ישראל מציבה סטנדרטים חדשים להצלת חיילים פצועים בשדה הקרב  

לדברי מפקד חיל הרפואה בצה"ל אילון גלסברג, הצבא קיצר את הזמן בין רגע הפציעה למפגש עם רופא בכיר מתחת לארבע דקות, ובמקרים רבים מתחת לדקה אחת.

אחת הסיבות למהירות היא שצה"ל שינה את אסטרטגיית הטיפול בפצועים מבתי חולים שדה טיפוסיים אליהם מפנים ומטופלים חיילים - ובמקרים חמורים מועברים במסוק לבית חולים - למערכת שמביאה רופאים לשדה הקרב עם החיילים.

במערכת החדשה יש, לדברי גלסברג, יותר מ-670 רופאים ופרמדיקים המשובצים בתוך קבוצות קרב בעזה. כתוצאה מכך, חיילים פצועים מקבלים טיפול מיידי.

בנוסף, המדיניות החדשה קוראת להעביר כל חייל פצוע לבית חולים באמצעות מסוקים, שנמצאים בכוננות בכל עת ומצוידים כמו חדרי מיון מעופפים, מאוישים במנתחים ורופאים לטיפול נמרץ.

צה"ל ביצע למעלה מ-950 פעולות כאלה במסוקים, על פי גלסברג, והביא כ-4,200 חיילים לבתי חולים. בשטח ניצלו חייהם של 80 חיילים בזכות מנות מהירות של פלזמה ול-550 הופסקו דימומים עוד לפני הפינוי המוסק.

כמובן, זמני המסוקים לבתי החולים משתנים ואינם ניתנים לחיזוי על הדקה. הזמן הנוכחי מרגע הפציעה ועד ההגעה לבית החולים עומד על שעה ושש דקות. זאת בהשוואה לזמן ממוצע של שעתיים ועשר דקות במהלך במבצע צוק איתן ב 2014

התהליכים החדשים של צה"ל מצילים חיים. לפי גלסברג, שיעור המוות כיום בקרב חיילים פצועים הוא 15 אחוז. בעזה, לעומת זאת, 6.3% מהחיילים שנפצעו בסופו של דבר נכנעים לפצעיהם, מה שמראה עד כמה פעולה מהירה היא המפתח כדי להבטיח שהחיילים הפצועים יוכלו לחזור הביתה לאחר המלחמה - או, במקרים רבים, לחזור לשדה הקרב.

גלסברג גם ציין כיצד צה"ל ממשיך ללמוד כיצד להגן בצורה הטובה ביותר על חיילים בעתיד. לדוגמה, הוא ציין, רוב מקרי המוות התרחשו עקב פציעות בחלקי הגוף שאינם מוגנים על ידי אפודים חסיני כדורים. לכן, בישראל כבר דנים בתכנון אפודים חדשים לחיילים על מנת לצמצם את מספר הנפגעים.