לספר בזכויותים של ישראל  

זכינו להשתתף אתמול בערב מרגש ביותר, ערב שהיה תמהיל של בכי והתרגשות, שמחה ועצב, זכות גדולה שנושאת עימה כאב גדול.
באירוע גדול שהתקיים בקריית שדה התעופה השתתפנו ב *טקס סיום כתיבת אותיות ללא פחות מ-18 ספרי תורה*, שנתרמו ע"י שני אחים יקרים שאינם חפצים בפרסום, לעילוי נשמת נופלים ונרצחים מהמלחמה. זכינו שגם אחי, יהונתן שטינברג הי"ד, נכלל ביניהם.
איזה אירוע זה היה! כולו לשם שמים! כולו לשם הוספת אור אחדות בעם ישראל! שני אחים שכבר זכו לתרום במהלך השנים למעלה מ-50 ספרי תורה (!) והכול בצניעות - הם אינם עולים לבמה, עליה עלו נשיא מדינה ונציגי הורים שכולים. הם רק עוברים בצניעות בין המשפחות, משוחחים, שומעים, לוחצים יד ונותנים חיבוק.
והאירוע - כמו חתונה גדולה, על הדשא בחוץ קבלת פנים עם בופה מכובד, ובפנים - קודש הקודשים: *אולם גדול ובו 18 ספרי תורה, ספר-ספר וסופר הסת"ם שכתב אותו, ושלט ענק עם תמונת הנופלים שאותם הספר מנציח. וכל מי שרוצה ניגש ומשתתף בסיום כתיבת האותיות.*
כמה כאב, כמה התרגשות, כמה אהבה, כמה אמונה וכמה נצח התנקזו לאותו אולם באותן שעות!

לאחר מכן - סעודה כיד המלך וריקודים עם ספרי התורה, בכי, התרגשות, ושוב בכי, ושמחה, ועוד דמעות, ותחושת זכות, וכל ספר עם תמונת הנופל עליו מרקדים לפנינו, נישאים אל-על, והיטיב לתאר זאת נשיא המדינה בצטטו את הפסוק: *"ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי"*.

בסיום האירוע המרגש קיבלה כל משפחה את ספר התורה שלה, על מנת שתכניס אותו לבית כנסת על פי בחירתה.