''שיאן בהכחשת השואה'': ארכיון הק.ג.ב חושף את הדוקטורט של יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן  

המופתי בימי היטלר:

בפתח הפגישה אמר נתניהו, מחויך, כי הוא "שמח לארח את אבו מאזן" , והוסיף כי "יש לנו הרבה עבודה לעשות". אבו מאזן, מחויך גם הוא, השיב בבדיחות הדעת: "מזמן לא נפגשנו". הנשיא הפלסטיני חתם בספר האורחים במעון ראש הממשלה, וכתב שם: "היום חזרתי לבית זה אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, על מנת להמשיך בשיחות ובמשא ומתן, ומתוך תקווה להגיע לשלום נצחי בכל האזור ובמיוחד לשלום בין העם הישראלי לעם הפלסטיני".

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3954754,00.html

ניאו נאצי מכחיש שואה לעולם לא יוכל להיות פרטנר של מדינת ישראל.
כי הוא האויב.

מי שלא מבין אמיתות פשוטות כאלה, דינו כליה.

קטעים מהכתבה:

הפרשה לא נודעה בארץ, עד לעדותו של ברנד במשפט קסטנר. כך סיפר: "שיחה עם אייכמן היא בראשי כמו תקליט גרמופון. הוא פנה אלי במילים קצובות אלה (העד מחקה את המבטא הגרמני): אתה יודע מי אני? אני ביצעתי את הפעולות בגרמניה, באוסטריה, בפולניה, בסלובקיה וכו'. הוטל עלי לבצע את הפעולות בהונגריה. בדקתיך כדי לראות אם יש לך ולג'וינט כוח ביצוע. אני רוצה לעשות איתכם עסק: סחורה בעד דם, דם בעד סחורה. אני מוכן למכור לכם מיליון אחד של יהודים. מה אתם רוצים שאציל - נשים היכולות ללדת, גברים שיכולים להוליד? ילדים, זקנים? תדבר!

"נדהמתי כמו ממהלומה, לא הייתי פוליטיקאי, ועניתי מה שנכנס לי לפה: 'אינני מוסמך להחליט מי יירצח על ידך. אני רוצה להציל את כולם. את העסק אינני מבין, מאין אקח סחורות, הרי החרמתם את הכל? אולי אוכל להשיג כסף מהיהודים כאן, או אולי מידידינו בחו"ל, להציל היהודים'. הוא השיב: 'אם כן, תיסע לחו"ל. תיסע לשוויצריה, תיסע לטורקיה, תיסע לספרד או לאן שאתה רוצה, ותשיג לי את הסחורות'".

ברנד נשלח לאיסטנבול כדי לקדם את העסקה יחד עם בנדי גרוס, שעבד כסוכן עבור כל מי ששילם לו, כולל הגרמנים. אולם כפי שהעידה ההיסטוריה, העסקה לא יצאה לפועל, ויש הטוענים שזאת משום שהוכשלה על ידי הציונים והבריטים. ברנד עצמו הושמץ על ידי היסטוריונים ונרדף על ידי הממסד, עד מותו.

*

"כשהתחלתי לחקור, פניתי לפרופ' דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של 'יד ושם'. היא, שהכירה את הורי באופן אישי, אמרה לי: 'שלא תעז להיכנס לנושא'. שאלתי את עצמי: למה היא מתכוונת? מה כל כך מסוכן בנושא? אזהרתה דווקא עודדה אותי להיכנס ולחקור".

התוכנית של הימלר
במה בדיוק סיכנה פרשת "סחורה תחת דם" את תדמיתו של בן־גוריון, והניעה את פרופ' באואר וחבורתו להשמיץ את אביך לטענתך?
"מצאתי שני גורמים המניעים את ההיסטוריונים של השואה לעוות את האירועים: האחד הוא שאת בן־גוריון וחבריו לא עניין כלל להציל יהודים, אלא במידה שזה פעל לטובת המפעל הציוני בארץ ישראל, והשני הוא הטיפול הרשלני של אנשי הסוכנות היהודית באבי ובשליחותו.

"המניע הראשון בא לידי ביטוי במסמך של מקסימיליאן אפולינרי הרטגלס, המזכיר המדיני של ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, שבראשו עמד יצחק גרינבוים. הרטגלס יהיה לימים המנכ"ל הראשון של משרד הפנים, בראשותו של השר גרינבוים.

"במסמך כתוב בין היתר שיש 'להשתדל להציל בראש ובראשונה את אלו שיכולים להביא תועלת לארץ ישראל וליהדות... אם ביכולתנו להציל רק עשרת אלפים איש, וצריכים אנו להציל 50 אלף שיהיו לתועלת לבניין הארץ ותחיית העם, ומאידך יש מיליון יהודים שיהיו לנו למעמסה, ובמקרה הכי טוב יהיו אלמנט אדיש, עלינו להבליג ולהציל את עשרת האלפים שאפשר להצילם מבין ה־50 אלף. על אף התלונות והתחנונים של המיליון'. הצלת יהודים לא רק שלא עניינה את בן־גוריון וחבריו, אלא הם פחדו ממנה, שמא תימצא ארץ אחרת שתקלוט את הניצולים, והציונות תפסיד

*

הכשלת השליחות בעודה באִבה גרמה למשלוח של 12 אלף יהודים מדי יום לאושוויץ. יכולנו להציל לא מיליון, כי אם מאה אלף, וזה כמעט פי 60 מניצולי רכבת המכובדים של קסטנר.

"ויש חלופה אחרת: אייכמן קבע שאם יקבל מקדמה של אלף משאיות, הוא ישחרר מיד מאה אלף יהודים. מספר כזה של משאיות לא היה משנה את המצב בחזית, ומאה אלף יהודים היו ניצלים. ייתכן שבלחץ של יהודי ארצות הברית ניתן היה להשיג הסכמה אמריקאית לכך".

*

נשלח מברק למשלחת ההצלה של הסוכנות באיסטנבול, על שאבי מתכוון להגיע לשם בשליחות חשובה ויש להכין עבורו ויזה, והם השיבו במברק שיגיע. הגרמנים ארגנו את הטיסה, אך באיסטנבול לא רק שאיש לא חיכה לו בשדה התעופה, אלא שגם לא הוכנה לו אשרת כניסה למדינה. אלמלא ארגן לו גרוס בקשריו אשרת כניסה, היה עליו לשוב מיד להונגריה. די בכך בלבד כדי ללמד על כוונות ראשי הסוכנות ועל מהלכיהם.