הכתבה מוקדשת ליעל ארד. אבל מבחינתי החגיגות משותפות, אפילו אם הפריד ביניהן יום אחדיולי 1992: יעל ארד זוכה במדליה אולימפית היסטורית עבור ישראל. יולי 2022: 30 שנה עברו, היא עומדת בראש הוועד האולימפי, אבל עדיין מתרגשת מאותו ההישג: "זה רגע של פעם בחיים, הכי גדול בקריירה"
"המדליה אצלי בבית, במקום שהוא שלי. בעליית הגג יש לי ארון גביעים ומדליות, אבל בבית שלי אין סממנים של ספורט. את מדליית הכסף האולימפית אני שומרת במקום שרק בני הבית יודעים".
30 ביולי 1992. ה־י־ס־ט־ו־ר־י־ה. יש לנו ספורטאית כחול־לבן ראשונה שזוכה במדליה אולימפית. על הפודיום בברצלונה עולה יעל ארד בת ה־25 עם מדליית כסף בג'ודו – ציון דרך בתולדות מדינת ישראל. 30 שנה אחרי, עם קריירה מפוארת ורשימת תארים בלתי נגמרת, יושבת-ראש הוועד האולימפי יעל ארד חוזרת לאותם רגעים מרגשים בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet.
להמשך, במקור: https://www.ynet.co.il/sport/article/sypoiylt5
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
