סיפור שקיבלתי והוא כל כך נכון  

כשאישה עיגול עייפה,
ישבה על גבר ריבוע - ממש כמו כיפה,
הוא נתן לה משענת, היא נתנה לו צל
וכך, הזמן המשיך להתגלגל..

גבר ריבוע, פסע בקווים ישרים
ואישה עיגול חגה במעגלים וסיבובים,
ולא תמיד היו הם מתוזמנים -
צלע/מעגל, יש לא מעט הבדלים..

גבר ריבוע, דאג להדק פינות
ואישה עיגול, אף לא ראתה זוויות,
וכך אט אט, נפערו להם תהומות
ישבו ודיברו - והחליטו לעגל פינות..

גבר ריבוע התלונן ואמר -
אני זוכר בדיוק איך היית בעבר,
אפילו עזרת לי לטפס על מדרגות
והיום את עסוקה לך עם מליון חברות עגולות..

נעלבה אישה עיגול
ובכתה ברוב תסכול,
ודמעה עגולה נשרה, לזכר ימים של אחווה
ימים שהיה לה, ממש עזר כנגדה..

הסתגר לו גבר ריבוע
ומדד זוויות באופן קבוע,
התגלגלה לה אישה עיגול
ולא מצאה נפשה מרוב עומס ובלבול..

לפתע, צלצל בדלת שכן משושה
ומיד הבחין שהמצב שם מאוד קשה,
ומכיוון שהיה נשוי לאישה אליפסה,

מיהר לפשר טרם פרוץ אפוקליפסה

החליט וכך אמר:
אני איש של פינות, עם שש זוויות
ואשתי שתחיה, בין הנשים השמנות
והאמינו לי - באמת לא קל כך לחיות

אבל, במקום להקשית זוויות,
ובמקום לרבע נשים עגלגלות
החלטנו לאהוב את מה שיש - וגם עם זה ללמוד לחיות..
ומאז, בשיתוף אנחנו נהנים כך יחד
היא מהשמנמנות ואני מהזויות..

התבוננו האחד בשני נבוכים-
גבר ואישה, שני עולמות כה שונים
והבינו שבד בבד אל מולן של מילים,
יצטרכו גם לפעול ולהוכיח במעשים..