להגיב או לא להגיב - האם זו השאלה?  

לאור המתקפה האיראנית על ישראל, מתנהל דיון האם ישראל צריכה להגיב או לא. מה שחסר בדיון הוא העובדה שהתקיפה האיראנית היא למעשה "תגובה" לפעולה ישראלית משוערת שחיסלה את סגל הפיקוד של כוח אל-קודס בסוריה.

הסיבות בעד ונגד מתקפת תגמול ישראלי מתמקדות בסוגיית ה"הרתעה", מושג שנמדד למעשה התנהגותית ולכן דורש הערכה פסיכולוגית.

המצדדים בתגובה מיידית נגד איראן טוענים כי בלעדיה תיחלש ההרתעה הישראלית, בעוד שהמתנגדים טוענים כי עצם ההגנה הישראלית המוצלחת היא הפסד לאיראן וטוב אם נמנע כעת מתגובה ישירה. שאלת ההרתעה מתעלמת מהעובדה שהתקיפה האיראנית נועדה, מנקודת מבטם, ליצור לעצמם הרתעה; להניא את ישראל מתקיפות עתידיות נגד דמויות ונכסים איראניים. לכן אסור לנו לתת להם פרס וחייבים להיות נחושים בדרכנו.

השאלה האמיתית שיש לשאול היא האם המתקפה האיראנית תצליח או לא תצליח להפחית את ההסתברות לפעולות צבאיות ישראליות בעתיד. מבחינה פסיכולוגית, שאלת ההרתעה נמדדת בהתנהגות הנראית לעין. המשך פעולות יזומות ישראליות המכוונות נגד איראן בתוך איראן ומחוצה לה יהוו עדות לכך שאיראן לא הצליחה להשיג הרתעה במתקפה הנוכחית שלה. וזאת למעשה תהיה התגמול הכי יעיל שישראל יכול לאמץ.

ההתמקדות במתקפת נגד ישירה עכשיו כתגמול נגד איראן בניגוד להמשך פעולות ישראליות קיימות להחלשת איראן מחמיצה את הנקודה ומתעלמת מה- "תמונה הגדולה" מבחינת ישראל. המדד להצלחה הישראלית בסיכול התקיפה האיראנית הוא האם ישראל תמשיך או לא תמשיך במדיניות הצבאית הנוכחית שלה נגד איראן-כלומר המשך פעולות יזומות כמו שראינו בדמשק נגד מפקדי כוח אל-קודס.

בהתחשב בהצלחתה של ישראל נגד התקיפה האירנית, יש לראות בכל פעולה איראנית עתידית בתגובה ליוזמות ישראליות מוצלחות כעדות לכישלון במטרה המוצהרת של איראן בתקיפה להרתיע את ישראל. יכולתה של ישראל להתגונן מפני התקפות איראניות מאפשרת לה להמשיך ולהרתיע את איראן מיעדיה הצבאיים והפוליטיים נגד ישראל.

בשורה התחתונה מדובר בסוגיה קונספטואלית, כאשר אלה שמצדדים בתגובה מיידית רואים אותה כהכרחית על מנת לשמר את ההרתעה של ישראל ואלו שמצדדים בתגובה עמומה ולא מיידית רואים זאת אחרת.

המתקפה האיראנית לא הייתה הפתעה. המנהיג העליון של איראן הצהיר על כוונותיו במספר הזדמנויות והוכרז עליה כ"עונש" על ההפצצה הישראלית על המתחם האיראני בדמשק שהרגה כמה מפקדי כוח אל-קודס. בחינה קונספטואלית, התנהגותה של איראן היא "תגובה" ליוזמה ישראלית וכזו מתוארת בצורה הטובה ביותר כ"מתקפת נגד" ולא כ"מתקפה". מתקפת הנגד הזו נועדה בבירור "לשלוח מסר" לישראל ש "…מטרתה לחזק את ההרתעה של איראן" נגד ישראל, וזאת לפי "אל-ג'זירה".

המושג "הרתעה" מוגדר בסקירת נאט"ו כ"…איום הכוח על מנת להרתיע יריב מלנקוט בפעולה לא רצויה." בעוד שהפעולה של איראן הייתה ניסיון להרתיע את ישראל מהתקפות עתידיות נגד אנשי איראן ונכסיה, מה אמורה להיות התגובה היעילה ביותר של ישראל בעקבות פעולותיה של איראן? כמובן, המשך הפעולות הצבאיות ועסקים כרגיל.

מדיניות הפעולות הישראליות נגד איראן היא קודם כל כדי לסכל אסטרטגיה איראנית (ברוב דרך שלוחיה) שמטרותיה להחליש את ישראל. אם לשפוט על פי אופי המתקפה האיראנית הנוכחית נגדנו, הפעולות הישראליות גרמה לבהלה איראנית ודחפה אותה למקום שבו היא נאלצה להגיב בעוצמה, ואולי בצורה נמהרת. בעוד שישראל תרצה לצמצם את ההסתברות למתקפה איראנית עתידית, חשוב הרבה יותר מבחינה אסטרטגית להמשיך ליזום ולסמן נכסים האיראניים כמטרות ראויות. אם ישראל אכן תמשיך במדיניות זו, המתקפה האיראנית שחווינו לא תשיג את מטרתה. זה אמור להיות יותר חשוב ויותר מעשי מפעולת תגמול ראוותנית מיידית.

פרדיגמת ה"תגובה" שכמה גורמים ישראלים דוגלים בה מניחה שמטרת האסטרטגיה הישראלית היא למנוע מתקפת נגד איראנית, כאשר למעשה המטרה היא למנוע התקפות יזומות מצד איראן מכל מקור—הן מלבנון והן מתימן ומסוריה, עירק או תימן אבל בסופו של דבר המטרה העליונה היא למנוע מאיראן יכולת גרעינית . תגובה ישראלית במטרה לצמצם מתקפה איראנית אפשרית בעתיד תהיה יעילה רק אם איראן תאבד מוטיבציה להגיב לפעילות יזומות צבאיות ישראליות. הסבירות שזה יקרה הוא עניין של הבנה נכונה ומדידה מדויקת של החשיבה האיראנית.

כל עוד שישראל מסוגלת להגן על עצמה ביעילות מפני פעולות תגמול איראניות עתידיות, המשך האסטרטגיה שלה ליזום הרתעה מונעת נגד אינטרסים איראניים, כפי שעשתה עד כה, מבלי לנקוט בפעולת "תגמול" פורמלי נראית נכונה.

האינטרס הישראלי עשוי להיות לחזק ולהעמיק את הברית האזורית שתמכה בישראל במהלך מתקפת איראן ולהימנע מפעולות שעלולות להתפרש כ"תגמול" על שטח איראן, פעולה שעלולה לטרפד חיזוק היחסים עם בעלי ברית פוטנציאלים. במקביל, המשך המדיניות הנוכחית ובפעולות המכוונות נגד אינטרסים איראניים, כפי שנתמכו על ידי רוב ממשלות המערב, יהיה הגיוני ותעבוד נגד מטרתה המוצהרת של איראן, כלומר למנוע פעולה ישראלית יזומה נגדה בעתיד. אבל יותר חשוב, היא תהיה מרכיב מרכזי בכל תוכנית לסכל שאיפות הגרעין של איראן ולסיים לתמיד את משטר האייתולות.