לחגוג או לא את העצמאות?  

משום מה כל שנה "חג העצמאות" מזכיר לי את חברי המעצבנים בכיתה. אותם אלה שכאשר המחנך היה מנפנף בדפי מבחן פתע הם היו צועקים.. ישש

הלו, מה יש? למה לגרום למחנך להסמיק מאושר ולהנחית לנו עוד "פתעים" מנחת אושרו?

הלו, מה יש? אתה בטוח שתצליח במבחן?

עם הזמן מצאתי שאין קשר בין צעקת ה"יש" לבין התוצאה. רבים מאלו שצעקו "יש" הוציאו יותר "אין" מאשר "יש" אך הם היו צועקים זאת גם אם היו מציעים להם בפתע להיות עובדים זרים..

"חג העצמאות" על שום מה?
על שום שהפכנו עצמאיים להיות מדינה. הלו, אתה שם עם הספריי קצף הלבן, מה "יש"? על מה ההילולה? מבלי להביט על חצי הכוס הריקה אפשר לראות את המים העכורים שהצטברו בחציה המלא.

מה היה לנו? היינו גרים בחו"ל בקהילות יהודיות שמאימת העמים התלכדנו והיינו לעם שומר תורה ומקפיד על הליכות הייחודיות לעם היהודי.

מה "יש" לנו? שיטת חינוך, קורסת. נוער, אובד. סמים, רצח, התאבדויות, חוסר טעם בחיים, גירושין, תא משפחתי הרוס, שינאה, קאסמים, עוני, מחלות, אי צדק חברתי, פשע מאורגן, תאונות, קרינה, פיגועים, ראש שלא מבין בממשלה, שר ביטחון שמבין בעובדים, שרת חוץ שלא מבינה חוץ.. וכמה נוכלים שמנהלים לך את המדינה.

אז קדימה לחגיגות!

אלא מה יכעסו רבים ורבות ויאמרו, מה? תראה איזו אימפריה! למה להביט על השלילי. תראה צבא למופת, בתי ספר, ילדים מחוננים, אוניברסיטאות, סופר פארם.. מה, ומלחמת ששת הימים, אה? בזכות זה יש לנו מדינה!

טוב, נכון. אך בואו נעשה הבדלה בין קודש לחול.

לבקש ממני לחגוג חג סתם של חול, יכולים לבקש ממני יפה אך לא לחייב. הבעיה שאני מכיתה ג' אהבתי לחגוג את התוצאה ולא את חלוקת המבחנים.

אני מביט על מדינתנו כמדינה מתגבשת אך שסועה והאמת שחוץ משניצל אחד על האש אני לא מוצא סיבה אמיתית לחייך ולחגוג את היותי מיעוט נרדף לדתי. לפתוח עיתון של המדינה ולמצא שם רדיפה ושינאה לעצם היותי מאמין באלוקי ישראל. לגלות שבכנסת יש תקציב להאכלת יונים בכיכר המושבות וכל שקל שהולך לילד דתי נמרחת עליו כותרת בעיתון.

אני בהחלט שמח לא רק ביום הזה אלא בכל יום ומודה לקב"ה בתפילה שקיבץ אותנו יחד מארבע כנפות הארץ. הייתי מוסיף ואומר הלל ביום הזה אם מיליון ילדים היו פותחים את הבוקר בשירת הלל ואומרים חצי דקה "שמע ישראל" במקום "בוקר טוב המחנכת" (חכי מה נעשה לך היום).

הייתי מנגן את ההלל אם חמש מיליון יהודים היו שואגים "יש אלוקים" בכל עת שנמנע פיגוע ולא רק כאשר "מכבי" מטביעה חמש נקודות יותר.

הייתי מלחין כל אות מהלל אילולא אנשי התקשורת היו כחלק מלימודי התקשורת עוברים סמינר של "ערכים" ולו רק כדי לראות שהיהדות נאורה מלשונם השסועה.

הייתי והייתי, בינתיים אסתפק בעוד חזה עוף על האש אולי שנה הבאה התוצאה תהיה טובה יותר ונצעק ביחד "יש" גאולה!