תלמידי הישיבות לא יקבלו צווי גיוס, ישראל היא כבר מזמן לא מדינת חוק | בן כספית  

בחצות הלילה, כשהתאריך יתחלף ל-1 באפריל ועשרות אלפי צעירים חרדים יהפכו לחייבי גיוס, כלומר עריקים, אמור להיות ראש הממשלה בנימין נתניהו בהרדמה מלאה, כמה סמלי. אני מניח שלו זה היה אפשרי, היה נתניהו מארגן מישהו שיפתור את הבעיה הזו כל עוד הוא תחת הרדמה. הוא יוכל להתעורר ומיד להאשים מישהו אחר, אבל זה בלתי אפשרי.

ביהדות התורה תוקפים את בג"ץ: "דוחק בנו לקדם את הרפורמה המשפטית"מה שכן אפשרי החל מהלילה, זה לשלוח צווי גיוס ל-12 אלף חרדים כשירים לגיוס בכל מחזור ול-60 אלף חרדים כשירים לגיוס בין הגילאים 18-26, שנהרגים בשעה זו ממש באוהלה של תורה. למה לא, בעצם?

במכתב ששיגר עו"ד דר' גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, למשרדי החינוך והביטחון אתמול, נאמר בסעיף מספר 1: החל מ-1 באפריל אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי ועל מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על פי דין. על המדינה יהיה להציג בפני בית המשפט במסגרת תצהיר שיוגש עד 30 באפריל 2024 כיצד פעלה ליישום החוק".במדינת חוק, הבוקר היו יוצאים צווי הגיוס הראשונים לתלמידי הישיבות. אלא שישראל היא כבר מזמן לא מדינת חוק. ישראל היא מדינת קומבינה. אנחנו לא נוציא את צווי הגיוס כי אנחנו מפחדים.בסביבת ראש הממשלה האשימו אתמול את היועמ"שית גלי בהרב מיארה, על כך ש"מתאמצת לייצר קרע בעם". מבחינתם, המשך המצב הקיים, בו חלק גדול מהציבור פטור מהבלים כמו שירות צבאי במשך שלוש שנים, הוא המצב שימנע קרע בעם. מה לא ברור כאן? הפראיירים לא מתים, הם רק נהרגים בשדה הקרב מדי פעם, למה לתקן מה שלא מקולקל?אני שואל את עצמי, מה תודיע המדינה לבג"ץ בעוד חודש? איך היא "נערכת" לגיוס החרדים? האם היא מנסה לאזור אומץ למהלך הזה? האם היא פונה לייעוץ פסיכולוגי? האם היא מתפללת לנס? הרי בסוף, אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן ומתישהו החשבון מוגש ומישהו צריך לשלם אותו. הקומבינה נגמרה. משהו יצטרך להחליף אותה. לא עדיף לעשות את זה ישר? האם למדינת ישראל, שקמה מתוך אפר השואה וגברה על כל אויביה עוד בטרם היה לה צבא, אין אפשרות להסביר למגזר מסוים מבניה שהגיע הזמן להסדיר את החשבון?

זמן קצר לפני "ניתוח הבקע" (השני, אחרי שכבר עבר ניתוח בקע ב-2013) שלו, כינס הערב בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים. הסיבה, הפעם, היתה חידוש המחאה וההמונים שעשו באותו זמן את דרכם לירושלים.אין מה שמפחיד את נתניהו יותר מהמונים ברחובות. כך זה היה במחאת יוקר המחיה בקיץ 2011, כך זה היה במחאת ההמונים המתמשכת נגד ההפיכה המשטרית, כך היה גם אתמול. במשפחת נתניהו יש פחד קמאי מהמפגינים, פחד לא רציונלי, מורא שגורם לבני המשפחה הזו להכפיש, להשמיץ ולהעליל עלילות שווא על המפגינים הללו לאורך כל הדרך.נתניהו נראה רדוף מאי פעם. דבריו היו עמוסי שגיאות, סתירות, בלבולים וליפסוסים. לחמאס הוא קרא "חמאש" כמה וכמה פעמים. הוא שוב הודיע ש"אישרנו את הפעולה ברפיח", כנראה שכח שאישר את הפעולה הזו לפני שבוע, שבועיים, שלושה וארבעה שבועות. כנראה שכח שהרמטכ"ל הגיש את הפעולה הזו לאישור לפני למעלה מחודש. אבל כן, אנחנו עדיין "בדרך לרפיח", כאילו שם קבור המטמון המסתורי בתוכו מוסתר הגביע הקדוש ובתוכו הפתק עליו צירוף המילים הנכסף "ניצחון מוחלט". קשקוש מקושקש, כמובן.

אין ברפיח שום דבר שלא היה בח'אן יונס, שג'אעיה או עזה העיר. יש שם ארבעה גדודי חמאס בהם נוכל לטפל בדרך כזו או אחרת גם בעוד שבועיים או חודשיים. הבעיה של נתניהו היא שהוא לא לומד לקח, לא מסיק מסקנות, לא משתפר בתנועה אלא להיפך, הולך ומתדרדר בתנועה, הולך ומקצין, הולך ומאבד את זה.כשההדלפות מכיוונו חוזרות ומדגישות, כמה וכמה פעמים ביום, שנתניהו מנהל את המו"מ בעצמו, רק הוא מחליט, רק הוא שולט במצב, רק הוא קובע ורק הוא מפעיל את ראש המוסד, נוצרת בעיה. ישראל נקלעה למשבר החמור בתולדותיה ולאסונות הקשים בהיסטוריה שלה, בעיקר בזכות כושר הניהול של נתניהו. הוא זה שפירק את המותג הישראלי, הוא זה שהמיט אסון על כל תחומי המדינה, החברה, הכלכלה והביטחון. עכשיו הוא מתפלא שההמונים לא ממש מתפעלים מזה שהוא מנהל את הכל לבד.הוא חוזר ומטיף לשותפיו בקבינט המלחמה שהם לא יודעים לנהל מו"מ, שאי אפשר לנהל את זה באמצעות "מתן ומתן", שצריך לתת לו את המושכות והכל יהיה בסדר. וואלה. עיון קל בהיסטוריה יזכיר לנו את המו"מ הקשוח שהוא ניהל עם חמאס על עסקת שליט. התוצאה: 1027 מחבלים תמורת חייל אחד. ביניהם גם יחיא סינוואר.

או המו"מ שניהל, להבדיל, עם שותפיו הקואליציוניים הנוכחיים. התוצאה: איתמר בן גביר קיבל את האחריות על הביטחון הלאומי, בצלאל סמוטריץ' קיבל את האחריות על הקופה הציבורית והניהול האזרחי של יהודה ושומרון. מה הפלא שהעולם החל להטיל סנקציות על המתנחלים והאמריקאים לא רוצים לשמוע עלינו?נתניהו לא איתנו. הוא לא מחובר למציאות. התנתק מחללית האם. הוא בטוח שהוא עוד השליט הכל יכול, ה"ליגה האחרת" שלחלילו רוקד עולם שלם. במקום להבין מה עולל, במקום להרכין ראש, לגלות מעט צניעות, לקבל מעט אחריות, הוא ממשיך להשתולל, וכשמתברר לו שזה כבר לא פועל, הוא מיילל. כך נראתה מסיבת העיתונאים שלו אתמול וכך הוא והניהול שלו נראים מזה זמן רב.