ב- 26.4 יסתיים הזמן בו ניתן להסתייג מהתקנות שמעבירות את הריבונות הישראלית לידיים של ארגון הבריאות העולמי, בעת מגיפה  

ארגון הבריאות העולמי
האם האמנה החדשה של ארגון הבריאות העולמי פוגעת בריבונות ישראל?
האם ארגון הבריאות העולמי מתכנן לשים את ידיו על הריבונות הישראלית? לא ממש • המשרוקית של גלובס
צוות המשרוקית של גלובס31.08.2023
תחת הממשלה הנוכחית המושג "ריבונות" עולה לא מעט, במיוחד בהקשר לשאלה מיהו הריבון. אבל האם יכול להיות שממשלת ישראל מתכוונת למסור את המדיניות הזו לגורם זר? האמנה המתגבשת של ארגון הבריאות העולמי העלתה חשש בנושא מצד חה"כ טלי גוטליב, שדחקה בטוויטר בשר הבריאות משה ארבל שלא לחתום עליה, ונימקה: "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות. אל תהיו אדישים לזה! אנא קראו את האותיות הקטנות".

- פרסומת -

ארבל דחה את הטענה, הדגיש שישראל לא תמסור את ריבונותה בשום עניין, והוסיף: "לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות". אבל הטענה הזו זוכה לתהודה ברשתות החברתיות, אז החלטנו להיענות לבקשתה של גוטליב ולקרוא את האותיות הקטנות.

נתחיל מהסבר: לאור התגובה הלא מוצלחת של העולם לקורונה, המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי הסכימו לעבוד על אמנה שמטרתה "מניעה, מוכנות ותגובה למגיפות". האמנה עדיין בעבודה, והמטרה היא להציג טיוטה סופית במאי 2024. בינתיים, הסתכלנו על הטיוטה הראשונה,

הנקראת "טיוטה 0". הטיוטה נפתחת בכך שהמדינות החברות "מאשררות את עיקרון הריבונות של המדינות החברות בהתמודדות עם עניינים הנוגעים לבריאות הציבור", בפרט בעניינים אליה נוגעת האמנה. סעיף 4(3) מדגיש שוב ש"למדינות יש, בהתאם למגילת האומות המאוחדות ועקרונות החוק הבינלאומי, את הזכות הריבונית לקבוע ולנהל את הגישה שלהן לבריאות הציבור".

אז על פניו הטיוטה מדגישה את חשיבות הריבונות של המדינות. האם יש בה משהו שבמשתמע מוסר את הריבונות של המדינות החתומות לידי הארגון? גוטליב לא הפנתה אותנו לסעיף רלוונטי. אנחנו מצאנו בעיקר סעיפים שמקשים לטעון שבאמת תימסר לידי הארגון ריבונות כלשהי. לדוגמה, הגוף שיוקם לניהול האמנה הזו יורכב מנציגי המדינות החברות וישאף להגיע להחלטות באמצעות קונצנזוס. בנוסף, יש לאמנה סעיף יציאה שניתן לממש לאחר שנתיים מרגע האשרור.

כאמור, האמנה עוד נמצאת בתהליך. באתר הפרלמנט הבריטי הוסבר שטיוטה 0 היא נקודת הפתיחה למו"מ, בו נדונות גם השאלות של ריבונות וזכויות אדם. מי הנושאים ונותנים? המדינות החברות, כשהנהלת הארגון פועלת רק כמגשרת.

הטענה הזו, יצוין, מסתובבת בעולם כבר יותר משנה, וארגוני בדיקת עובדות מרחבי העולם נדרשו לנושא, וכולם הגיעו למסקנה שאין פה קייס. הארגון הגרמני Correctiv סיפק הסבר למקור הטענה: ארה"ב הציעה תיקונים שיחזקו את סמכויות הארגון בתחומים מסוימים, אבל התיקונים האלו טרם הוסכמו ע"י מי מהמדינות ובכל מקרה לא יאפשרו לארגון ללכת מעל לממשלות ולפרלמנטים הלאומיים.

מח"כ גוטליב נמסר בתגובה שהאמנה מהווה "תיקוני האמנה והתקנות אותם ישראל אמורה לאשרר כוללנים. כל מילה בפנייתי לשר הבריאות. מדובר בפגיעה אנושה באוטונומיית הפרט ובריבונות המדינה. מצופה מאמצעי תקשורת להעמיק חקר במקום ליפול לתחבולה פרי היוצר של ארגון הבריאות העולמי".

בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב לא נכונים. האמנה המדוברת של ארגון הבריאות העולמי מדגישה את עקרון הריבונות של המדינות ולא מאפשרת לו להכתיב מדיניות. ארה"ב הציעה תיקונים שירחיבו את סמכויותיו, אך הם נתונים למו"מ ולא יוכלו להכתיב מדיניות.

תחקיר: אוריה בר־מאיר

------
https://www.gov.il/he/pages/20082023-01

שר הבריאות ח״כ משה ארבל בתגובה לפניות בנוגע לטיוטת אמנת הבריאות הנדונה בימים אלו
ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בפרט, בדומה למדינות אחרות - לא יוותרו על ריבונותה של מדינת ישראל - בייחוד בסוגיות הנוגעות לבריאות הציבור.
סוג:
הודעות דוברות
יחידות:
אגף בכיר הסברה ודוברות
אגף בכיר הסברה ודוברות - דוברות משרד הבריאות
אגף יחסים בינלאומיים
תאריך פרסום:
20.08.2023
תאריך עדכון:
26.11.2023
לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות הנדונה בימים אלו בארגון הבריאות העולמי ואני מציע לפעול באחריות ולא ליפול לחדשות הכזב הללו.

מטרת האמנה היא לא ליטול ריבונות מאף מדינה – אף מדינה שמכבדת את עצמה לא תוותר על ריבונותה לקבל החלטות עבור אזרחיה בתחום בריאות הציבור. האמנה המדוברת נמצאת בשלביה הראשוניים, והיא נדונה באופן רחב מול כל המדינות החברות בארגון, לרבות ישראל, במטרה לקדם שיתופי פעולה מיטביים, זיהוי מוקדם של סיכון בריאותי וכלי מניעה וטיפול טובים יותר, שישמשו אותנו ככל שבעתיד תתפרץ מגיפה עולמית חדשה.

כשהאמנה תושלם (הליך שכנראה יימשך מספר שנים), היא תובא לאישור הממשלה והכנסת, כמקובל, וישראל תוכל להחליט האם להצטרף אליה אם לאו.

-----

https://shakuf.co.il/44662

כך נחטף השיח על הבריאות בידי דמויות שוליים קיצוניות
בימים אלה ארגון הבריאות העולמי מנסח מחדש את מסמך התקנות להתמודדות עם מגיפות. במקביל, באו"ם מגבשים אמנת בריאות שתחייב את כל המדינות החברות בה. אך בארץ, מעט השיח שמתקיים מגיע משולי המפה, משרד הבריאות נסוג לעמדת מכבה השריפות והדיון הציבורי - מושתק.
תהליך מדיני משמעותי בתחום הבריאות, בקנה מידה עולמי, סובל מהתעלמות תקשורתית. הסיבה, כך נראה, היא ההקצנה שנוצרה בעקבות מגיפת הקורונה והמדיניות הממשלתית להתמודדות עימה. השיח נחטף בידי דמויות שוליים קיצוניות, משרד הבריאות נסוג לעמדת מכבה השריפות והדיון הציבורי – מושתק.

בארגון הבריאות העולמי מגבשים יחד עם מומחים ממשרדי בריאות ברחבי העולם תיקונים ושינויים ב-IHR, מסמך תקנות בינלאומי שמגדיר את הכללים להתמודדות עם מגיפות. במקביל שוקדים באו"ם גם על גיבוש אמנת בריאות שתחייב את כל המדינות החברות בה. טיוטה של האמנה אושרה לאחרונה על ידי המדינות החברות. לשני המהלכים משמעויות והשלכות מדיניות, חברתיות וכלכליות, אולם התקשורת המרכזית בישראל כמעט ולא עוסקת בנושא.

מעט השיח הציבורי שמתקיים, מגיע משולי המפה: חבר הכנסת עופר כסיף.

הגיש שאילתא לשר הבריאות משה ארבל בבקשה לדעת האם השינוי בתקנות ישפיע על הריבונות הישראלית והאם יש להן משמעויות תקציביות. חברת הכנסת טלי גוטליב הסתפקה בציוץ בטוויטר, בו קבעה בסגנונה משולח הרסן כי מדובר ב"זוועה" וכי "ארגון הבריאות העולמי מבקש להשתלט על ריבונות ישראל בענייני בריאות".
מטבע הדברים, כשניתנה תגובת משרד הבריאות לדברים, במקום לפתוח פתח לדיון בסוגיה הלאומית והבינלאומית המורכבת, היא התמקדה בדחיית ההיסטריה שהפיצה חברת הכנסת מהליכוד. "ממשלת ישראל ומשרד הבריאות בפרט, בדומה למדינות אחרות – לא יוותרו על ריבונותה של מדינת ישראל – בייחוד בסוגיות הנוגעות לבריאות הציבור", נכתב בהודעה שהפיץ שר הבריאות משה ארבל באוגוסט האחרון, "לצערי מופצות שלל בדיות על מהות אמנת הבריאות הנדונה בימים אלו בארגון הבריאות העולמי ואני מציע לפעול באחריות ולא ליפול לחדשות הכזב הללו".

אלא שהודעת שר הבריאות כלל לא התייחסה לשינוי בתקנות ארגון הבריאות, אלא לאמנת האו"ם. בתגובה לשאלת "העין השביעית" מסרו במשרד הבריאות כי המשרד "נמצא בשיח מתמיד ומשותף עם משרד החוץ ומשרד המשפטים, על מנת לגבש את עמדת המדינה לשינויים המוצעים בתקנות הבריאות העולמיות", והוסיפו כי לעמדתם "אין בתקנות דבר שיפגע בריבונות המדינה. תקנות ארגון הבריאות העולמי לא צפויות לשנות את מעמדו או להקים מנגנון ביצועי, והוא יישאר ארגון מייעץ מקצועית בתחום בריאות הציבור".

אין חשש?
כשמן העבר השני ניצבים ציוצים של דמות צבעונית כחברת הכנסת גוטליב, קל לנפנף את השאלות ולפטור אותן בתשובה פסקנית. אולם האמת היא שמדובר בסוגיה הראויה לעיון מעמיק יותר. גם מסמך העבודה על השינויים המוצעים בתקנות ה-IHR מגלם בתוכו את המתח בין ריבונות מדינית שמוצהר כי היא "חלק בסיסי מהתקנות" לבין הצהרה אחרת לפיה מדובר ב"כלי של המשפט הבינלאומי המחייב מבחינה חוקית את כל 196 המדינות החברות באו"ם ו-194 המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי" (הפער בין המספרים נובע מכך שנסיכות ליכטנשטיין והוותיקן אינן חברות בארגון הבריאות העולמי).

"זה הרבה מעבר לשר הבריאות, יש לכך נגיעה לכל משרדי הממשלה ולכן משרד ראש הממשלה צריך לעסוק ולרכז את הנושא, זה ברמה האסטרטגית", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, בשיחה עם "העין השביעית". "לצערי מה שקורה עכשיו במדינה, מעבר למשבר האמון והפגיעה במומחיות, מקשה על קשב של משרדי הממשלה. לדיון על ההתמודדות עם מצבי חירום בריאותיים יש נגיעה להרבה מאוד תחומים ועל כן נדרשת חשיבה אינטגרטיבית, לאור תפיסה המכונה 'בריאות בכל מדיניות'. יש כאן שאלות חברתיות, כלכליות ואתיות שהן כבדות משקל".

גם המשפטן ד"ר דותן רוסו קורא לדיון מעמיק יותר בתקנות המתגבשות. רוסו הוא מבקר חריף של מדיניות הממשלה בתקופת הקורונה, אך גם הוא מדגיש כי "אם מישהו אומר שהמסמך הזה נותן סמכות למשל להפעיל איכונים – ברור שזה פייק ניוז", אבל מנגד אי אפשר לפטור את התהייה בדבר המשמעות של התקנות לריבונות המדינית ב"אין חשש" פסקני. "אם מסתכלים על זה בצורה יותר מתוחכמת, וכך מצופה ממשרד הבריאות, צריך להבין שזה יכול לשמש כמנוף להתערבות חיצונית עתידית. בעיקר על מדינות קטנות יותר וחלשות יותר".

ירושלים באוגוסט 2021. קיים חשש מהתעלמות לקחי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
האמנה והתקנות אכן מנוסחות כהמלצות, מוסיף ד"ר רוסו, אך בסיום התהליך הן יקבלו תוקף מחייב. וגם אם ההסכם כולל "חלון יציאה", בפועל פרישה מהסכמים בינלאומיים אינה פשוטה ויכולות להיות לה השלכות דיפלומטיות ואחרות. כך או כך, הדברים ראויים לדיון – לא להתנצחות שמטרתה רק להוכיח כי הצד האחר טועה.

פרופ' דוידוביץ' מדגיש כי הוא סבור שאין שחר לטענות שאמנת האו"ם או השינוי בתקנות ארגון הבריאות יפגעו בריבונות ישראל או מדינות אחרות, וכי המקור לחששות אלו הוא במתקפות דיסאינפורמציה, "במיוחד מצד ארגוני ימין בארה"ב ועכשיו גם בישראל". לדבריו, "הפחד הלא מוצדק" מהפגיעה בסוברניות עלול לגרום לדילול האמנה, לניסוחים עמומים ולהתעלמות מלקחי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, כולל בחוסר השיוויוניות בהקצאת משאבים וחיסונים להתמודדות עם המגיפה.

"ברגע שיש אירוע מסוכן לבריאות הציבור, המומחים של ארגון הבריאות העולמי מתבקשים לסייע, לשתף במידע ולייעץ – ישנן מדינות שלא תמיד שיתפו פעולה באופן מלא", הוא מוסיף, "לא פעם הועברה ביקורת על הארגון אבל אין לנו ארגון אחר, וקשה לחשוב איך העולם היה מתמודד בלעדיו. זה אינטרס של כולנו לחזק אותו. אי אפשר לנצח פנדמיה או כל אירוע בינלאומי אחר בלי לשתף פעולה".

בעוד באירופה ובארה"ב מתקיים דיון ציבורי בסוגיות הללו, בישראל הוא חסר, מסכם פרופ' דוידוביץ', "אצלנו מרבית מהדיונים הולכים למקומות של ביטחון והמהפכה המשפטית, יש חוסר קשב ובאווירה שקיימת היום השיח נוטה להיות מקוטב. אבל בשורה התחתונה צריך להבין שבריאות היא מרכיב דרמטי באיכות החיים שלנו, ראינו איך ההתמודדות עם מגיפה משפיעה לא רק על המחלה עצמה אלא על בריאות הנפש והכלכלה".

-----