כשהייתי ילדה, לפני המון שנים, נהגתי להשתתף במטלות שיש לבצע בבית. בין היתר, מדי מוצאי שבת, הוטל עלי ועל אחותי הגדולה להדיח את הכלים. וכך, היינו עומדות במטבח, זו לצד זאת, מדיחות את הכלים (היא את הבשרי, אני את החלבי) והכיף הכי גדול שלנו היה, שהיינו שרות. כן, שרות בקולי קולות, שירים נפלאים של אז, חלקם, אפילו בשני קולות.אמש, כמו בכמה מקרים דומים, חזרנו אחיותי (גם הקטנה, שהיא אמא ל-7, אבל, קטנה...) ואני משבע ברכות בנתניה. כל הדרך חזרה, שרנו לנו בכיף מגוון של שירים, החל משירי 48, דרך שירי 67, שירי רוסיה ואפילו, ניגוני חב"ד. נכון, חלקם בשני קולות.
לדעתי, זאת דרך נהדרת להעביר שעה ושלושת רבעי של דרך משעממת, בשעה אחת לפנות בוקר. האחייניות הקטנות שלי, יש לציין, אפילו נהנו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
למרות שאני מעדיפה לוותר על השירה של עצמי ולשים דיסקים
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
גם אנחנו לפעמים בשבתות יושבות לנו עם אמא ושרות שירים...
בנסיעות אני אוהבת לשים דיסקים ולשיר יחד איתם!!
אין כמו מוזיקה!!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד