בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים באו לחיות ושאלו אותם
איפה הם רוצים לחיות, בצד של הישראלים או של הפלסטינים....בראשית הלכו לתרנגולת, שאלו אותה איפה היא היתה רוצה לחיות...
חד משמעי! היא אמרה, אצל הפלסטינים!! למה?, שאלו אותה
כי אצל הישראלים אני חיה בתת רמה כל היום בלול, אוכלת אוכל מיוחד,
לא נותנים לי לקיים יחסים ולדגור על הביצים, לעומת זאת אצל הפלסטינים
אני כל היום מסתובבת בחצר, חופשיה, מאושרת, אוכלת מה שבא לי,
ויש אפילו תרנגולים שרודפים אחריי.
הלכו לפרה, שאלו אותה את אותה שאלה. אמרה הפרה:
"זו בכלל לא שאלה, אצל הפלסטינים!" שאלו אותה לפשר הדבר והיא ענתה:
"אצל הישראלים אני חיה כל החיים ברפת, אוכלת קש, חולבים אותי יומם וליל
ומתיחסים אלי כמו למכונה. לעומת זאת אצל הפלסטינים אני חופשיה ומאושרת
מסתובבת ברחובות בנחת ואוכלת מה שבא לי"
בסוף הלכו לחמור, שאלו אותו איפה הוא היה רוצה לחיות...
חד משמעי!!! אצל הישראלים, אין מקום למחשבה, טען החמור.
כולם היו בהלם ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה החמור בלי להתבלבל:
"תראו, אצל הפלסטינים אני בהמת משא, כל היום בשמש, סוחב מטען
ואנשים, בקושי שותה ובקושי אוכל, לעומת זאת...אצל הישראלים....
תראו כמה כמוני נהיו חברי כנסת"!!!!!!
שבת שלום
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
את הסימפסונית שמתפוצצת מצחוק
אה.. את הבדיחה היכרתי כבר
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
אהבתי ממש את הבדיחה!!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.4.20
1345 הודעות
בתגובה להודעה מספר 3
גם הסימפסונה וגם הבדיחה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
מירו
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד