דניאל עמרם תכנן לפרסם הערב את החלק השני של התחקיר נגד אליהו יוסיאן - ביהמ''ש אסר  

בעצם אולי זה לא בדיוק נגמר. . לכאורה יש יותר מידי כוחות במערכת ששמחים לשתף פעולה עם תפירה שכזאת - קודם כל בצד של התקשורת , אך לא רק .

זה נכון למשל לגבי ג׳וני קפאח, מפעיל אתר ״עדנה קרנבל״ (משחק מילים המבוסס על שמה של השופטת לשעבר עדנה ארבל);
האתר אמנם מפר צווי איסור פרסום מקוממים, שאתה שואל את עצמך מי לעזאזל הוציא אותם ועל מי הוא ניסה להגן, אך את החוק צריך לכבד ואסור להפר צווי איסור פרסום, ובמיוחד כשזה נעשה תוך הוצאת דיבה על אנשים רבים, פוטושופ של תמונות, הבאת צילומים והקלטות שהביאו לפירוק משפחות רבות, והריסת חייהם של אנשים רבים.

כנ״ל ריצ׳רד סילברסטיין, ״יקיר הפורום״ (אני ציני, כן?), מפעיל אתר ״תיקון עולם״ שבו הוא מטנף על ישראל בעברית ובאנגלית.
בניגוד לאחרים שעליהם אני כותב פה, סילברסטיין איננו ישראלי, אך הוא יהודי, וכמו שאר מפיצי הדיבה ומפרי צווי איסור הפרסום שאני מדבר עליהם, כף רגלו לא תדרוך לעולם בארץ הקודש, בידיעה ברורה שייעצר מיד.

בחלק מהמקרים, אנחנו קוראים כתבות באתר שכזה, ואפילו לא מודעים לכך שהוא מפיץ דיבה ומפר צווי איסור פרסום, ולפעמים אפילו מעריצים את בעל האתר.
זה נכון גם לאתרים שכבר הזכרתי, כשכל אדם עלול ליפול להערצה של אותם אתרים המבטאים עמדות דומות לשלו (ולפספס את היקף העבריינות הענק שאותו אתר מבצע), אך זה נכון במיוחד לגבי אבי דוביצקי, שגם אם פה ושם חשף פדופילים אמיתיים, במקרים רבים הרס את חייהם של אנשים שאין להם שום קשר לפדופיליה. רבים מהם זוכו לחלוטין בבית משפט, או שוחררו ע״י משטרת ישראל כשהתברר שהופללו על לא עוול בכפם, אך עד היום ״זוכים״ לפרסום ע״י דוביצקי.
הוגשו נגדו עשרות תביעות דיבה, וכמעט בכולן הפסיד, צבר עקב כך חובות של מיליונים (לאנשים חפים מפשע שהוא ממשיך להכפיש אותם מדי יום), אך יד החוק מתקשה להשיג אותו כשהוא בפלורידה.
גוגל וגורמים אחרים חוסמים את אתריו עקב דיבות מוכחות וכן מונעים מחיפושי רשת להגיע אליהם, אך על כל אתר שנסגר, הוא פותח שניים אחרים, וקרבנותיו חשים חסרי אונים (אני כמובן לא מדבר על הפדופילים האמיתיים שחשף, אך על כל אחד כזה יש שניים חפים מפשע שחייהם נהרסו).

אני יכול למנות עוד ועוד אתרים שחוסים בצילה של ארה״ב, אך יש כלל אצבע אחד שיעזור לכם לזהות אתרים כאלה ולהיזהר מהם:

אם זה אתר שמופעל ע״י אדם שמדיר רגליו מישראל, אז קחו כל מה שכתוב בו בערבון מוגבל.

תקרא כמובן גם על ציד המכשפות של סאלם. נערות טפלו האשמות שווא על חברותיהן, נשים וגברים שהם מכשפות ומכשפים. למה? כי זה היה סיפור נפוץ ורווח בחברה שלהן והן הכניסו לעצמן לראש שהאנשים האלה מכשפים.

מההתרשמות שלי יש דפוס עם נשים שעובדות עם נפגעות. הן רואות בכל התנהגות סטריאוטיפית פמניסטית כ"דיכוי נשים" ואפילו מקצינות למקרים חמורים יותר. כי הן עובדות כל היום עם נשים שמספרות סיפורי "אימה" שכל דבר אחר לא נכנס לתוך תחום הראיה שלהן.