נפש האדם, הקונספציה והנגדת ו': כך קהילת המודיעין מספרת לעצמה על ה-7 באוקטובר  

הביטוי 'קהילת המודיעין' נתפס כמטאפורה, אבל כניסה לאולם בו נערך כנס 'המתודולוגיה של המודיעין' אתמול (שלישי) באוניברסיטת תל אביב, מגלה שמדובר בקהילה במובן הפשוט של המילה: קבוצת אנשים עם רשת היכרויות – רופפות או מעמיקות, עם היסטוריה משותפת בתפקידים ופרויקטים שונים, ועם שפה, מיתוסים וגיבורים משותפים.

בכנס הראשון מסוגו מאז 7 באוקטובר לא דיברו בעלי תפקיד מכהנים, אבל השתתפה בו שורת 'לשעברים' מרשימה מאד, בהם שישה ראשי אמ"ן, ראשי חטיבות מחקר בגופי הביטחון, חוקרים, אקדמאים, מנהלי מכוני מחקר ועוד. מאות אנשים שמפעל חייהם בעשורים האחרונים היה בנית 'המוסד לבירור המציאות' הישראלי. רבים מהם מרגישים את עננת ה'קונספציה' מעל ראשם, אחרים דוחים אותה. חלקם בוודאי שמחים ש-7 באוקטובר לא נפל במשמרת שלהם.

אי אפשר היה לפספס את האווירה הטעונה באולם. "בוקר טוב לאחראים למחדל", פתח שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון את דבריו, אך מיהר להוסיף, "בלשון סגי נהור כמובן". ראש אמ"ן לשעבר, תמיר היימן, אמר: "הכנס טעון, יש אווירה של כאב זעם ותסכול". לדבריו, "אני כועס כמו חלק מהאחרים. לי יש נטל נוסף, הייתי ראש אמ"ן עד שנת 2021, ואני נושא אחריות באופן מלא. אין לילה שאני לא שואל את עצמי את השאלות האלה". בכל פעם שדובר זה או אחר עלה לבמה נשמע רחש בקהל, שהעריך את מידת האחריות שלו למחדל. "זה מר קונספציה בכבודו ובעצמו", נאמר על אחד המשתתפים.

מלבד היימן, שהציג סקירה אקטואלית מקיפה ותזה לגבי מצבה העכשווי של ישראל, מרבית הדוברים בכנס עסקו בשאלות מסדר שני: מה השתבש. חלקם נגעו במודיעין הקונקרטי שלפני המתקפה, אבל הדיון התרכז במתודולוגיה יותר מאשר בסימנים המעידים. השאלה שריחפה בחדר: איך המערכת שחרטה על דגלה אחרי מלחמת יום כיפור את המאבק ב'קונספציה', טעתה בצורה קשה כל כך? התשובה לשאלה הזאת נוגעת בסוגיות פסיכולוגיות, חברתיות, פילוסופיות, מוסדיות ופרסונליות. הדיון שנע על כל הרצף הזה, הופרע לא פעם על ידי קריאות מהקהל. התשובה עוד רחוקה, ובניגוד לציפיות בחברה הישראלית, ספק אם תהיה מוחלטת.

"המוח שלנו דפוק. הוא לא מכונה לוגית אמיתית", אמר פרופסור יצחק בן ישראל, אלוף במיל' וראש מחלקת חטיבת המחקר במטכ"ל לשעבר, העומד בראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. בן ישראל כתב מספר ספרים העוסקים בכשלי מחשבה מודיעיניים, אבל לדבריו, "אין לזה השפעה על כלום. כשל מודיעין יהיו".

הבעיה אותה תיאר בן ישראל נוגעת בטבע החשיבה, והדוגמאות שהוא הביא מגיעות עד לשאלות של אבולוציה, מבנה המוח האנושי והמהפכה המדעית. "המוח שלנו בנוי להכליל מניסיון מועט ולומר – ככה זה תמיד, עד שנתקלים בדוגמה נגדית. המוח שלנו לא עושה את זה באופן טבעי, אלא אם מכריחים אותו לעבוד בלוגיקה אחרת".

הוא תיאר את המבנה הנפשי לקשיחותה של קונספציה מודיעינית, באמצעות פרדוקס: מצד אחד, חיזוי ודאי אינו אפשרי. מצד שני, המוח האנושי לא בנוי להשלים עם מצב אי ודאות.

הפתרון שהוא מציע מבוסס על עבודה מתודולוגית קפדנית: שימוש בפרוטוקול קבוע וקשיח שמאלץ את החוקר לערער על ההשערות שבידיו באמצעות נתונים מפריכים, במקום להסיק מסקנות ישירות מהנתונים.

דברים אלה פתחו שאלה שהעסיקה דוברים רבים בכנס: איך לחשוב על מה שלא חושבים עליו? איך להתגבר על החלק ה'עיוור' בחשיבה? השיח נע בין שאלות מוסדיות ופסיכולוגיות, ומידי פעם גלש למקומות קיומיים ופילוסופיים. האם ניתן לייצר מערכת חסינה לטעויות? איך מטמיעים הטלת ספק ו'איפכא מסתברא' בתוך פעילות מוסדית?

יעלון, שלפני שכיהן כשר ביטחון היה גם הרמטכ"ל וראש אמ"ן, תיאר את המחקר שעשה על מלחמת יום כיפור עם כניסתו לתפקיד באגף המודיעין. "התחלתי סבב שיחות עם כל מי שנגע בדבר. אם הייתי פוגש אנשים מטומטמים, טיפשים, הייתי יותר רגוע. אבל פגשתי אנשים מאד מרשימים וחכמים. מתוך החפירה שלי המסקנה היא שהדבר החשוב ביותר הוא לדאוג שהתרבות הארגונית היא של מנהיגות משותפת. לעודד את הכפופים לי להטיל ספק, לא לקבוע סדר דוברים קשיח. המוח האנושי מוגבל, לכן חשוב העניין התרבותי."

וסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וראש המכון למתודולוגיית המודיעין, אמר שהערכת המודיעין היא אומנות, "להיכנס לנעליו של האחר ולהגיד שעכשיו הוא יעשה ככה". על ליל ה-6 באוקטובר הוא אמר בזעם: "היו סימנים מעידים, אבל לא היו בהערכות המצב אנשי מודיעין. לאומנים בכלל לא קראו לדיון".

קופרווסר יכול לזקוף לזכותו נייר עמדה שפרסם ביוני האחרון, בו קרא לפרז את רצועת עזה. הוא הקביל בין מפגש שקיים סאדאת שנה לפני מלחמת יום כפור, בו שינה את הקונספציה המצרית לגבי מלחמה עם ישראל, לנקודה באוקטובר 2022, בו מסמכים שנתפסו מעידים לדבריו שבהנהגת חמאס התרחש תהליך דומה. "משהו קרה בנקודה הזאת, הושלם בניין הכוח. אולי זה בגלל החולשה שישראל הפגינה במשא ומתן על הגבול הימי, אולי אלו התחושות ביחס למשבר הפנימי בישראל".

"לא ידענו מה שידענו", אמר קופרווסר, והתייחס לחוסר ההיערכות לתוכנית הפלישה של חמאס שכבר הייתה בידי ישראל, תוכנית 'חומת יריחו'. "הקונספציה הייתה נכונה אחרי שומר חומות, אבל המציאות השתנתה".

"השאלה היא האם האסון לא היה יכול לקרות לכל אחד בחדר הזה", אמר ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שעלה לדבר אחרי קופרווסר. הוא אמר שכל בעלי התפקידים בזמן האסון צריכים להתחלף, אבל הוסיף: "הייתי מהסס לומר כי זהותו האישית של ממלא התפקיד היא שהביאה לאסון".

פרדו ביקר את התפיסה הישראלית לפיה תם עידן המלחמות, וגם את הדחיקה של האלמנט האנושי שבמקצוע המודיעין. "הבעיה היא לא באיפכא מסתברא, אלא במסתברא. בעל הידע הוא לא בעל הדרגה. בשיחת הוועידה באותו לילה איש חטיבת המחקר כלל לא היה, למרות שהוא האנליסט המוסמך לקבוע, הוא הגורם המקצועי. זה לא נראה מוזר לאף אחד בשיחה, כי זה זמן רב אנשי המקצוע לא במעגל קבלת ההחלטות.

"עידן המלחמות לא חלף. חובה לשנות את הדי. אנ. איי", הזהיר פרדו, "אין ידע ואין הבנה היסטורית, ואנחנו נמצא את עצמנו על סף תהום".

"כל השרשרת הייתה בעייתית", אמר עמוס מלכא, ראש אמ"ן לשעבר, כשלידו שקף עם הכותרת הממצה: "מה לא עבד? כלום". גם הוא התייחס להתעלמות מתכנית חומת יריחו, ובעיקר לכך שלא הוכנה תכנית היערכות עם סימנים מעידים למימוש התכנית.

בפתח הדיון הזהיר בן ישראל מפני גלישה לפוליטיקה, אבל המשבר הפוליטי חברתי חדר לאולם מספר פעמים, בקריאות ביניים וגם מפי הדוברים. יעלון, פעיל בולט במחאה נגד ממשלת נתניהו, התייחס ל"השפעת הקונספציה המדינית האסטרטגית על הערכת המודיעין", והתריע מפני תפיסות משיחיות, שמקשות על מציאת פתרון לסוגיות קונקרטיות.

דני יתום, ראש המוסד לשעבר ופעיל בולט במחאה גם הוא, לא השתתף בכנס כדובר, אבל קרא מהקהל להפנות את הזרקור לדרג המחליט, ראש הממשלה והקבינט. "האם המתודולוגיה המודיעינית לא כוללת גם את הדרג המדיני?", הוא שאל את הקהל. היו שהשיבו לו שזה לא נושא הכנס.

מי שהציגה התייחסות מקיפה ומעמיקה למערכת היחסים בין הדרג המדיני למקצועי היא סימה שיין, ראש חטיבת המחקר במוסד לשעבר, וראש תכנית איראן במכון למחקר ביטחון לאומי בהווה.

"היחסים בין מודיעין למקבלי ההחלטות מורכבים ובעיתיים", אמרה שיין, וציטטה את חוקר המודיעין המפורסם וראש אמ"ן בשנות החמישים, יהושפט הרכבי, שקבע כי מדובר ב"יחסים לא שוויוניים בין סמכות ללא מומחיות למומחיות ללא סמכות".

שיין הציגה מחלוקת ביחס לתפקידו של המודיעין: האם עליו להסתפק בהצגת תרחישים, או גם לקבוע מה הסביר ביניהם. "כל אנשי המודיעין שראיינו אמרו שיש ערפל סביב מה רוצה הקברניט ומה תפיסת העולם שלו. גורמי מודיעין לא רוצים לומר מה שהקברניט לא רוצה לשמוע, הם רוצים שיקשיבו להם, לא רוצים להתנגש בתפיסת העולם שלו".

לדבריה, בשנים האחרונות נוצרה הערכה משותפת לדרג המדיני והמודיעיני שחמאס מורתע, מעוניין בהתבססות כלכלית, ולא רוצה בעימות. "הייתה זהות יתר של הערכה ומדיניות", היא אמרה, והוסיפה שיש צורך לבחון מחדש את מערכת היחסים בין גופי הביטחון – מה תפקיד המועצה לביטחון לאומי, הקבינט המדיני-ביטחוני וכן ועדת ראשי השירותים. "בשנה האחרונה החשדנות של הדרג המדיני כלפי הביטחוני הגיעה למצב חסר תקדים, שהשיא שלו היה בפיטורי שר הביטחון".

מסמכי ההתרעה שהוצגו לנתניהו ולממשלה בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר עלו מספר פעמים בכנס, ועוררו ויכוח גם בתוך האולם. "אולי כי לראש אמ"ן היה אכפת יותר מחוק הסבירות", נשמעה קריאה בקהל. ראש אמ"ן לשעבר, עמוס מלכא, אמר: "ההתרעות של גלנט בגינן פוטר נשענו על הערכות מודיעין אמיתיות".

אחת הנוכחות-הנפקדות הגדולות בכנס הייתה הנגדת ו', אשת המודיעין שהציגה הערכה מדויקת למתקפת חמאס וזכתה להתעלמות גורפת. סיפורה של אותה נגדת, כפי שהוצג בתקשורת, הוא תצוגת תכלית לעוצמתה של הקונספציה המוטעית: היא הציגה תיאוריה נגדית, התעקשה עליה, ונדחתה בביטול. מספר דוברים התייחסו לנגדת, שעדיין בתפקיד, אבל ייתכן שגם הייתה בחדר.

מירי איזין, אשת מודיעין בכירה לשעבר וראש המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, הייתה אחת משתי הנשים היחידות שדיברו בכנס, והיחידה שהתייחסה במישרין להרכב החברתי של היושבים באולם. את נאומה המאולתר ליוותה בקטעים ממסכת אבות.

"אני רוצה שתסתכלו על יום העיון. על 17 הדוברים. אנחנו לא בקונספציה? אנחנו לא נכשלים בלהביא את הגיוון לבמה? אני כיום ראש מכון למדיניות נגד טרור. אני נראית טרוריסטית? אני יכולה להיכנס לראש שלהם? לחשוב כמוהם? בתוך האולם הזה אין טרוריסט אחד, ואנחנו יודעים את זה. זה כישלון מובנה מראש. אני לא טרוריסטית, ולא ראש מדינה. ובתוך המתודולוגיה של המודיעין אנחנו לא מצליחים ליצור גיוון. אני לא מתכוונת רק לאישה שעומדת פה, זה לא רק זה.

"עם כל הכבוד הרב לכל מי שבחדר הזה, החדר הזה לא מגוון. כולם מדברים אותו דבר. ישראל מגוונת. האם קהילת המודיעין מגוונת?". היא ציטטה מפרקי אבות 'איזהו חכם, הלומד מכל אדם': "תחשבו מה זה אומר, תחשבו לעומק זה אומר ללמוד מכל אדם. מכל הגיוון שבעולם. כשאני מסתכלת על המתודולוגיה של המודיעין אני רוצה שתהיה הקשבה. הרבה מכם באתם עם דעה. צריך להבין באמת שאנחנו לא יודעים הכול. איזהו מכובד, שמכבד את הבריות: מהתצפיתניות עד הנגדת. מהקמ"ן בשטח ועד ראש אמ"ן".

מי שמצפה לתשובה אחת מוחצת לסיבת המחדל המודיעיני עלול להתאכזב. הביקורת על התנהלות גופי המודיעין בגיבוש הערכת המצב ובליל 7 באוקטובר הייתה נוקבת, אבל רבים התייחסו לקושי האדיר ביצירת מערכת חסינה מטעויות. רוחו של מחדל יום כיפור שרתה באולם, מקשה על היכולת להגיד 'לעולם לא עוד' באמונה מלאה.

התפיסה שהפכה לפופולרית בעקבות האסון, לפיה צריך להתייחס רק ליכולות האויב בלי לנסות להבין את כוונותיו, וכך לוותר על החלק הרגיש יותר בתהליך הבנת המציאות, זכתה גם היא לביקורת. "אז אומרים 'בוא נפעל רק בהתאם ליכולות האויב, ולא נבצע הערכה בכלל'", אמר יעלון, אך קבע: "זו אמירה לא מעשית. אם היינו מקבלים אותה, היינו מקיימים את היום הזה בבונקר. תמיד יש משקל להערכת הכוונות של האויב".

רבים מהמשתתפים הציעו שינויים מבניים ביחס לגופי הערכת המודיעין, אבל בסופו של דבר נותרת השאלה מי אחראי. "אני לא רואה גוף שלוקח את משימת ההתראה על עצמו", אמר ראש אמ"ן לשעבר עמוס גלעד. "המקום היחיד שיכול לשאת בנטל הזה, שמוכן לייסורים ולאחריות הזאת, זה אגף המודיעין. אף אחד לא ירצה לקחת את זה על עצמו".