפשרת גמישות רבה יותר בהשוואה למשפחתית. החברה השקופה אינה דורשת שבעלי מניותיה יהיו בני משפחת אחת, וגם יש הבדל מיסויי מהותי בין אופני ההתאגדות.

בחברה המשפחתית יוחסו כל הפסדיה ורווחיה של החברה לצורכי מס רק לאחד מבעלי מניותיה (קלוגמן מציין שלעתים נידבו לצורך כך נכה החייב בשיעורי מס מופחתים). לעומת זאת, בחברה השקופה יחולקו לכאורה הרווח וההפסד לצורכי מס בין כל בעלי המניות.

הבדל זה הוא שעלול לגרום להפסד לקופת המדינה, שכן כאשר חברה משפחתית היא רווחית, בעל מניות אחד בלבד נושא בכל נטל המס, ואילו בחברה שקופה יתחלקו הרווחים בין כל בעלי המניות, כך שכל אחד מהם יוכל לנצל את הזיכויים האישיים שלו לגבי הכנסות החברה השקופה שייוחסו לו, ועל מדרגות ההכנסה הראשונות של כל אחד מהם יחולו שיעורי מס נמוכים. בדומה לכך, חברה מפסידה הפועלת כחברה שקופה תאפשר חלוקה של הפסדיה בין כל בעלי המניות, וכל אחד מהם יוכל לקזז אותם כנגד הכנסותיו ממקורות אחרים.

קלוגמן מזכיר שבעבר פסק בית הדין הארצי לעבודה כי הכנסות של חברה משפחתית אינן מחייבות את בעל המניות שלו מיוחסות ההכנסות לצורך מס הכנסה בתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסות אלו.קלוגמן מסביר שההיגיון היה שההכנסות של חברה משפחתית מחולקות רעיונית רק לצורכי מס, ולא לצורכי הביטוח הלאומי, ועל כן נראה היה שהקמת חברה משפחתית היא כלי יפה לטפל בעול המיסויי הנוסף שיצרה תוכנית החירום הכלכלית.